שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    צאו מהדיכאון - נבחרת ישראל עברה מהפך

    אנשים שכחו שרק לפני כמה חודשים הנבחרת נראתה חושך ואיבדה את הקהל. למרות האכזבה הגדולה שלא עלינו לפלייאוף, צריך להסתכל גם על הדברים החיוביים: הנבחרת של רוטנשטיינר והרצוג הציגה כדורגל מצוין לפרקים, ובעיקר גילתה אופי שלא אפיין אותה בעבר

    האכזבה מיד לאחר ההפסד בגלזגו הייתה מורגשת אצל כולם. אין ספק שאת מבחן התוצאה לא צלחנו, אך זה איננו כישלון. אני שומע הרבה קולות של זלזול וביקורות שליליות מצד הרבה מאוד אנשים האומרים "שוב בעטנו בדלי", "הנבחרת הזאת גרועה", "לוזרים" וכו, ואני פשוט לא יכול להסכים עם זה. ראשית, כדאי מאוד להיזכר שרק לפני כמה חודשים ספורים נבחרת ישראל הייתה חושך, שיחקה כדורגל גרוע, לא הראתה שום התקדמות אלא להפך וגם איבדה את הקהל. אף אחד כבר לא רצה לראות את הנבחרת מתבזה משחק אחרי משחק.

     

    אותם אנשים שכחו גם שהצוות האוסטרי הגיע רק לפני שלושה חודשים. בכדורגל נבחרות אי אפשר להצליח לשנות יותר מדי בפרק זמן כל כך קצר בניגוד לקבוצות. מתאספים פעם בחודש לאימונים ומשחקים וגם זה לא תמיד. ועדיין, למרות הזמן הכל כך קצר, וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג עשו מהפך של ממש.

     

    אנדי הרצוג באימון (צילום: ראובן שוורץ)
    אנדי הרצוג באימון(צילום: ראובן שוורץ)

     

    שלושה חודשים מאז המינוי רואים שינוי גדול וחיובי שנעשה. הוגרלנו לבית אולי הכי קשה בליגה, כאשר אף אחד לא נתן לנו סיכוי, אבל הנבחרת הראתה התקדמות ושיחקה כדורגל מצוין לפרקים בקמפיין. גם מבחינה מנטלית, שזאת הייתה אחת הבעיות העיקריות, נעשתה עבודה נהדרת. אם בשנים הקודמות משחקים כמו נגד אלבניה בבית איכשהו תמיד היו נגמרים בהתפרקות וכניעה ללחץ של היריבה, הפעם קרה ההפך, ובסוף דיע סבא כבש את השני וגמר את המשחק.

     

    אותו דבר קרה במשחק האחרון: אחרי ה־2:1, הנבחרת בעבר הייתה מתפרקת, ואחרי השלישי תמיד היה מגיע גם הרביעי, אבל הפעם זה לא קרה. נכון שלא היה כבר מה להפסיד, אבל תמיד היינו נכנעים כשזה כבר היה נראה גמור, והפעם השחקנים לא ויתרו, השיגו את השני והיו כל כך קרובים לשלישי.

     

    במדינה שלנו רוצים תוצאות כאן ועכשיו. הגישה הזאת לא תוביל אותנו לשום מקום ונמשיך לשמוע את אותם המזלזלים. "שוב לא נעלה ליורו", אנשים מדברים כאילו אנחנו נבחרת ברזיל או נבחרת צרפת שצריכה לעלות ולקחת את אליפות אירופה. הבעיה שזה לא עובד ככה וצריכים להישאר בפרופורציה. זהו תהליך ארוך טווח שצריך לעשות נכון, אי אפשר למנות צוות מקצועי חדש ואחרי חודש לצפות לניסים. תראו למשל את נבחרת איסלנד שעם בנייה של שנים ועבודה נכונה הגיעה לרבע גמר אליפות אירופה האחרונה, וגם העפילה למונדיאל ברוסיה. או נבחרת הולנד, שנכון שהיא מעצמת כדורגל, אבל מאז מונדיאל 2014 התרסקה לחלוטין ונאלצה לבנות את עצמה מחדש. רק עכשיו היא קוצרת פירות אחרי שעלתה על חשבון שתי אלופות עולם הקודמות.

    כמו כן יש הרבה מאוד דוגמאות אחרות לנבחרות קטנות יותר שעושות התקדמות אדירה ויודעת שזה תהליך ארוך. קרו בשלושה חודשים האחרונים הרבה דברים חיובים והתקדמות נהדרת שחייבים להמשיך אותה. אז נכון, לא העפלנו לפלייאוף וזה מאכזב. יכול להיות שלא נעלה גם ליורו אבל צריך להתקדם צעד צעד ולבנות את הנבחרת, אם לא ל-2020 אז לטורנירים בשנים הבאות ולא לכאן ועכשיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים