תפסיקו לחפור לנו על שיאים
במקום לעמוד ולמחוא כפיים לדריבל של ניימאר או להתענג על טיל לחיבורים של רונאלדו, הפרשנים מוציאים מחשבון, דף ועט – ומשרבטים עשרות נתונים טרחניים. די, תנו ליהנות מהרגע
"הפעם הראשונה מאז 2009 ששחקן כובש בליגה הספרדית שני כדורים חופשיים ממרחק של יותר מ־20 מטר". גם אם אני לא מצטט במדויק את הנתון המדהים הזה על לאו מסי, זו רוח הדברים לאחרונה. גם מלברון ג'יימס כבר לא מתלהבים מהדאנקים האדירים ומהמהלכים הגאוניים, אלא מעוד שיא טיפשי שמוכיח שהנה, הוא עבר את מייקל ג'ורדן והוא הטוב ביותר. או בעצם לא, או מה זה משנה בעצם.
האם משחק פנטסטי של מסי לא יכול להוות עילה להתפעלות והתרגשות גם בלי השיאים האלה? במיוחד כשהם ריקים מתוכן ואין בהם שום דבר. כשאירע מקרה מסוים שלא התרחש מעולם (למשל קבוצה שחזרה מ־4:0 בליגת האלופות) יש סיבה למסיבה ולים נתונים וסטטיסטיקות. אך כיום המצב הוא שכל שער הופך להיסטוריה וכל ניצחון ייזכר לעוד שנים רבות על אף ששבועיים אחר כך היחיד שזוכר זה אבי מלר.
כריסטיאנו רונאלדו(צילום: רויטרס)
(כמו שכל משחק הופך ל"משחק העונה", מתי תבינו שדבר שנכתב בה"א הידיעה הוא אחד ויחיד, לא יכול להיות כל מחזור משחק העונה). זה כבר נעשה מגוחך לשבור שיאים בצורה הזאת שכל נתון מתחלק לאלפי קטגוריות ותתי קטגוריות. כך אנחנו יכולים לנווט את השיא להיכן שנרצה, שיא שערים בקבוצה בלבד או בקבוצה ובנבחרת יחד. שיא שערים עונתי ושיא שערים בשנה קנדלרית. שיא בליגה בלבד ושיא גם במשחקי גביע. ולפעמים מחברים כמה מביניהם ויש לנו אינספור צירופים וצירופי צירופים. וזה רק בכיבוש שערים, אם נוסיף בישולים, שערים שהשחקן התחיל בהם את המהלך, בעיטות חופשיות וכו' לא נסיים להקריא את דפי הנתונים לנצח כנראה, אבל העיקר שיהיה מרגש, מלהיב ומפתיע.
נתון שלא אירע מעל שש או שבע שנים הוא גם כן ראוי לציון תחת אותן קטגוריות שהזכרתי, ואם קבוצה לא ניצחה בבית של קבוצה אחרת מאז 2011 (הווי אומר שהם נפגשו בערך שבע פעמים..) אז יהיו היסטריה והיסטוריה כשהיא תצליח לשבור את הבצורת. אז זה הזמן להבהיר, קבוצות מאוד חלשות לרוב לא מנצחות קבוצות מאוד חזקות. אחת לכמה שנים טבעי שיהיה פקשוש או תקופה פחות טובה שבה הקבוצה הטובה יותר תפסיד. זו דרכו של עולם, לא מדובר בבוצרת ולא מדובר בנתון מדהים והיסטורי, אלא בתהליך רגיל לחלוטין.
לפעמים גם לא מדובר בחרטוט או בניסיון לעניין, אלא בתפיסה באמת שגויה. מעבר למניפולציה והתפיסה השגויה יש כאן נקודה חשובה יותר. אנחנו מאבדים כך את ההתלהבות מהמשחק, במקום לעמוד ולמחוא כפיים לדריבל של ניימאר או להתענג על טיל לחיבורים של רונאלדו, הפרשנים מוציאים מחשבון ודף ועט – ומשרבטים את עשרות המספרים המדהימים שיש בכל משחק. תתעסקו במערך ובטכניקות של המשחק שזה עתה הסתיים, יש מספיק על מה לדבר בהווה.
לפנייה לכתב/ת 
כל שער הופך לשיא. מסי
צילום: Getty Images
מומלצים
