שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מי יציל את משקפי הקסם?

    משקפי המציאות המדומה והרבודה, שהבטיחו מהפיכה כמו המצאת האייפון, נתקלים בקשיים בדרך לשוק, בעיקר בגלל אמצעי השליטה וגודל הצג. אבל עשרות חברות, גם מישראל, מסתערות על האתגר במרץ

    כמעט 12 שנים חלפו מאז עלה סטיב ג'ובס לבמה והציג את עתיד הטכנולוגיה הצרכנית, האייפון. אמנם מכשירי סלולר עם מסך מגע היו קיימים גם לפני האייפון, ובדור הראשון לא הייתה לו אפילו חנות אפליקציות, בעוד שלמערכת ההפעלה המתחרה של נוקיה, סימביאן, הייתה כבר אפשרות להורדת יישומים שנים לפני כן.

     

     

    אבל בינואר 2007 התוותה אפל את החזון לחוויית הסמארטפון המודרנית: ממשקים, מולטימדיה וקישוריות תמידית. כאשר צופים היום שוב בהשקה ההיא אפשר לשמוע, שמחיאות הכפיים הסוערות ביותר מגיעות לא כאשר ג'ובס מציג את מסך המגע הגדול של האייפון, או מדבר על המפרט שלו, אלא כשהוא מציג את הפתרונות החדשים לבעיות הממשק. למשל, הקהל, שרגיל לכפתורים פיזיים או לממשקי מגע נחותים, משולהב למראה היכולת לגלול בין אנשי קשר ושירים בצורה חלקה, עם אצבע אחת.

     

    אייפון 3 ()
    אייפון 3G

     

    גם מחוות הגדלת התמונות באמצעות שתי אצבעות ריגשה את האנשים. האיש שהביא לנו את המק, האייפוד, האייפון והאייפד הבין יותר טוב מרוב מתחריו את חשיבות חוויית המשתמש. כיום כבר אפשר להעריך די בוודאות כי השינוי הגדול הבא במחשוב האישי יגיע מהכיוון של מציאות רבודה (AR): יצירת שכבות מידע המעשירות את מה שאנחנו רואים, ו"הלבשתן" מעל תמונת המציאות. בין אם על מסך רגיל, מסך שקוף שנמצא מול העין שלנו, ובין אם בהקרנה ישירות אל תוך העין.

     

    כמה קלוריות בתפוח

     

    רוב הניסיונות הצרכניים בתחום מתמקדים עכשיו במכשירי הסלולר עצמם. אפל, גוגל, פייסבוק, כולן כבר פיתחו פלטפורמות שמאפשרות לכוון את עדשת המצלמה של הסמארטפון לעולם האמיתי ולראות שכבות של מידע וירטואלי מעליו: דמויות באנימציה, הסברים טקסטואליים, ועוד. כך, למשל, בגרסת מערכת ההפעלה החדשה של האייפון, iOS 12, אפשר כבר לסמן שתי נקודות ולקבל את המרחק המדוייק ביניהן; המכשיר החדש של וואווי מתיימר לזהות כמה קלוריות יש בתפוח; וסמארטפון "גוגל פיקסל" החדש מאפשר לכם להצטלם עם דמויות ממלחמת הכוכבים.

     

    וואווי מייט 20  (צילום: וואווי)
    וואווי מייט 20 (צילום: וואווי)

     

    ויש גם חברות שמציגות חומרה ייחודית לטכנולוגיה: מיקרוסופט השיקה את משקפי ה-הולולנס כבר לפני שנתיים וחצי, ולאחרונה השיק גם הסטארט־אפ המדובר, מג'יק ליפ, את הגרסה הראשונה של משקפי המציאות הרבודה שלו. בתחום פועלים עשרות שחקנים נוספים, מאפסון ועד Vuzix, שכולם רוצים להגיע לשוק ראשונים.

    אך כאן אנחנו חוזרים לעניין חוויית המשתמש.

     

    גם הפעם, מי שיקדם את השוק משמעותית לא יהיה בהכרח הראשון שיציג חידוש טכנולוגי, אלא הראשון שיהפוך את השימוש במציאות רבודה לפשוט ונוח כמו גלילה באייפון. בכנס AWE שנערך בשבוע שעבר בתל־אביב הציגו כמה חברות המנסות להתמודד בדיוק עם האתגר הזה, לפשט את החוויה, ולפתור בעיות נוספות שיאפשרו למציאות הרבודה להשתלט כליל על חיינו. זה היה גם אחד האירועים הראשונים מחוץ לארצות־הברית בהם הוצגו המשקפיים של מג'יק ליפ.

     

    כמעט אמיתי

     

    נתחיל דווקא ממשקפי One של מג'יק ליפ. הסטארט־אפ האמריקאי גייס בשנים האחרונות 1.4 מיליארד דולר, שאליהם נלוותה שכבה עבה של מסתורין ושמועות סביב הפיתוח (שחלקו נערך בישראל) של מוצר המציאות הרבודה שלו. אנשים שחזו בו בדלתיים סגורות דיברו על חוויות שטרם נחוו מעולם, והקדימונים שהחברה עצמה הוציאה רק תידלקו את ההתלהבות. הגרסה הראשונה של משקפי החברה ראתה אור באוגוסט, עם תג מחיר גבוה מאוד (2,295 דולרים) והיא הופצה בארה"ב בלבד.

     

    Magic Leap (צילום: יח"צ)
    Magic Leap(צילום: יח"צ)

     

    ההתנסות ב-One מזכירה את גרסאות האב־טיפוס הראשונות של משקפי המציאות המדומה אוקולוס, שהוצגו לעיתונאים שלוש שנים לפני המוצר הצרכני הראשוני. זה לא תמיד נוח, החומרה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל כשזה עובד התחושה היא של קסם אמיתי. פריטים וירטואליים נוצרים במרכז החדר, ויש להם נוכחות כמעט אמיתית. למרבה הפלא, המוח נכנע לאשליה שהפריטים הללו באמת קיימים, למרות שברור לו כי מדובר באלמנטים לא אמיתיים. עצם היכולת להסתובב סביב הפריט הווירטואלי, שנשאר מעוגן ל"מיקום הפיזי" שלו, ולהביט עליו מכל הצדדים, היא משהו שחייבים לראות כדי להאמין.

     

    מג'יק ליפ, חשוב להדגיש, אינה הראשונה בזירה. משקפי הולולנס של מיקרוסופט נמצאים בשוק כבר כמה שנים, והם חודרים בהדרגה למקומות עבודה, ואפילו לחדרי ניתוחים. אבל איתם קשה לשכוח שאתם חובשים משקפיים כבדים על הראש. במג'יק ליפ זה קל יותר, עד שמופיעה אחת משתי הבעיות הגדולות שמאפיינות כל משקפי AR בימינו.

     

    מציאות מדומה: ככה זה לא יצליח (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    מציאות מדומה: ככה זה לא יצליח(צילום: יח"צ)

     

    הבעיה הראשונה היא גודל המסך. האלמנטים של המציאות הרבודה לא מוצגים כיום על כל שטח המשקפיים, אלא רק במרכזם. במרכז המסך קיים מלבן דמיוני, שבתוכו מתרחשים דברים קסומים, אבל מחוצה לו זו רק המציאות. לפעמים אפשר לשכוח את זה, אבל רוב הזמן לא: אתם מסתכלים על העולם הווירטואלי דרך חלון מוגדר. נכון, במג'יק ליפ החלון הזה גדול מן החלון של ההולולנס, מה שמשפר את החוויה, אבל זו עדיין מגבלה קשה. היא תיפתר רק כאשר אחת השחקניות תצליח למזער את הטכנולוגיה של הקרנה לתוך העין. אינטל הענקית ניסתה להתמודד עם האתגר, אבל סגרה את הפרויקט.

     

    הבעיה השנייה היא השליטה. משקפי מג'יק ליפ אמנם מזהים את תנועות הידיים שלכם, ויכולים להבין כשאלה "נוגעות" בפריטים וירטואליים, אבל לחיצות עדיין מתבצעות באמצעות שלט פיזי הנלווה למשקפיים, שאינו נוח במיוחד.

     

    צמיד או מקלדת לבישה

     

    פתרון אפשרי לבעיית השליטה במציאות מדומה ורבודה יגיע אולי מסטארט־אפ ישראלי בשם Wearable Devices. אנשיו הציגו בכנס AWE את צמיד ה-Mudra שלהם. הצמיד כולל חיישנים, שלטענתם מזהים את האותות שמערכת העצבים שולחת כאשר המשתמש מזיז את אצבעותיו. בפועל זה אומר, שהצמיד יודע לזהות סוגים שונים של תנועות אצבע, כמו לחיצה של האגודל על האצבע המורה למשל, או קיפול אצבעות. בנוסף, הצמיד מזהה את תנועת היד עצמה.

     

    מציאות מדומה (צילום: יח
    מציאות מדומה: ככה זה יראה בעתיד?(צילום: יח"צ)

     

    נכון, עדיין לא מדובר במוצר אלא בערכת פיתוח, אבל זה עובד, וברמת דיוק גבוהה למדי. עם הצמיד על היד אתם יכולים להזיז סמן וירטואלי ולבצע כמה סוגי לחיצות שמיתרגמות לפעילות על המסך. בממשקים כמו אלה של מג'יק ליפ, בהם היכולת לבצע מניפולציה לפריטים וירטואליים בלי שלט ביד חשובה במיוחד, פתרון כזה יכול ליצור חוויות משתמש נוחות יותר. באתר של Wearable Devices אפילו מפורטות תוכניות עתידיות לשילוב חיישני החברה ברצועות של שעונים. כיום, אב הטיפוס הוא צמיד עבה ולא חינני במיוחד.

     

    ממשק נוסף שהוצג בכנס ויכול לענות על האתגרים שמציבה במציאות הרבודה, הוא חלק ממוצר שכבר נמכר בשוק, מקלדת לבישה של חברת TAP. המקלדת, ש"מתלבשת" על אחת הידיים, מאפשרת להקליד בהקשה של אצבעות על כל משטח, כל עוד אתם זוכרים איזה שילוב של אלו אצבעות מפיק את האות שאתם רוצים להקליד. נדרשת כאן עקומת למידה מסויימת, שעליה מתגברים בקלות באמצעות אפליקציה מצורפת, שהופכת את הלימוד למשחק.

     

    מציאות מדומה: אולי ככה? (צילום: יח"צ)
    מציאות מדומה: אולי ככה?(צילום: יח"צ)

     

    המקלדת הזו היא פתרון מעניין להכנסת קלט בממשק שלא כולל מקלדת. שליטה קולית במקרה כזה בעייתית. היא לא מאפשרת פרטיות ודיסקרטיות, ולהסתובב עם מקלדת זו לא תמיד אופציה. חברת North, שהציגה את משקפי המציאות הרבודה Focals לפני מספר שבועות, מבקשת מהמשתמש לענוד טבעת עם ג'ויסטיק על היד. פתרון דיסקרטי אחר לשליטה בממשק המשקפיים, אבל מוגבל לפעולות בודדות: הזזת הג'ויסטיק ולחיצה על כפתור.

     

    הווה משופר בלבד

     

    ומה באשר לתוכן? קחו, למשל, את הפתרון לאפליקציה של "ניו יורק טיימס" למג'יק ליפ. זו אמנם מציגה מודל תלת־ממדי מרשים של נזק לעיירה מהתפרצות הר געש, אבל לצד המודל הזה משולב טקסט, שהמשתמשים מתבקשים לגלול כדי לקרוא. זה עדיין לא העתיד, אלא רק הווה משופר.

     

    ברור לכל כי עדיין, חמש שנים לאחר שמפתחים התחילו לייצר תכנים לדור הנוכחי של משקפי המציאות המדומה, עדיין מורגש מחסור בחוויות VR חדשניות, או כאלה שאינן מתבססות על תכנים למסכים רגילים. גם במקרה של מציאות רבודה, לא מן הנמנע שבשנים הממש־קרובות נסתפק רק במשחקים וירטואליים חדשניים לצד הוראות ניווט מהטלפון, שפשוט מוצגות בתוך שדה הראייה. אבל אחר־כך, מישהו בטח ימציא כבר את פעולת הצביטה הזו, שתעשה זום במציאות הרבודה, וחיינו ישתנו שוב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אילוסטרציה: Shutterstock
    מי יציל את המציאות המדומה?
    אילוסטרציה: Shutterstock
    מומלצים