שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

הערכת מעצר: ועדה חדשה תבדוק את המעצרים לצורכי חקירה

את הקמת הוועדה יזמו השרים שקד וארדן, על רקע הטענות שהמשטרה עושה שימוש יתר בסמכותה להחזיק חשודים עד להשלמת החקירה ("מעצר ימים")

הממשלה אישרה השבוע את יוזמתם של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן להקים ועדה ציבורית לבחינת המעצרים לצורכי חקירה, המכונים "מעצרי ימים”.

 

הוועדה הוקמה על רקע הטענות על כך שהמשטרה והפרקליטות עושות שימוש יתר במעצרים לצורכי חקירה. כך למשל, השרה שקד אמרה באחרונה כי בשנה שעברה, מתוך יותר מ-60 אלף מעצרים שביצעה המשטרה רק כ-25 אלף (41%) הסתיימו בכתב אישום. "המשטרה והפרקליטות עושות שימוש יתר בכלי החילוט ובמעצרי ימים“, אמרה.

שקד וארדן. יוזמה משותפת (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
שקד וארדן. יוזמה משותפת(צילום: אלכס קולומויסקי)
 

מטרת הוועדה, שבראשה תעמוד נשיאת בתי משפט השלום בירושלים לשעבר, השופטת (בדימוס) שולי דותן, תהיה לוודא שנשמר האיזון בין הצורך של המשטרה להגיע לחקר האמת לבין ההגנה על זכויות העצורים הנהנים מ"חזקת החפות".

 

מעצר ימים הוא מעצר של חשודים שנעשה במקביל לחקירת המשטרה. על פי החוק, כשנעצר חשוד בעבירה יש להביאו בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע המעצר, ובמקרים חריגים בתוך 48 שעות. הדיון נערך בפני שופט בימ“ש שלום, ובמהלך הדיון מבקשת המשטרה להאריך את מעצר החשוד כדי להשלים את פעולות החקירה בתיק. משום כך זכה ההליך לכינוי ”מעצר ימים“.

 

נציגי היחידה החוקרת מציגים בפני השופט את החשדות שיש כלפי העצור ומפרטים מהן פעולות החקירה שכבר בוצעו ואלה שנותר עוד לבצע, ומסבירים מדוע חשוב שהחשוד יישאר במעצר עד שתושלם החקירה. המידע, לרוב, לא נחשף בפני החשוד וסניגורו, מה שמקשה עליו להתגונן ועל השופט לקבל החלטה מאוזנת.

 

במחקר שערך ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והתפרסם בשבוע שעבר, נאמר כי "ידוע שהמשטרה נוהגת שלא לחשוף לפני החשוד את הראיות שהיא מחזיקה המבססות את עילת המעצר, וחושפת אותן בפני השופט בלבד. אפשרות זו עומדת לרשות המשטרה והיא משתמשת בה כדבר שבשגרה. הדבר מקצין את פערי הכוחות בין המשטרה לבין החשוד בכל הנוגע להגנתו המשפטית, ומקשה על בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מעצרי הימים".

 

מסקנת המחקר של ד“ר לוריא היא שמערכת אכיפת החוק בישראל עושה שימוש יתר במעצרים פליליים, ושהנפגעים העיקריים מכך הם חשודים בני מיעוטים וזרים. לדבריו אף שהחוק קובע שיש לעצור אדם רק אם אין ברירה אחרת, המשטרה, התביעה ובתי המשפט הפכו את המעצר הפלילי לאמצעי עיקרי באכיפת החוק.

 

בשנים האחרונות נשמעות מדי פעם הצהרות על שינוי במדיניות המשטרה ביחס למעצרי ימים, אבל הממצאים של ד“ר לוריא מעלים שבשטח שום דבר לא השתנה. ”מדיניות ריבוי המעצרים הפליליים נותרה ללא שינוי, אף שבשנים האחרונות חלה ירידה קטנה במספר המעצרים“, הוא אומר. ”עדיין מתבצעים יותר מעצרים מהנחוץ, ועדיין לא נעשה שימוש מספק בחלופות מעצר כגון שחרור בערובה, מעצר בית או מסגרות טיפוליות ושיקומיות".

 

ד"ר לוריא קובע כי למרות הציפייה לירידה במספר המעצרים בעקבות חוק המעצרים, שיעורם דווקא עלה, וזאת למרות הירידה בפשיעה באותה תקופה. לדבריו בקרב האוכלוסייה היהודית כ-50% ממעצרי הימים מסתיימים בהגשת כתב אישום, ובקרב הערבים השיעור נמוך בהרבה ועומד על כ-35% ואף פחות מכך. המשמעות היא שמספר המעצרים המיותרים בקרב ערבים גדול ממספר מעצרים המיותרים בקרב יהודים.

 

"הממצאים מלמדים על פער ניכר בין הצהרות חוק המעצרים והרטוריקה של בית המשפט העליון לבין יישום החוק בפועל“, אומר ד“ר לוריא. ”על המשטרה, התביעה ובתי המשפט מוטלת החובה להקטין את הפער שבין הוראות החוק לבין יישומו בפועל".

 

ואכן, הוועדה שהקימו שקד וארדן אמורה לבחון בראייה כוללת את המעצרים לצורכי חקירה - משלב ביצוע המעצר, דרך קליטת העצור, השמתו במתקן המעצר, הבאתו בפני שופט להארכת מעצר ועד שחרורו בתנאים או ללא תנאים, תוך התחשבות בעילות המעצר ובזכויות העצורים.

 

הוועדה אמורה לגבש המלצות ולהציע לממשלה קווים מנחים למדיניות בין היתר בנוגע לקביעת אמות מידה לשיקול הדעת המשטרתי בקבלת החלטה על ביצוע מעצר ובבקשה להארכת מעצר, וזאת תוך התחשבות בעברו הפלילי של העצור, במסוכנות שלו, בנסיבות האישיות שלו ובנסיבות ביצוע העבירה. כמו כן תגבש הוועדה המלצות בנוגע לאופן ביצוע המעצר, תוך התייחסות לשיקולים כמו מקום ושעת המעצר והשימוש בכוח במהלכו (למשל, האם לאזוק את העצור), וכן תבחן את תנאי המעצר, המפגש בין עצור לעורך דינו, והשימוש בחלופות מעצר, לרבות כאלה המבוססות על טכנולוגיות מתקדמות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים