שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    10 משפטים שאסור להגיד כשמתגרשים
    מילים פוגעניות שנאמרות בלהט הרגע הופכות לעיתים לעיקר הדיון, וממשיכות ללוות את ההורים גם לאחר השלמת תהליך הגירושים. בכך הן הופכות לבעלות פוטנציאל נזק משמעותי בכל הקשור ליכולת ההורים לשתף פעולה בקשר לילדים, ומוטב להימנע מהן. להלן 10 דוגמאות

    האמירות הפוגעניות שלכם רק מגדילות את האיבה והסכסוך ומזיקות לילדים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    האמירות הפוגעניות שלכם רק מגדילות את האיבה והסכסוך ומזיקות לילדים(צילום: Shutterstock)

    תהליך גירושים הוא תהליך אמוציונלי וקשה, ומילים קשות מושלכות לאוויר. מילים פוגעות אלו שלפעמים נאמרות בלהט הרגע, הופכות לעיתים לעיקר הדיון והן ממשיכות ללוות את ההורים למשך תקופה ארוכה, גם לאחר הגירושים. בדרך כלל, המילים הקשות שנאמרות אינן מייצגות את הדעה האמיתית של הדובר, אך בכל זאת עוצמתן הגדולה ופגיעתן המדויקת במקומות הרגישים ביותר, הופכת אותן לבעלות פוטנציאל נזק משמעותי בכל הקשור ליכולת ההורים לשתף פעולה בקשר לילדים. בטור זה אשתף אתכם בכמה משפטים שכיחים שאמירתם מעולם לא קידמה את תהליך הגירושים ואת השותפות החדשה בין ההורים. אז אם אתם נמצאים בהליכי גירושים, כדאי מאוד לשים לב למשפטים הבאים ולא להשתמש בהם או בניסוחים אחרים שלהם בשום צורה.

     

    הגיע הזמן לשים סוף למלחמות הגירושים

    הפרטנר שחיפשתי שנים בנישואיי נמצא בגירושיי

     

    "אתן לך את הילדים"

    משפט שמוציא כל הורה מכליו. בכל פעם שהורה אומר להורה האחר שהוא נתן/ה לו את הילדים, מרגיש ההורה האחר שההורות שלו אינה ניתנת לו כמובן מאליו, ושיש אדם אחר "שנותן" לו את ההורות ואת הקשר עם הילדים. משפטים מסוג זה עלולים לערער את הביטחון של ההורה האחר או לגרום לו לתחושת נחיתות שתפגע בקשר שלו עם הילדים ובדרך שבה הוא רואה את ההורות שלו. כאשר ההורה הוא אדם חזק ויציב הוא יוכל להתעלות על המשפט הכואב ולא לתת לו לערער את ההורות שלו, אך כאשר האדם נמצא במצב רגיש, משפטים מסוג זה עלולים לגרום לו להתנתק מהילדים או לבנות לעצמו נרטיב שההורה האחר "גונב" לו את הילדים, וכתוצאה מכך להסלים את הסכסוך.

     

    "הילדים שלי"

    משפט שכיח אצל הורים גרושים. במקרים אלו אני בדרך כלל מוודא שאין לאותו הורה ילדים מחוץ לנישואים או מנישואים קודמים. במידה ואין ילדים אחרים, אני שואל אם אולי כדאי לתקן את הניסוח ולומר "הילדים שלנו" במקום "הילדים שלי". בצורה זו מתחדדת ההבנה שהסכם הגירושים וההסכמות שבו עוסקים בטובתם של ילדיהם המשותפים של ההורים המתגרשים, ושעדיף להתייחס אל הילדים כאל אנשים העומדים בפני עצמם, עם רצונות משל עצמם, ולא לראות אותם ככלי משחק העומדים לרשות אחד ההורים.

     

    "בלעדיי לא היית מגיע/ה לכלום"

    בעיקר אחרי שנות נישואים ארוכות, כאשר מחליטים להיפרד ולחלק את הזמן עם הילדים ואת הרכוש שנצבר, עולות לאוויר אמירות שמנסות להקטין את מקומו של ההורה האחר במהלך תקופת הנישואים. גם אם חלפו עשרים שנה מאז שהזוג התחתן, עלולות להישמע אמירות הרומזות שאילו אחד מבני הזוג לא היה לוקח את המושכות לידיו, מצבו הכלכלי של ההורה האחר היה בכי רע מאחר ולבד הוא לא היה מסתדר.

     

    בפועל, ברור שהמילים אינן מבוססות מאחר ולא ניתן לצפות באמת מה היה קורה אילו הדברים היו מתנהלים אחרת (למיטב ידיעתי, טרם הומצאה מכונת זמן). ובכל זאת, האמירות האלה מאוד מקטינות ומקשות על הצד השומע להתגבר על חששותיו בנוגע להמשך הדרך לאחר הגירושים.

     

    טיפ לגרושים שנכנסים לזוגיות חדשה

    טיפ לגרושים שנכנסים לזוגיות חדשה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הילדים צריכים אותי יותר"

    תפישה רווחת שמרבית החוקרים והעוסקים בתחום המשפחה מנסים לשנותה היא שיש חשיבות גדולה יותר לאחד ההורים מסיבות מגדריות. מדובר באחד הנושאים הכואבים ביותר מסיבות ברורות. גם במקרים בהם עד הגירושים הייתה חלוקה מאוד ברורה בין ההורים בכל הקשור לגידול הילדים, וביתר שאת במקרים בהם הורה אחד היה אחראי לילדים והאחר לפרנסה, לאחר הגירושים חשוב שההורים יהיו נוכחים שניהם בצורה משמעותית בחיי הילדים. חשוב לזכור כי אמירה זו מקטינה את מקומו של ההורה בחיי הילדים, אינה תורמת ליצירת השותפות ומקשה על חיזוק הקשר בין הילד להורה.

     

    "לא היית בבית אף פעם, אז איך פתאום כן תהיה?"

    פעמים רבות מתקשים אנשים בהליכי גירושים להבין כיצד פתאום אותו הורה שהיה עסוק בעבודה והיה חוזר בשעות מאוחרות מדי יום, מוכן דווקא עכשיו כשמתגרשים להתחייב לקחת את הילדים מהגן ומבתי הספר. לכך מצטרפת תחושת תסכול גדולה על כך שאילו אותו הורה היה נוכח יותר בבית בעבר, הגירושים היו יכולים להימנע. ובכל זאת, כאשר מתגרשים צריכים שני ההורים להבין שהמציאות עומדת להשתנות, ושעל שניהם לבצע התאמות כדי לאפשר להם ולילדיהם חיים טובים יותר בשני בתיהם החדשים.

     

    "אני לא מסכים שהילדים ייפגשו עם בני הזוג החדשים"

    אמירה שנאמרת מתוך כאב וחשש שאדם אחר ייקח את מקומו של ההורה בחיי הילדים. לכל אורך תהליך הגירושים ברור לשני ההורים שבשלב מוקדם או מאוחר, ייכנסו לחייהם בני זוג חדשים. לפעמים הדבר נרמז בשתיקה ולעיתים נאמר בקול רם וברור. כך או כך, החששות מכניסתו של בן זוג חדש מלווים כל הורה מתגרש ברמה זו או אחרת. על כן, כאשר נאמרות אמירות הקשורות למקומם של בני זוג חדשים בחייהם של הילדים, מומלץ לחפש את מקור החשש ולתת לו מענה. פעמים רבות ההבטחה בקול רם שההורות של ההורה לא תיפגע, ושמקומו כאבא או אימא הוא קדוש ואינו ניתן לשינוי ולערעור, יכולה להפחית את החשש ולאפשר התקדמות.

    אל תמנעו מהילדים לקבל חיים טובים בשני בתיהם החדשים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אל תמנעו מהילדים לקבל חיים טובים בשני בתיהם החדשים(צילום: Shutterstock)
     

    אמירות פוגעניות על מבנה גוף או תכונות הקשורות למבנה האישיות

    לעיתים בלהט הרגע נאמרות או נרמזות אמירות הקשורות בהיבטים פיזיולוגיים כגון: מראה, יכולות במיטה, תכונות אופי וכדומה. כאשר נאמרות אמירות מסוג זה מתכנס הצד השומע בתוך עלבונו וכעסו, ומתקשה להתמודד עם הדברים ועם התהליך. אלו הן אמירות שנשארות לאורך שנים ומשאירות משקעים גדולים. מומלץ מאוד להימנע מהן.

     

    השמצות כנגד בני המשפחה המורחבת

    החמים הם לעולם הסבא והסבתא של הילדים, והאחים הם הדודים שלהם לשארית חייהם. כל אמירה שתכוון כנגדם ותגיע לאוזניהם או לאוזניי הילדים תפגע ביכולת של בני המשפחה לקחת חלק באירועים משפחתיים משותפים, ותקשה על הילדים להתמודד עם הניכור המשפחתי. אומנם בני המשפחה המורחבת אינם נמצאים בחדר, אך הם עדיין בני משפחה ובימים טרופים אלו הם משמשים כעוגן להורה האחר. פגיעה בהם היא פגיעה בהורה האחר בצורה שתקשה עליו לשתף פעולה.

     

    "את/ה צריכ/ה לשלם על מה שעשית לי"

    בעיקר במקרים של בגידה אך גם במקרים בהם אחד הצדדים אינו מעוניין להתגרש, יש ציפייה מרומזת לפיצוי על עוגמת הנפש. לעיתים הצד הפוגע מרגיש צורך לתת יותר מהנהוג לצד שמרגיש פגוע, אך מאחר והדבר אינו מחויב ונעשה בדרך כלל מרצון, אמירות מסוג זה בעיקר גורמות לחוסר רצון לתת יותר ואפילו מעודדת את הפעולה ההפוכה של לתת כמה שפחות. מי שרוצה לקבל יותר צריך להשתמש בכמה שיותר מחמאות ובכמה שפחות עלבונות.

     

    "הילדים לא רוצים אותך"

    אמירה כואבת מאין כמותה. לרוב סיטואציה שבה הילדים אינם רוצים קשר עם הוריהם בהקשר לתהליך הגירושים, היא פועל יוצא של שימוש שעשה אחד ההורים בילדים כנגד ההורה האחר. ייתכן ומדובר בהורה ששיתף את הילד בתסכוליו כלפי ההורה האחר, כאילו שהם חברים ולא הורה וילד. בין אם השיח עם הילדים נעשה במכוון או בשגגה, יצירת שיתוף פעולה לאחר אמירות מסוג זה היא קשה מאוד עד בלתי אפשרית.

     

    נדב נישרי הוא מגשר – מומחה בגישור גירושים, ומחבר הספר "להתגרש בשלום".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים