מחקר: כך תופחת פליטת גזי חממה בתעשיית הבקר

מחקר ישראלי חדש מצא כי עגלים ופרות שאכלו קינואה פלטו פחות גזי חממה. במחקר, שיוצג היום (ד') בכנס השנתי לבקר וחלב של משרד החקלאות, נמצא כי בצמח הקינואה טמונים יתרונות רבים גם עבור הסביבה וגם כמזון איכותי לחיות משק.

- המחיר הסביבתי הכבד של תעשיית הבשר

ד"ר אשר ובקר שאוכל קינואה(צילום: מו"פ צפון, מכון המחקר מיגל)

בשר בקר ידוע כיום כאחד מהמאכלים המזיקים ביותר לסביבה. גידול בעלי החיים והמזון עבורם גורמים לפליטת כמויות משמעותיות מאוד של גזי חממה לאטמוספירה וביניהם כמויות גדולות של גז מתאן, שקילוגרם אחד שלו שווה ערך מבחינת אפקט החממה שהוא יוצר ל-28-25 קילוגרם של פחמן דו חמצני.

הקינואה משמשת כמקור מזון חשוב מזה אלפי שנים והיא מכילה חלבון איכותי בשיעור גבוה. הקינואה נחשבת ל"מזון על" בשל היתרונות התזונתיים הגבוהים שלה. עתה נבחן שימושו של צמח הקינואה כמאכל עבור חיות משק. בנוסף, ידוע הקינואה בעמידותו לתנאי סביבה קשים, כמו יובש, קור, חום ומליחות, המאפשרת את גידולו והתאמתו לתנאי קרקע ואקלים מגוונים ברחבי העולם.

בשלוש השנים האחרונות גודל הצמח בישראל, בין היתר ברמת הגולן ובחוות הניסיונות בעכו, ונבחן שימושו כגידול חדש להזנת פרות ועגלים. זאת בשל יתרונותיו החקלאיים המתבטאים בין היתר בניצול יעיל של מים, יבול גבוה בהשוואה לחיטה ותכולת חלבון גבוהה המפחיתים את עלות התוצרת לצרכן בצורה משמעותית.

שדה קינואה בנווה יער(צילום: מו"פ צפון, מכון המחקר מיגל)

במסגרת מחקר שביצעו ד"ר אביב אשר וד"ר ליאור רובינוביץ', מיחידת המחקר והפיתוח (מחוז צפון) במכון המחקר מיגל, ובשיתוף עם המחלקה לבקר לבשר של מנהל המחקר החקלאי, נמצא כי עגלים שתזונתם התבססה על קינואה גדלו יותר מאשר עגלים שתזונתם התבססה על חיטה. אם לא די בכך, העגלים אף פלטו פחות גז מתאן. החוקרים הסבירו כי בקינואה קיים חומר פעיל שנקרא סופונינים, הדוחים חרקים וציפורים. אלה מפחיתים את פליטת המתאן ובכך מפחיתים את הפגיעה בסביבה בעת גידול העגלים.

בשלב הראשון, לצורך בדיקת טעימות הקינואה בקרב חיות משק, הקינואה הוגשה לפרות, עגלים, עזים וכבשים. החוקרים מצאו שכל בעלי החיים שנבדקו אכלו את הקינואה בתאבון רב וללא סימני רתיעה. לצורך בדיקת השפעת הקינואה על בקר, נערך ניסוי הזנה במשך 70 ימים שבהם חולקו העגלים לשתי קבוצות, כאשר הוגשו לעגלים מנות המכילות קש קינואה לעומת מנות המכילות קש חיטה. הניסוי שולב עם טכנולוגיה חקלאית שמנטרת את צריכת המזון, משקל הגוף והרגלי האכילה באופן אוטומטי במהלך כל יממה. נתוני תוצאות הניסוי הראו, כי מזון הקינואה נמצא איכותי יותר - עגלים שהוזנו בקש קינואה אכלו פחות וגדלו יותר ביחס לחבריהם שהוזנו בקש חיטה. החוקרים הגיעו למסקנה כי העגלים שאכלו קינואה גדלו יותר, ניצלו טוב יותר את המזון ועל כן ישנה היתכנות גבוהה לגידול הקינואה בישראל כגידול חדש למספוא.

ד"ר אביב אשר, מנהל המחקר, הסביר כי "הקינואה הוא גידול חדש בישראל. הוא לא היה גידול ייעודי לחיות משק. אבל אנחנו הישראלים קצת חצופים. ידוע שהאינקה הזינו את החיות שלהם בקינואה. אין הרבה ידע בנושא, אבל הבנו שיש רקע היסטורי. בדקנו איך הקינואה מתעכלת והיא מתעכלת בצורה טובה יותר מחיטה. את החיטה אפשר לגדל כמעט אך ורק בחורף והיא צורכת הרבה מים בניגוד לקינואה". לדברי החוקרים, הבשר של העגלים יותר טעים. "בדקנו את הרכב הבקר שלהם ואיכותו. היה לעגלים יותר שומן, מה שאומר שהבשר היה יותר עסיסי".

מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי פליטת גז המתאן מהחי מקורה בתסיסת המזון בקיבת הפרה. המזון הנאכל שוהה במערכת העיכול של הפרה בין 20 ל-30 שעות וקרוב ל-70 אחוז ממנו נעכל בה. חומרי המזון השונים מפורקים וכחלק מתהליך הפירוק נוצר גז המתאן.

נתונים אלו, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף מוצגים השבוע בכנס השנתי ה-30 למדעי הבקר לחלב, שמארגנים המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב.