הערבי שהתגייס למג"ב: "גאווה לשרת את מדינתי"

מאז גיוסו למשטרה, ת' (19), צעיר ערבי ממזרח ירושלים, מגיע הביתה אחת לשבועיים, ואמו כבר הכינה תירוץ לשכנים הסקרנים. "היא סיפרה לכולם שאני לומד באוניברסיטה", הוא מספר וצוחק, ימים ספורים לפני שיקבל את סיכת הלוחם שלו.

בשל החשש שדבר גיוסו יתגלה, כל יציאה הביתה היא פעולה מורכבת. "אני יוצא עם מדים, בתחנה המרכזית מחליף לבגדים אזרחיים ומשם חבר שלי אוסף אותי ומוריד אותי בפתח הבית. עם הנשק אני לא מסתובב בשכונה. בחזרה לבסיס אני עושה אותו דבר, רק הפוך", הוא מספר, ומוסיף: "אני בעצמי לא מפחד, אבל חושש שיפגעו במשפחה שלי".

ת' במטווח. השבוע הוא מסיים טירונות(צילום: אוהד צויגנברג)

החייל הערבי שהתגייס למג"ב(צילום: אוהד צויגנברג)

ת' נולד בצפון ובגיל 4 הגיע עם הוריו לאזור ירושלים. הוא בן יחיד, ומסיבה זו אמו הייתה צריכה לחתום לו על שירות קרבי. אביו נפטר לפני שמונה שנים מסרטן, ואז הפך ת' למפרנס המשפחה. "אמא שלי קצת עובדת ומקבלת כסף מביטוח לאומי, ואני מילצרתי ועבדתי בבתי־מלון".

כבר בגיל 12 ידע שהוא רוצה להתגייס למג"ב. "חשבתי איפה אני יכול לתרום למדינה ולהתקדם, ומג"ב היה מבחינתי המקום לעשות את זה".

ת' מספר שחבריו הקרובים וגם אמו קיבלו יפה את הבשורה על הגיוס למג"ב, אבל בשכונה אסור לו לספר. הוא יודע שהשירות במג"ב יכול להוביל אותו לאזור שבו הוא מתגורר כדי לבצע שם פעילות מבצעית. "בפיגוע או בכל אירוע אני אשתתף ואלחם ואני אהיה בכל מקום שצריך", הוא אומר, "אבל הייתי מעדיף שלא ייקחו אותי לאזור שאני גר בו. זה מורכב. יכולים לזהות אותי".

בעקבות ההחלטה של ת' להתגייס, שלושה מחבריו הולכים כעת בדרכו והחליטו גם הם, למרות שאינם מחויבים בשירות, ללבוש מדים ולשרת את המדינה.

ביום רביעי הקרוב ת' יסיים את פרק הטירונות לאחר ארבעה חודשים, ויענוד על מדיו את סיכת הלוחם. "אחרי הטירונות אני רוצה לשרת במג"ב־איו"ש, איפה שיש אקשן", הוא אומר. "זו גאווה בשבילי לשרת את המדינה וזו זכות להגן עליה. זו המדינה שלי כמו של כל בנאדם שחי במדינה הזאת".