השתלות שיניים בטכניקות כירורגיות לשחזור עצם הלסת

השתלות דנטליות הפכו במהלך 20 השנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מרפואת השיניים השגרתית במקרים של חסר שיניים או במצב שיש צורך בעקירתן. זהו תחליף בטוח עם סיכויי הצלחה גבוהים וסיבוכים מועטים. זוהי טכניקה מוצלחת ביותר, אשר שיפרה את איכות חייהם של אנשים רבים.

קיראו עוד כתבות על בריאות השן

תהליך השתלות דנטליות - מצריך נפח עצם מסוים לצורך החדרת השתל בעצם הלסת. כאשר מבצעים את ההשתלות סמוך לעקירת השיניים או יחד עם עקירת השיניים, בדרך כלל יש "מספיק" עצם להחדרת השתל.

אובדן השיניים גורם לאובדן העצם המאחזת את השיניים, וככל שממתינים זמן רב יותר כך הולכת ומתמעטת עצם זו והיכולת לבצע השתלות, כתחליף לשיניים שאבדו, קטנה.

במקרים אלה, משתמשים בטכניקות כירורגיות שונות לבנייה ושחזור של העצם המאחזת (אובדן זה של העצם קרוי אטרופיה) כהכנה להחדרת שתלים וייצובם.

הטכניקות הכירורגיות לשחזור העצם

אטרופיה של הלסת מתרחשת לא רק בעקבות עקירת השיניים מסיבות של דלקות חניכיים כרוניות עששת וריקבון שיניים אלא גם כתוצאה מטראומה, פגמים מולדים כמו חסר שיניים מולד, הסרת גידולים ואובדן שתלים מטיפולים קודמים.

ירידה משמעותית במסת העצם (רוחבית ואנכית) עלולה להוות מכשול בביצוע שתלים המעוגנים היטב בעצם הלסת ותיפגם הצלחת השחזור לטווח ארוך.

השתלת עצם (מקור עצמי, או תחליפי עצם ממקור חיה או אדם אחר), קרויה אוגמנטציה. עצם ממקור עצמי, נחשבת עד היום לעצם בעלת התכונות הטובות ביותר המאפשרות קליטה ושחזור האזור הפגוע (Golden Standard).

שיטה זו משלבת הנחת חומרי יסוד לבניית עצם חדשה (Osteogenesis), גיוס תאים חדשים וגורמי גדילה למקום המקבל (Osteoinduction) וכן גדילה של תאים חדשים על פני שטח העצם (Osteoconduction).

השימוש בגורמי גדילה, תאי אב ופיברין (פלסמה עשירה וענייה בטסיות דם ו/או תאי גזע) מעודדים את הקליטה של העצם המושתלת. נראה כי לעידוד אספקת הדם יש השפעה חשובה ואולי אף קריטית על ריפוי ואיחוי של בלוק העצם לעצם הקיימת.

עיכוב או חוסר בחידוש אספקת הדם לשתל העצם עלול לפגום בתהליך הקליטה וההיווצרות עצם חדשה וכן עלול להשפיע על תוצאת ההשתלה העתידית של השתל הדנטלי.

השימוש במוצרי דם כגון פלסמה עשירה בטסיות ותאי אב, עשויים לשפר משמעותית את תהליך הריפוי הראשוני וקליטת העצם המושתלת ומגדילה משמעותית את הצלחת הטיפול.

כדי להעצים את הצלחת הטיפול, ולייצר רכס עצם משמעותי, מומלץ להשתמש במשתית - scaffold (תחליפי עצם ממקור בקר בדרך כלל) בעלת תכונות ספיגה איטיות.

חומרים אלו מושקעים בפלסמה המועשרת בטסיות הדם או בתאי האב המשמשם לא רק לעידוד התחדשות כלי הדם אלא גם כחומר "דבק" לגרגירי תחליפי העצם. בהתחלה גרגרים אלה יהוו משתית לעצם ממקור עצמי, עם הזמן יעלמו בהדרגה וישוחלפו בעצם צעירה עצמית.

1. השתלה של עצם ממקור עצמי (אוטוגני/אוטולוגי).

2. שימוש בתחליפי עצם כמשתית (Scaffold) בעלת תכונות ספיגה איטית (כמו ממקור בקר).

3. שימוש בתאים ממקור הדם (PRP,PRF, BMAC ו PPP ).

השימוש בתאי אב וגורמי גדילה ממקור עצמי הינו מרכיב חשוב בטיפול והוא מלווה את תהליך שחזור ובניית העצם והרקמה הרכה בטיפול הכירורגי.

תאי אב וגורמי גדילה ממקור עצמי נלקחים משלושה מקורות:

1. פלסמה מועשרת בטסיות דם

2. תאי מח עצם

3. תאי שומן

פלסמה עשירה בטסיות דם (Platelets Rich Plasma/Fibrin –PRP/F ) היא מקור למספר רב של גורמי גדילה. פלסמה ענייה בטסיות (PPP- Platelets Poor Plasma) היא משמשת כמעין ממבראנה ביולוגית על מנת לכסות את האזור התורם עצם והאזור המקבל עצם וכדי לסייע ולהאיץ את תהליך ההחלמה פלסמה זו מכילה פיברינוגן.

תאי אב השאובים ממח העצם Bone Marrow Aspirate Concentrate) - BMAC) או משומן (MSC - Mesenchymal Stem Cell) משמשים כמקור לתאי אב (ותאים פרוגניטורים) העוזרים בקליטת העצם החדשה.

תיאור מקרה

מטופלת בת 60 עם נסיגת עצם ניכרת בעקבות אובדן שיניים ושתלים (A-B).

נעשה שימוש במספר טכניקות כירורגיות על מנת לשחזר את הלסתות העליונה והתחתונה: הוצאת שתלים כושלים, אוגמנטציה באמצעות עצם ממקור עצמי בשילוב עם תחליפי עצם ממקור בקר מושקעים בפלסמה עשירה בטסיות (PRP) כמשתית Scaffold.

בנוסף, בלסת העליונה, שימוש בטכניקות נוספות לאוגמנטציה: הרמת רצפת הסינוס והרמת רצפת האף.  

 לאחר קליטת השתלים, בוצע שחזור על גבי השתלים.

השחזור שהוכן על ידי המומחה לשיקום פרופ' ארווין וייס. האוגמנטציה בוצעה על ידי המומחית לכירורגיה ד"ר שוורץ-ארד דבורה

הכותבת היא ממרכז כירורגי שוורץ-ארד