האבהות לא תיבדק: "עדיף שהילדה לא תהיה ממזרתה"

בעודה נשואה נכנסה האם להיריון מגבר אחר. כשביקשה לערוך לגבר בדיקת אבהות כדי לקבל ממנו מזונות, בית המשפט למשפחה דחה אותה

עו"ד מורן בריק מילרפורסם: 20.11.18 , 22:55

בית המשפט למשפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגישה אם לילדה בבקשה לערוך בדיקת אבהות למי שטענה שהכניס אותה להיריון בעודה נשואה לגבר אחר. השופטת רונית גורביץ פסקה שמקביעת האבהות לא תצמח לילדה כל תועלת, אל מול הנזק האפשרי בכך שתתברר כממזרתה שלא תוכל להינשא בעתיד.

הדרישה לקביעת אבהות הוגשה כתביעה נגררת לפסיקת מזונות. האם טענה שהרתה לנתבע מחוץ לנישואיה זמן קצר לפני שהתגרשה. בנסיבות אלה, הסבירה, לא ניתן היה לרשום את הנתבע כאביה של הילדה, ולכן היא נרשמה כבתו של הגרוש. אף שעדיין הייתה נשואה לאחר, האם והנתבע חיו יחד בתקופה שבה הילדה נולדה, ונפרדו בעקבות תלונות שלה על אלימות. הוא הורחק ממנה ומאז הקשר בין השניים נותק.

דיני משפחה

"מחק" את האם מחיי בנותיו – ואיבד את המשמורת

עו"ד לימור אביטן

אזרח ישראלי נהג להשמיץ באוזני הילדות את אשתו לשעבר, עובדת זרה הנאבקת על מעמדה בארץ. ביהמ"ש למשפחה החליט שהבנות יעברו אליה

אב "מחק" את האם מחיי בנותיו – ואיבד את המשמורת

האם טענה כי הואיל והילדה ממילא אינה מכירה אותו, ואין לה דמות אב בחייה, לא ייגרם לה כל נזק, אם ייקבע שהנתבע הוא אביה החייב במזונותיה. לשיטתה, ניתן לברר את התובענה למזונות ואבהות באמצעות ראיות נסיבתיות.

מנגד טען הנתבע שהאם בגדה בו והודיעה לו שהילדה אינו ביתו. הוא ציין שמה שמניע אותה הוא שיקול כלכלי בלבד, והוא נכון לשלם מזונות רק במידה שבדיקה גנטית תוכיח שהוא האב.

נציג היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבירור סוגיית האבהות, שעלולה לפגוע במעמדה של הילדה כממזרתה שלא תוכל להינשא בעתיד. גם האפוטרופוסית לדין שמונתה לילדה סברה כי החשש מהאפשרות ששמה יוכתם גובר על בירור זהות אביה.

השופטת רונית גורביץ הבהירה כי לפי בית המשפט העליון ניתן לאשר בדיקת אבהות "אגב גררא" בראיות נסיבתיות, גם כאשר עולה חשש לממזרות, אם טובת הילד מצדיקה זאת. אלא שבמקרה הנדון היא סברה שלמען הילדה עדיף לא לבחון את שאלת האבהות. "טובת הקטינה אינה רק נמדדת בטובתה הכלכלית, אלא אף בטובתה הנפשית והרגשית, שאינה פחותה מכך", כתבה.

לנוכח החשש מהטלת "כתם היחוסין" ביקשה השופטת את חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול בנוגע לאפשרות של עריכת בדיקה גנטית (או כל בדיקה אחרת) לצורך קביעת אבהות. הוא ענה שאין לערוך בדיקה כלשהי כיוון שהיא עלולה לגרום לפגיעה חמורה בכשרותה של הילדה להינשא.

השופטת גורביץ הפנתה לתסקיר עובד סוציאלי, שלפיו קביעת אבהות לא תועיל באופן כלשהו לילדה. בעולמה של הילדה אין דמות אב, נקבע, מה גם שהאם לא מתכוונת לאפשר קשר בינה לבין הנתבע, שבעצמו לא מעוניין בקשר עם הילדה.

נימוק נוסף היה העובדה שהנתבע הוא אדם קשה יום, כך שממילא תביעת המזונות תיגבה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, שכבר היום משלם לאם קצבת הבטחת הכנסה. בנסיבות אלה, ולנוכח החשש לממזרות והפגיעה האפשרית בכשרות להינשא, השופטת החליטה לדחות את התביעה. לא נפסקו הוצאות משפט.