שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    נסגרנו כך
    עדי רוטהולץ סגרה את עסק האופנה שלה אחרי שנתיים, ומתחם חדרי הבריחה של עמית גור בשדרות החזיק רק קצת יותר משנה, והם לא לבד: כמעט מחצית מהעסקים הקטנים בישראל לא שורדים אחרי השנה הראשונה. למה זה קורה, ואילו פעולות צריך לנקוט כדי לשמור על העסק בחיים

    בשיתוף בנק הפועלים

     

    עדי רוטהולץ (35) חוותה על בשרה את הקשיים שבפתיחת עסק קטן בישראל. ב-2010 היא הגשימה חלום והקימה יחד עם שותפה מותג אופנה אינטרנטי שמכר בגדים בהזמנה אישית לפי מידות הלקוחה. היו להן עיצובים בראש והן ציפו שלקוחות יראו אותם באתר, יבחרו את המידה והצבע שהן רוצות, ישלמו ויקבלו את הפריט. פשוט מאוד.

     

    אלא שכדי שהלקוחות יבחרו עיצובים הן צריכות לראות דוגמאות שלהם, ואת הדוגמאות צריך לעצב ולייצר, וזה עולה כסף. "קנינו על ההתחלה, עוד לפני שמכרנו פריט אחד, כמות גדולה של בד בעלות של מאות אלפי שקלים", מספרת רוטהולץ. "זה כסף שהיה לנו אבל בהמשך היינו צריכות עוד ואז אבא של השותפה שלי השקיע בנו. נוסף לבדים, היינו צריכות לשלם גם לתדמיתנית ולתופרת בשביל לייצר את הדוגמאות האלה, כך שההוצאה רק גדלה וגדלה. בסופו של דבר נאלצנו לסגור את העסק אחרי שנתיים של פעילות".

    מה עוסק בעסק קטן כשההוצאות גדלות? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מה עוסק בעסק קטן כשההוצאות גדלות?(צילום: shutterstock)
     

    אילו תובנות הפקת?

     

    "האמת העצובה היא שלא כדאי לפתוח עסק קטן בארץ, זה פשוט לא משתלם. הכל יקר פה, ישראלים לא ממש אוהבים לשלם ומעדיפים לקנות ברשתות הגדולות והזולות כמו זארה ו־H&M או בעלי אקספרס. בחו"ל קל יותר להוציא כסף מאנשים ולגרום להם לקנות, אבל פה זה קשה".

     

    תחרות עסקים קטנים" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בשיתוף בנק הפועלים: להרשמה כנסו לאתר התחרות: SmallBusiness11.ynet.co.il פרויקט "עסקים

    קטנים"

      

    אז למה 50-40 אחוז מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים בשנתם הראשונה? האם מדובר בקשיים הנובעים מביורוקרטיה ומיסוי יתר, חוסר הניסיון של היזמים או המנטליות של הלקוח הישראלי, כפי שטוענת רוטהולץ? יורם אורגד, יועץ ומומחה למהלכי מפנה עסקיים, שעובד עם עסקים קטנים ובינוניים, מסביר ש"בזמן שתחת מנכ"ל תנובה, למשל, עובדים אנשים שאחראים על ניהול כספי החברה, שיווק, תחזוקה וכוח אדם – לבעל עסק קטן אין את כל העזרה הזו. הוא מנהל השיווק, הכספים והמכירות של עצמו, ומן הסתם אותו בעל עסק אינו ממוקצע בכל התחומים האלה. אין לעסקים קטנים יותר מדי כסף ולכן הם נמנעים מלשכור אנשי מקצוע שיטפלו בתחומים האלה. בשיווק זה הכי בולט: כשעסקים קטנים כבר מנסים לשווק את עצמם זה הרבה פעמים מסתכם בפעולות הכי סטנדרטיות שכולם ממילא עושים, כמו לשלוח סמסים לשנה טובה ללקוחות עבר. שום ניתוח אמיתי של קהל היעד ובלי תשובה לשאלה הכי חשובה שעסק צריך לשאול את עצמו: מה אני מציע שאחרים לא מציעים ולמה כדאי לאנשים לבוא דווקא אליי?"

     

    אורי צפריר הוא יועץ לעסקים קטנים מטעם מעו"ף, שלוחה של משרד הכלכלה שתפקידה לסייע לעסקים קטנים. כמו אורגד, גם הוא מסמן את תחום השיווק והפרסום של העסקים הקטנים כאחת מנקודות החולשה המשמעותיות ביותר שלהם. "כדי להחליט כיצד לפרסם עסק קטן, בעל העסק צריך לבצע ניתוח שוק, לגזור ממנו אסטרטגיה ולמתג את העסק לאור האסטרטגיה הזו. לאחר המיתוג צריך לבחור אילו דרכי פרסום הן המתאימות ביותר עבור העסק הספציפי הזה, ואז צריך גם לעקוב אחרי תוצאות הקמפיין הפרסומי ולהתאים, תוך כדי תנועה, את פריסת שאר תקציב הפרסום בהתאם לתוצאות. שכירת שירותים של יועץ חיצוני עבור המשימה הזו יכולה לחסוך לבעל העסק זמן יקר, ממש עד רמת הבדל של 10 שעות עבודה מול 100 שעות עבודה במטרה להגיע לאותה תוצאה. זו החלטה עסקית שעולה אולי כסף אבל יכולה בטווח הרחוק להשפיע משמעותית על שורת הרווח של העסק הקטן".

     

    סיבה נוספת שבגללה עסקים קטנים רבים נסגרים, טוען אורגד, היא אותה סיבה שגרמה לגוויעתו בטרם עת של מותג האופנה של רוטהולץ: ניהול לא נכון של תזרים הכספים. "במציאות שבה הלקוחות שלך רוצים לשלם בתשלומים או בשוטף פלוס 30", הוא מסביר, "אבל הספקים שלך דורשים את הכסף שלהם כמה שיותר מהר, אתה כבעל עסק קטן מוצא עצמך במצב שאתה צריך עתודות כספיות כדי לשרוד את פער הזמן המימוני הזה, והרבה עסקים נופלים שם".

    עסקים קטנים ()
    חדר הבריחה של גור שנסגר בשדרות (צילום: עמית גור)
      

    גם עמית גור (32) אכל מרורים כשניסה להקים עסק קטן. יחד עם שני שותפים הוא פתח ביולי 2017 מתחם של שני חדרי בריחה באזור התעשייה של שדרות. הם השקיעו רבע מיליון שקל בעיצוב החלל, בעבודת חשמל ותשתית הנחוצות בשביל חדר בריחה אטרקטיבי, וסימנו כקהל יעד את תושבי שדרות והסביבה, חיילים שמשרתים בעוטף עזה ומפעלים באזור שרוצים לעשות יום כיף לעובדיהם. קיץ 2017 היה די מוצלח עבורם אבל בסביבות אפריל 2018 החל המצב הביטחוני להידרדר, וההכנסות של העסק צנחו. השותפים הזרימו 100 אלף שקל נוספים כדי לשרוד את הקיץ הקשה ותקופת החגים וניסו ללא הצלחה לקבל עזרה ממשלתית.

     

    "המדינה פיצתה עד כה בסבב הנוכחי עסקים שעוסקים בתיירות בלבד", מספר גור, "ולכן לא קיבלנו כלום. עוד לפני שהתחילה המתיחות באזור היינו בקשר עם משרדי הממשלה כדי לנסות לקבל תמיכה בתור עסק בפריפריה, אבל זה לא עבד והביורוקרטיה הייתה מאוד מסובכת. בסוף, אחרי שנה וקצת, נאלצנו לסגור את העסק". אורי צפריר מאשר את התחושות של גור ואומר שלצערו "הביורוקרטיה בארץ כותשת את העסקים הקטנים. קשה לקבל רישיון עסק כי זה תהליך מסורבל שדורש לעשות מין 'טופס טיולים', דבר שיוצר תהליך מסובך ומתיש שחוץ מלפרנס פקידי ממשלה לא ממש עוזר לאף אחד".

     

    רוצים לשפר את העסק שלכם?

    המרכז לצמיחה פיננסית הוקם כדי לאפשר לכל אדם בישראל להשיג צמיחה פיננסית במישור האישי, המשפחתי והעסקי. זאת באמצעות למידה מקצועית, נגישה ומותאמת, המבוססת על צרכים פיננסיים המאפיינים צמתי חיים שונים. המרכז מציע מערכי לימוד בתחומים פיננסיים שונים לאנשים פרטיים, לעצמאיים ולבעלי עסקים, בהתאמה לכל שלבי החיים. פעילות המרכז מתקיימת בשני ערוצים במקביל: למידה דיגיטלית באמצעות אתר ייעודי והדרכות פרונטליות המתקיימות בחינם, בפריסה ארצית.

     

     

    המרכז מציע 21 סדנאות פרונטליות חינמיות לציבור הרחב ברחבי הארץ: 13 מהן לבעלי עסקים ו־8 מיועדות לפרטיים. למגזר העסקי מוצעים קורסים להקמת עסקים, לניהול עסק מצליח, לשיווק דיגיטלי ועוד. ההדרכות לעסקיים מבוצעות באמצעות המרכז לליווי עסקים שהוקם על ידי בנק הפועלים בשיתוף המכללה למינהל, קרן שכ"ל וארגון העצמאים להב.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף בנק הפועלים

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים