פסק הדין בוטל: אם לא תהגר עם ילדיה לניו זילנד

אזרחית זרה שהתגרשה מבעלה הישראלי ביקשה לממש החלטת ביהמ"ש ולחזור למולדתה. אבל השופט גליק קיבלה את ההתנגדות של אביהם

עו"ד איילה תל-פזפורסם: 04.12.18 , 18:30

בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שאזרחית ניו זילנד המתגוררת בארץ לא תוכל לחזור למולדתה עם שני ילדיה: השופטת שפרה גליק קיבלה את בקשת האב לבטל פסק דין מ-2015 שהתיר לאם את המעבר, והבהירה כי מאז השתנו הנסיבות, הילדים בגרו והתאקלמו בארץ והמעבר הדרמטי לא ייטיב עמם.

האם היא אזרחית ניו זילנד נוצרייה והאב יהודי ישראלי. הצדדים הכירו בניו יורק וניהלו מערכת יחסים זוגית שממנה נולדו שני ילדים. ב-2011 הם נפרדו ונקבעה משמורת משותפת על הילדים. לפני כשלוש שנים ביקשה האם להגר עם הילדים לניו זילנד ובית המשפט קיבל את בקשתה. מאז היא לא מימשה את המעבר והילדים המשיכו לגדול בארץ.

דיני משפחה

תבעה 200 אלף שקל: "בעלי כישף אותי"

עו"ד דורית ענבר סברדליק

אישה טענה שלפני הפרידה מבן זוגה הוא מרח עליה משחה שגרמה לה לפחדים וחולשה. ביהמ"ש דחה אותה: "אין לי כלים להעריך נזקי כישוף"

תבעה 200 אלף שקל: "בעלי כישף אותי"

בדצמבר 2017 הגיש האב בקשה לביטול פסק הדין. הוא ציין כי במשך התקופה שחלפה הילדים בגרו, היכו כאן שורש והעמיקו את הקשרים החברתיים. הוא הוסיף שבינתיים הוא נישא מחדש ונולד לו בן נוסף שאליו הילדים קשורים מאוד. לדבריו פסק הגירה אינו "צ'ק פתוח" ולא הוגן שישמש "כחרב המתהפכת מעל לראשו".

האם טענה מנגד שמטרת התביעה לסכל את ביצוע פסק הדין ולפתוח מערכה נוספת מתוך רשעות לשמה. היא הדגישה שהיא רוצה לעזוב את ישראל עם ילדיה בהקדם האפשרי. לטענתה, הילדים הם אזרחים אמריקנים וניו זילנדים שנמצאים בישראל בעל כורחם. היא הוסיפה כי אין לה מעמד בארץ והיא שוהה בלתי חוקית.

השופטת שפרה גליק מינתה מומחית לבחינת המקרה, וזו המליצה לאפשר את הגירת הקטינים עם אמם לניו זילנד תוך שמירת קשר בין האב לילדים באמצעים אלקטרוניים ועל ידי ביקורים הדדיים.

"הכרעה קשה מונחת על שולחני אפילו, קשה מאוד", כתבה השופטת. היא הבהירה כי בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד. בין היתר תהיה התחשבות ברצון הילדים, באיכות הקשר שלהם עם כל אחד מההורים, מסוגלותם ההורית של ההורים ועוד.

השופטת קיבלה את ממצאי חוות הדעת של המומחית אך לא את מסקנתה הסופית. לדבריה, הילדים הביעו את רצונם המפורש להישאר בארץ ולא להגר, עניין שלא נלקח בחשבון בצורה מספקת בחוות הדעת. בנוסף, חלק ממבחני הפסיקה כלל לא נבדקו על ידי המומחית, כמו מסוגלות הילדים להיקלט בניו זילנד או מידת הזיקה שהם פיתחו לארץ.

היא ציינה כי נראה שאיכות הקשר של הילדים עם האב טובה יותר מאשר עם האם. במידה שהאם תהגר עם ילדיה, צוין, היא תתקשה להביא אותם לביקור בארץ ויש לה קושי בגיוס כספים. כמו כן, ניכר שלבן הצעיר הסובל מבעיות רגשיות יהיה קשה מאוד להסתגל למעבר.

נקבע כי מכיוון שהאם מבקשת לחולל שינוי דרמטי בחייהם של הקטינים, היה עליה להראות כיצד יקוים הקשר בין האב לבינם ולהציג תוכנית הגירה, אך היא לא יודעת איך וכיצד יקרו הדברים ואף לא כמה עולה שכר דירה בניו זילנד. "שינוי הנסיבות מצדיק את ביטול פסק הדין", סיכמה השופטת גליק וקבעה כי הילדים יישארו בארץ.