שיטות החינוך החדשניות בעולם
לימודים במדינות שונות, תלמידים שבודקים לעצמם את המבחנים ונערות שרוכבות על סקייטבורד הן רק חלק מהשיטות שנבחרו בכנס בנושא חינוך שהתקיים בפינלנד. ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית, היה בין הזוכים ומספר איך מתייחסים בעולם לתלמידים שכבר לא מתחברים ללוח ולמחברת
שיעורים במגרש משחקים, לימודים בלי מבחנים ופרויקטים במדינות שונות בעולם - נשמע קצת כמו מדע בדיוני אבל נראה שבעולם מבינים שכבר אי אפשר להישאר בשיטות הישנות של לוח, מחברת, מבחנים ועבודות, אלא צריך להתחיל לחשוב אחרת.
במטרה להעלות את המודעות ולחשוב על עתיד הילדים, ארגון ללא מטרות רווח מפינלנד, העונה לשם HundrED, בחר את 100 שיטות חינוך חדשניות הקיימות ברחבי העולם, על בסיס פרמטרים של מיומנויות, מורים, הערכה, סביבות למידה ומנהיגות. הארגון עוסק בחיפוש אחר שיטות חינוך חדשניות ומעוררות השראה, מתוך מחשבה כי שיטות כאלו הן הדרך הטובה ביותר להשיג שינוי בחינוך.
על מנת להפיץ את החידושים בתחום נערך לאחרונה כנס עולמי בהלסינקי, פינלנד, בהשתתפות שרת החינוך הפינית, שבו השתתפו מפתחי שיטות חינוכיות ממדינות שונות מרחבי העולם שנבחרו על ידי הארגון. השנה נבחרה והוצגה בכנס גם שיטה ישראלית שפיתח ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מייסד שיטת SEISEI לפיתוח חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם החדש.
"מה שהיה מדהים בעיני בכנס היה היחס שניתן לתחום", אומר ד"ר דורון. "בטקס כזה נותנים לך את ההרגשה שזה בסדר גמור שאתה משקיע בחינוך".
אלו שיטות חינוך חדשניות נוספות הוצגו באירוע?
"שיטה מעניינת מיושמת בתיכון 'think global' (תחשוב גלובלי) בניו יורק. מדי שנה התלמידים נמצאים בארבע מדינות שונות. החלוקה נעשית כך שהם נמצאים שמונה שבועות במדינה, שישה שבועות בבית ואז נוסעים למדינה אחרת. כלומר, בשלוש שנים הם נמצאים ב-12 מדינות. בכל מדינה הם עושים לימוד מבוסס תוצר ולומדים תוך כדי תנועה על המדינה.
"שיטה נוספת שנבחרה היא שיטה מתיכון בפינלנד, במסגרתה מורים נותנים לילדים מבחנים בפיזיקה ומתמטיקה, ומנחים אותם לבדוק את עצמם. בנוסף, היה גם מורה מסין שהציג שיטה על פיה הוא עובד על פי אמון. כלומר בית הספר מתנהל ללא פיקוח. אין דבר כזה שנקרא מדדים חיצוניים שעל פיו בודקים את בית ספר, אלא הכל עובד על אמון.
"שיטה מעניינת נוספת הציג בחור שהגיע לאפגניסטן ולימד נערות לרכב על סקטבורד. המעניין הוא שזו הייתה הפעם הראשונה שבה הסקייטבורד הגיע למדינה, ומכיוון שלא הייתה שם הגדרה מגדרית לכך כי זה היה חדש, ושם ישנם איסורים חמורים לנשים כמעט בכל תחום, אז זה חצה חסמים מגדריים שהיו יכולים להיות. כתוצאה מכך, נוצרה תנועה שלמה שחרטה על דגלה את הנושא של חופש לנערות".
קראו עוד:
דרכים לזיהוי הקונפליקט של ילדיכם
ההורים שהתפטרו מהעבודה כדי להציל את בנם
מה הכי מיוחד בעיניך בגישה של הפינים עצמם?
"המטרה שלהם היא שבית הספר הקרוב ליד הבית יהיה טוב מאד כמו כל בית ספר במדינה. אם נדבר על הורים בישראל הרי שהדבר האחרון שאתה חושב, כהורה, הוא שבאופן אוטומטי אתה יכול לסמוך על בית ספר שקרוב למקום מגוריך, ולכן אתה תמיד תבדוק בתי ספר נוספים. אבל מבחינת הפינים הכי חשוב שתאמין שבית הספר ליד הבית שלך הוא הטוב ביותר, והם עובדים על זה - אין בתי ספר פרטיים ואין עלות ללימודים.
"בנוסף לכך, לפינים אין מבחנים עד כיתה י' , ועדיין הם בין חמש המדינות הכי טובות מבחינת חינוך, אלו שהתלמידים שלהן מצליחים בכל המבחנים. יפה לראות כיצד הם מתקדמים ומצליחים לפי שיטת המערכת, ולמרות שאין להם מבחנים ו/או מיצבים, והמבחנים שלהם הם מבחנים פנימיים בלבד - זה פשוט עובד".
מה דעתך לגבי מה שקורה כיום במערכת החינוכית בארץ?
"ההורים בישראל מוטרדים, ובצדק כי משהו פה לא מסתדר, ומה שקורה כאן בחינוך בארץ לא נראה כמו משהו שעדכן את עצמו. המעניין הוא שאצל הפינים, למרות שהכל עובד כמו שצריך, הם אומרים: 'לא הבנו הכל, זאת רק ההתחלה'. באירוע אפשר היה לשמוע את שרת החינוך של פינלנד אומרת שחייבים להמציא הכל מחדש.
"כל בן אדם שמדבר שם בנושא חינוך, אומר שצריך להמציא הכל מחדש כי העולם זז כל כך מהר והכל צריך להתקדם מאד מהר. יש מקצועות חדשים, ויש התקדמות מהירה בשוק. כלומר, ברור להם שצריך לזוז יותר מהר, לשנות, להתחדש וגם לדאוג שיהיה שוויון".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מה הכי דחוף לדעתך לשנות כיום בתחום החינוך בישראל?
"קודם כל ההורים צריכים להבין שיש להם תפקיד משמעותי. כיום העולם השתנה, וכל ילד חייב להיות בעל יכולת לפתור בעיות, וכל הזמן להיות ממציא. היום כל מקצוע משתנה במהירות, והיום ההתאמות האלו חשובות לכולם. על מנת להגיע למצב שבו כל ילד יוכל לפתח גמישות מחשבתית ואפשרות לפתרון בעיות בעולם משתנה, הלימוד הזה הוא דבר שצריך להיות גם בבית, ביום יום, וכיום זה לא קורה.
"ההורות הישראלית מתנהלת כיום לפי כללים, כאשר רוב ההורים בישראל חיים בשגרה יומיומית קבועה. בשגרה הזאת הם נוסעים לאותם מקומות, הם יושבים בארוחה באותו כיסא, הם רבים בחגים, מדי שנה, אותה מריבה עם החמות, וכן הלאה, ואז אומרים לילד: 'תחשוב אחרת' אבל איך הוא יכול לחשוב אחרת?
"ובל נטעה, ההורים עצמם הם אנשים מוכשרים, כאלו שפותרים הרבה בעיות בעבודה אבל בבית קורה משהו שונה. כשהם נמצאים בבית עם הילדים, הם מבקשים שיגידו להם מה לעשות. אפשר לתת כלים למחשבה אבל מעבר לכך כל אדם צריך ליישם כלים אלו באופן פרטי. בסופו של דבר זה הילד שלך , ואתה זה שמכיר אותו.
"יצירתיות היא כמו שפה, דבר שצריך לחלחל עם הזמן, וזה מאד חסר גם בבית ספר. זה לא שבתי ספר לא מנסים, אבל הם עושים זאת באמצעות ימי שיא וכאלה, בעיקר כי יש לחץ כל הזמן. מטריפים אותם עם כך שמודדים אותם, כל הזמן יש השוואות, ואין להם זמן ביום יום ללמד. כך שבעצם הפספוס הוא היצירתיות ביום יום, המקוריות הקטנה, זו שיכולה לאפשר לילד ללמוד כיצד לזוז תוך כדי תנועה ופחות לפחד. זה מה שאנחנו צריכים ללמד כיום - כיצד להיות בתנועה מתמדת, ברצף של שינוי".
האם אתה מאמין שבעשור הקרוב יהיה שינוי בארץ במערכת החינוכית?
"יש שינוי בארץ, יש בתי ספר שעושים שינוי דרמטי ויש הרבה דברים יפים שנעשים בשטח. הבעיה היא השיטה. אני רוצה לבוא כיום לכל בית ספר נתון, בכל מקום בארץ ולראות שדברים זזים. בפינלנד אומרים לך: 'תבחר איזה בית ספר שאתה רוצה, ולך תבקר אותו'.
"אין שם בית ספר מסוים שהוא ייצוגי, כולם נראים אותו הדבר. אצלנו ברור שדברים נעשים בבית ספר כאשר יש מורה מדהים או מנהל מדהים, ואז השינויים שניתן לראות בשטח הם באמת מרשימים. אבל מה קורה כשיש מורה שהוא רק בסדר? אנחנו נלחמים בעיקר על רגעי שיא וחוויות קצה, ולא על החינוך ביום יום, וכאן בדיוק צריך להיות שינוי ומהר כי אי אפשר יותר לחכות".
חשיבה יצירתית:
לפנייה לכתב/ת 
