בן זוגך אלים כלפייך? 6 דרכים להגן על עצמך

קורבנות האלימות במשפחה מהשנה האחרונה

היום (א') מציינים את יום המאבק למניעת אלימות נגד נשים, אך בשביל נשים רבות, אלימות במשפחה היא המציאות שהן מכירות - מציאות של אלימות יומיומית, פיזית, מילולית ונפשית מצד אדם שאמור להיות הקרוב ביותר אליהן. אותו אדם שאיתו בחרו לקשור את הזוגיות ולהקים משפחה. אלימות טומנת בחובה מטען רגשי כבד ונפיץ שמשפיע לא רק על הקורבן, אלא על כל המשפחה שמסביב. בצד האלימות, מתנהלים חיים של פחד, הסתרה, מיאוס, תחושת קורבנות, צורך לרצות ויחסי שולט ונשלט. ולמרות שאלימות במשפחה היא סיבה נחרצת לגירושין, לא פעם בת הזוג הסובלת מאלימות נשארת במערכת היחסים לאורך שנים, עד שהיא מצליחה להיחלץ מאותו מעגל אלימות אכזרי.

איך מתמודדים עם אלימות במשפחה? יש מספר דרכים להתמודד עם אלימות במשפחה שמטרתן לעזור לקורבנות לשבור את מעגל האלימות. חשוב לדעת שבשעה שמועלית במערכת המשפטית טענה בדבר אלימות, בדרך כלל בתי הדין הרבניים/בית המשפט לדיני משפחה יפנו אל לשכות הרווחה במטרה לקבל תסקיר סעד המפרט את המצב בבית מבחינת מארג היחסים, תוך בדיקה האם ישנה אלימות ומה מצבו של כל אחד מבני הבית. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם לא ניתן להמתין לקבלת תסקיר סעד ולכן ישנן דרכים שבעזרתן ניתן לקבל סעד מיידי:

הגשת תלונה במשטרה

 – ניתן לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הצד הנוקט באלימות, זאת במטרה שהמשטרה תחקור את העניין. חשוב לדעת שבמקרים מסוימים של אלימות, יכולה להחליט הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד הפוגע והדבר אף יכול להסתיים במאסרו. כמובן שהמשטרה גם יכולה לתת צו הרחקה כנגד הפוגע.

פנייה בבקשה לצו הרחקה/צו להטרדה מאיימת

ניתן לעתור לבית המשפט במטרה לקבל צווים שירחיקו את הפוגע מהנפגע. הפנייה יכולה להיעשות באופן ישיר לבית המשפט במטרה להוציא את הצו, כאשר לעתים, במקרים בהם נעשתה קודם לכן פנייה למשטרה, הפנייה לבית המשפט תיעשה לקראת הזמן שצו ההרחקה שניתן על ידי המשטרה עומד לפוג. כמובן שמומלץ לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין העוסק בדיני משפחה, בקיא ברזי החקיקה והפסיקה ומכיר את שפתו של בית המשפט. בית המשפט, במקרים קיצוניים, יכול לתת צו הרחקה לשלושה חודשים כנגד הפוגע וניתן להאריך צו זה. לעיתים ניתן צו לתקופות קצרות יותר.

פנייה לרשויות הרווחה

ניתן לפנות לרשויות הרווחה עם תלונה מפורטת ומסודרת, כמו גם להסתייע ברשויות הרווחה בפנייה למשטרה או לבית המשפט. במקרים בהם מעורבים קטינים, יתכן אף שהרווחה תחליט בעצמה לפנות לבית המשפט לנוער מהטעם שמדובר בקטין נזקק.

פנייה למקלט לנשים מוכות

לא תמיד טיפול הרשויות בסוגיית האלימות הוא מיידי. לפעמים נאלצים קורבנות האלימות להתמודד עם הקושי לאורך תקופה ארוכה. יש מקרים בהם חייבים לפעול מיד, והפנייה למקלט לנשים מוכות היא בגדר הצלת נפשות. חשוב לדעת שגם כאשר יש אופציה לקבל צו הרחקה מהמשטרה או מבית המשפט, ישנם אנשים אשר אינם מצייתים להוראות החוק ואשר הם מסוכנים באופן מיוחד, ולכן הדרך היחידה היא לשמור על הצד הנפגע במקום סגור, כדוגמת מקלט לנשים מוכות.

פנייה לעזרה מקצועית

מומלץ לאדם הנפגע מאלימות לפנות לאיש מקצוע לשם תמיכה נפשית, לצורך התמודדות עם המצב הנפשי שנוצר עקב האלימות. פעמים רבות, קורבנות אלימות הופכים להיות אנשים בעלי חרדות קשות, בעלי נטייה לרצות את סביבתם והיעדר יכולת לתפקד ולצלוח את החיים. אין ספק שתמיכה נפשית וחיזוק רגשי יועילו מאוד לקורבן אלימות שנמצא/ת במצב כזה.

תביעת נזיקין עקב אלימות במשפחה

במקרים של אלימות קיצונית קיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם לקורבן. קיימות שתי דרכים לתבוע פיצויים בגין אלימות במשפחה - הראשונה היא תביעת נזיקין אזרחית 'נגררת' להרשעה פלילית, כלומר לאחר ההרשעה הפלילית מוגשת תביעה כספית לפיצוי. עוד אופציה היא להגיש תביעת פיצויים אזרחית נפרדת, אולם בה על בן זוג הקורבן להוכיח את כל היסודות העובדתיים להטלת האחריות על בן הזוג התוקף בגין התקיפה לפי פקודת הנזיקין, ובפרט להוכיח את מעשה התקיפה עצמו.

אין ספק שהדבר לא פותר את הנזקים הנפשיים, אך בהחלט ההתמודדות וקבלת פיצוי - יש בהם כדי להעניק חיזוק לצד הנפגע.