שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הפרופ', שיועד לרעות צאן, בראש ביה"ס ללימודי המדבר
    ההורים של פרופ' עלי נוג'ידאת רצו שיהיה רועה צאן, אבל הוא בחר ללמוד - ואתמול מונה לעמוד בראש בית הספר ללימודי מדבר במדרשת שדה-בוקר

    ההורים שלו ציפו שיהיה רועה עזים, אבל לעלי נוג'ידאת היו תוכניות אחרות: אחרי שלושה תארים ופוסט-דוקטורט הוא מונה לאחרונה לעמוד בראש בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר שבמדרשת שדה-בוקר.

     

    פרופ' עלי נוג'ידאת (צילום: חיים הורנשטיין)
    פרופ' עלי נוג'ידאת(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    פרופ' נוג'ידאת (61) נולד בכפר בועיינה-נוג'ידאת שבצפון, אחד מעשרה ילדים. הוריו ייעדו אותו להיות רועה צאן אבל הוא רצה ללכת לבית הספר. "בבית-הספר הרגשתי שאני מישהו", סיפר, "הרגשתי חשוב כי הייתי תלמיד מצטיין".

     

    בבית-הספר התאהב עלי הצעיר בלימודי הביולוגיה. כשסיים את התיכון נרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, והשלים שלושה תארים במחלקה למדעי החיים. כשסיים את הדוקטורט נסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון והתמחה בהנדסה גנטית. ב-1991 הוא הצטרף למכונים לחקר המדבר כחוקר בתחום מיקרוביולוגיה סביבתית, ועכשיו הוא מונה לעמוד בראש בית הספר ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ, שהוא שלוחה של אוניברסיטת בן־גוריון וכולל מכון מים, מכון חקלאות ומכון סביבה ואקולוגיה.

     

    "המינוי שלי היה די טבעי", הוא אומר, "אכפת לי מבית-הספר ומהסטודנטים. כ-40% משטחי היבשה של כדור הארץ הם אזורים מדבריים, והם רק הולכים וגדלים בין השאר בגלל ההתחממות הגלובלית. אנחנו מכינים את 200 הסטודנטים שלנו, שמגיעים מכל רחבי העולם, לפתור את הבעיות של העתיד שייווצרו בגלל השינויים האלה".

    פרופ' עלי נוג'ידאת (צילום: חיים הורנשטיין)
    פרופ' עלי נוג'ידאת(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    פרופ' נוג'ידאת מתגורר כיום בבאר-שבע עם אשתו האלה, יועצת חינוכית. שלושת ילדיו למדו גם הם באוניברסיטה וכיום אחד מהם עובד במשרד האוצר, השני עורך דין והשלישי סטודנט לרפואה.

     

    המטרה שלו היא לעודד צעירים במגזר הערבי להמשיך ללימודים מתקדמים. "האוניברסיטאות מחפשות חוקרים מצטיינים, וזה לא קשור למוצא", הוא אומר. "כשלקחתי את התפקיד היה לי חזון לגייס סטודנטים מהמגזר הערבי וממדינות שכנות. לשינויי האקלים אין גבולות, ומה שקורה במדבריות סביבנו משפיע על כולנו. ההתמודדות עם שינויי האקלים והמדבור היא משימה עולמית, וצריך פה שיתוף פעולה בינלאומי בלי קשר לפוליטיקה.

     

    בית הספר בשדה בוקר חוגג בימים אלה 20 שנה להיווסדו. תוכניות הלימודים חושפות את הסטודנט לתופעת המדבר בראייה מערכתית כוללת, כאשר שפת ההוראה בתוכנית היא אנגלית. הסטודנטים עצמם, למעלה מ- 200, מתגוררים בקמפוס שדה בוקר במעונות שנבנו מחומרים המתאימים לאקלים המדברי, תוך התחשבות בסביבה וחיסכון באנרגיה. הסטודנטים מגיעים מלמעלה מ- 40 מדינות, בהם ירדן, אנגליה, הודו, סין, זמביה, מיאנמר ועוד. בנוסף למדו ולומדים במקום כ-20 סטודנטים מהרשות הפלסטינית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים