שתף קטע נבחר

אדמה משוגעת: התחזית המדאיגה לחקלאות בישראל

מזג האוויר הקיצוני בישראל גרם לנזק של מיליארד שקלים וחצי לחקלאות בשנים האחרונות. קרות חריפות, גלי חום קיצוניים, סופות גשם וברד הרסניות - כל אלו מהווים איום קיומי וכלכלי על החקלאים בכל רחבי הארץ. ומה צפוי בעתיד?

בשיתוף קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

 

בחודשים האחרונים כותרות החדשות עסקו ללא הרף במזג האוויר ההרסני המשתולל ברחבי העולם. אם זה השריפות הקטלניות בקליפורניה שנגרמו בשל הבצורת הקשה ואשר החריבו עיירות שלמות, הטייפון האימתני בפיליפינים שקבר עשרות אנשים בבוץ, הצפות הענק שהטביעו את ונציה במים, או גל החום הקיצוני באוסטרליה עם כמעט 50 מעלות כאשר מנגד - מינוס 40 מעלות בחוף המזרחי בארצות הברית.

 

למרבה הצער, התופעות האלו כבר אינן חדשות חריגות או יוצאות דופן - התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים, הנובעים מפליטה מוגברת של גזי חממה לאטמוספרה, נחשבים לאחד הסיכונים המרכזיים על המערכת הכלכלית ועל רווחת בני האדם בכל רחבי העולם.

 

 ( צילום: אלון האריס) ( צילום: אלון האריס)
( צילום: אלון האריס)

 

ואם חשבתם שכל העולם משתגע ואנחנו מוגנים ונהנים ממזג אוויר ים תיכוני נינוח ונעים יחסית - תחשבו שוב. גם ישראל חווה על בשרה מזג אוויר חמור וקיצוני: השיטפונות וסופות הברד באביב האחרון הביאו לפגיעות ברכוש ובנפש והקרה החריפה שהתרחשה בינואר ונמשכה ארבעה ימים גרמה לנזקים כלכליים עצומים. הבשורות הרעות: זה הולך להיות גרוע יותר. לפי התחזיות, החורף הקרוב יהיה קשה עוד יותר משנים קודמות מבחינת קיצוניות מזג האוויר.

 

מחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Nature Climate Change אישש את החששות והראה כי אזור אגן הים התיכון סובל משינויי אקלים חמורים ביותר. כותבי המחקר, בהם חוקרים ישראלים מאוניברסיטת חיפה, צופים החרפה בשנים הקרובות במזג האוויר הקיצוני, שיגרום בין היתר למצוקת מים ומזון, גלי חום תכופים וגידול בתחלואת צמחים, בעלי חיים ובני אדם המועברת על ידי חרקים.

 

עבור רבים מאיתנו ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הם רק נושא לשיחה ולא ממש מורגשים בחיי היומיום שלנו. אבל בעבור ענפים רבים במשק, ובראשם החקלאות, מדובר באיום קיומי וכלכלי לכל דבר. חקלאים בכל רחבי הארץ נאלצים להתמודד יומיום עם הנזקים העצומים שגורמים פגעי מזג האוויר הקיצוני.

 (צילום: עופר מושקוביץ (פושקו)) (צילום: עופר מושקוביץ (פושקו))
(צילום: עופר מושקוביץ (פושקו))

 

נזקים כבדים בזמן קצר

מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי ההיקף של נזקי הטבע הולך וגדל משנה לשנה: במחצית הראשונה של 2018 פוצו חקלאים בהיקף שיא של למעלה מ-155 מיליון שקלים. לשם השוואה - בשנת 2017 כולה המספר עמד על כ-180 מיליון שקלים, ששילמה החברה למגדלים עבור נזקי מזג האוויר. בסך הכול, בשלוש השנים האחרונות החקלאים הישראלים פוצו בסכום של למעלה ממיליארד שקלים וחצי.

 

שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט, טוען כי האקלים הקיצוני הביא לשינוי משמעותי באופי הנזקים לחקלאות ובעוצמתם. "בשנים האחרונות אנחנו עדים למזג אוויר קיצוני יותר ובלתי צפוי המאופיין באירועים נקודתיים ועוצמתיים מאוד, שמסבים לחקלאות נזקים כבדים בזמן קצר".

 

לדבריו, "אם בעבר, בכל אחת מעונות השנה היו תופעות אקלימיות ספציפיות ובהתאם לכך הותאמו הגידולים, בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעות חריגות כמו גשמים עזים או ברד הפוגעים בגידולים, גם בחודשים מאוחרים כמו מאי ויוני, או גלי חום בחודשים שנחשבו לחודשי החורף. כל אלו גורמים לנזקים כבדים ובלתי צפויים לגידולים".

 

"אין אף ענף כלכלי אחר שמתמודד עם נזקי טבע בהיקפים כאלו"

מזג האוויר במחצית הראשונה של 2018 היה הפכפך והחקלאות הייתה מהענפים העיקריים שנפגעו ממנו. "אין אף ענף כלכלי אחר בישראל שנאלץ להתמודד עם נזקי טבע בהיקפים כה גדולים. בניגוד לנזקים הנגרמים לענפים אחרים, נזקי טבע עוצמתיים ובהיקפים נרחבים עלולים לפגוע בכל הגידולים של החקלאי", מדגיש תורג'מן ומציין כי ב-2018 אירועי הברד והגשם החזקים שהתרחשו בין אפריל ליוני גרמו לנזקים המשמעותיים ביותר לחקלאים ופגעו בעיקר בגידולי הפלחה שנקצרו וטרם נאספו.

 

שדות באזור עוטף עזה (צילום: רועי עידן)
שדות באזור עוטף עזה(צילום: רועי עידן)

 

הנזק מהברד פגע גם בפירות והירקות, בעיקר בקליפת הגידולים ובפסילת הגידול לשיווק. הגשמים, ובייחוד הגשמים המאוחרים, גרמו לנזקים של כ-24 מיליון שקלים. הרוחות העזות והסערות גרמו לנזקים של למעלה מ-15 מילון שקל והם התבטאו בעיקר בנשר של פירות מהעצים וקריסה של חממות ובתי גידול.

 

נזק משמעותי נוסף נגרם באירוע הסערה שהתרחש במהלך חודש ינואר במהלכו התקבלו למעלה מ-500 דיווחים של חקלאים, בין היתר על הצפות ושיטפונות. אירועי חום קיצוני גרמו לנזקים למעלה מ-11 מיליון ש"ח, בעיקר בשל מחלות שונות.

 

מהנתונים עולה כי במחצית הראשונה של 2018 פיצתה קנט את מגדלי הפירות בלמעלה מ-43 מיליון שקלים, מגדלי הירקות פוצו בלמעלה מ-33 מילון שקלים ומגדלי הפלחה פוצו בלמעלה מ-24 מיליון שקלים. פיצויים בשל נזקי הטבע שולמו גם למגדלי האבוקדו, ההדרים ובעלי החיים. סך הכול פוצו החקלאים בישראל במחצית הראשונה של 2018 ב-155 מיליון שקלים.

 

האקלים הקיצוני דורש היערכות מחדש

על מנת להבטיח את יציבות החקלאות, למנוע קריסת משקים ולהתאים תכנון כלכלי של משק מודרני, בשנים האחרונות חברות הביטוח בכל העולם נערכות מחדש למזג האוויר הקיצוני שפוגע קשות בחקלאות.

 

בישראל, במשך שנים החקלאים היו מבוטחים בביטוח בסיסי שנרכש במרוכז על ידי הארגונים והמועצות, אבל ביטוח זה אינו מכסה את אירועי הטבע הקיצוניים המשתוללים בשנים האחרונות וההשתתפות העצמית בו גבוהה. לשם כך פותחו ביטוחים בעלי כיסויים נרחבים יותר, המוצעים ישירות לחקלאים.

 

"לאחרונה פותחו ביטוחים חדשים לענפים השונים ותוכניות הביטוח הותאמו למציאות המשתנה, יצאו שורה של ביטוחים מורחבים, המעניקים לחקלאים פיצוי כספי גבוה יותר והגנה מקיפה מפני הפגיעה הכלכלית", מסביר תורג'מן. "פותחו גם טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות למעריכי הנזק להעניק שירות טוב יותר, למשל דיוק ברמת הערכת הנזק ותשלום מהיר יותר לחקלאים. חשוב לציין שגם למדינה יש אינטרס לתת לחקלאים מענה לנזקי מזג האוויר באמצעות הביטוח. מפני שכך היא מבטיחה לכלל האוכלוסייה בארץ אספקה רציפה ויציבה של תוצרת חקלאית ומזון טרי במחירים סבירים".

 

 בשיתוף קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נזקים לחקלאות כתוצאה מקרה. ארכיון
מומלצים