ממזון ועד דיור - כך זינקו המחירים בישראל תוך עשור

המחירים בישראל זינקו ב-36% תוך 10 שנים. כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכתבה הכלכלנית בת חן רוטנברג, והוצג היום (ג') בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא העלאת תעריפי החשמל וההתייקרויות הצפויות של מוצרים רבים במשק.

יו"ר רשות החשמל: המחיר לצרכן אמור לעלות ב-7%, הסכם הגז - לא מספיק טוב

פשרת מחירי הלחם: לחם אחיד פרוס וחלה יתייקרו ב-3.85%

המחאה הכניסה את השרים ללחץ: קרב בלימה נגד ייקור הלחם והחשמל

בעקבות גל ההתייקרויות: כחלון מאריך את הפחתת המכסים

המסמך כולל השוואה של יוקר המחיה והשינוי במחירי המוצרים בישראל ובמדינות המפותחות. מהמחקר עולה כי בין 2016 ל-2017 חל זינוק של 6% במחירים - מה שמוביל למחאת יוקר המחיה הנוכחית, בזמן שהמחירים רק ממשיכים לעלות.

מחירי הריהוט, הדיור, החשמל והמים גבוהים ב-34% מבמדינות OECD

במחקר נבדקו גם קטגוריות צריכה ספציפיות, אך במקרה זה הנתונים נבדקו רק עד 2014. מהנתונים עולה כי נכון ל-2014, מדד מחירי הריהוט והציוד לבית היה גבוה בשיעור של 34% ממדד זה במדינות OECD, וגבוה בשיעור של 26% ממדד זה במדינות האיחוד האירופי.

כמו כן, רמות מחירי הדיור, החשמל, המים, הגז הביתי והדלק היו גבוהות בישראל בשיעור של 34% מבמדינות OECD, ובשיעור של 23% ממדד זה במדינות האיחוד האירופי. בענף המסעדות ובתי המלון רמת המחירים בישראל הייתה גבוהה בשיעור של 29% ממדד זה במדינות OECD, ובשיעור של 21% ממדד זה במדינות האיחוד האירופי. מחירי החינוך היו גבוהים בישראל מאשר במדינות האיחוד האירופי, אך נמוכים מעט מאשר במדינות OECD.

החוקרת מסייגת כי הנתונים לגבי קטגוריות הצריכה הללו נלקחו מהמחקר המעודכן ביותר, שנערך לגבי שנת 2014 ופורסם בסוף שנת 2017. על כן, סביר להניח כי בחלק מהקטגוריות חלו מאז שינויים. יחד עם זאת, מכיוון שהמגמה בנתוני 2017-2007 מראה שיש עלייה ברמת המחירים, ניתן להניח כי חלקן לפחות התייקר עוד יותר.

מחירי המזון גבוהים, למעט ירקות ופירות

גם מחירי המזון, כמובן, גבוהים בארץ - אם כי לא בכל הקטגוריות. מהנתונים עולה כי מדד מחירי המזון בישראל (בתקנוּן כוח הקנייה) גבוה בשיעור של כ-25% בהשוואה למדינות OECD, בשיעור של 24% בהשוואה ל-28 מדינות האיחוד האירופי ובשיעור של 19% בהשוואה ל-19 מדינות גוש האירו. רק מחירי הפירות והירקות נמוכים בארץ לעומת המדינות המפותחות.

חוץ מפירות וירקות, הכל יקר כאן: משקאות קלים, שמנים, לחם ודגנים, דגים ובשר. הפער הגדול ביותר הוא באלכוהול, שיקר בישראל ב-92% לעומת מדינות גוש האירו למשל, ככל הנראה בגלל מיסוי ישראלי.

לגבי חלב, גבינות וביצים, רמת המחירים בארץ גבוהה ב-68% מהממוצע במדינות OECD וב-73% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. במחקר מציינים שאלו מוצרים בפיקוח של המדינה, אך זה לא מדויק משום שהקטגוריה הנבדקת כוללת גבינות, ורוב הגבינות בישראל כלל אינן בפיקוח.

כמו כן, במונח "חלב" עשויים להיכלל גם סוגי חלב "מיוחד" ו"מועשר" שנמכרים בישראל ביוקר, וכן ביצים מיוחדות שהן יקרות בארץ. בנוסף, מרבית החלב הנצרך באירופה הוא חלב עמיד, והחקלאות במדינות האיחוד מקבלת תמיכות כספיות. 

בנוסף, החוקרת מסייגת שההשוואה אינה לגמרי מדויקת, משום שקשה להשוות סלי צריכה שונים, הנבדלים באיכות המזון. היא מציינת שבדיקת מחירי המוצרים בישראל לעומת מדינות אחרות, דורשת בחינה של מוצרים זהים, מחירי מוצרים ממוצעים בנקודות מכירה שונות ובחינת גורמים משפיעים נוספים.

כמו כן, יש הבדלים בדפוסי הצריכה (למשל, בישראל מעדיפים גבינות לבנות, ובצרפת גבינות קשות וחצי קשות). בנוסף, גם שערי החליפין הנומינליים עשויים להשפיע על רמת המחירים בכל מדינה. עוד נמצא שמשקל ההוצאות על מזון בישראל מעט נמוך ממשקלו באירופה - המזון מהווה כ-12.8% מהצריכה בישראל לעומת כ-15.5% באירופה.

ישראלים מוציאים יותר מכפול על דירה וכמעט פי 3 על חינוך. התחבורה הוזלה

במחקר נבדקו גם "משקלי" ההוצאות של ישראלים על קטגוריות הצריכה השונות; כלומר, איזה חלק מתוך סך ההוצאה שלנו תופסות קטגוריות הצריכה האלה. נמצא כי ההבדל העיקרי בין משקל הצריכה של משק בית בישראל למשק בית באירופה הוא בקבוצת דיור ואחזקת דירה - בישראל המשקל של עלות דירה הוא כ-34.4%, לעומת כ-15.3% בממוצע באיחוד האירופי.

כלומר, משקל ההוצאה לדיור ולאחזקת דירה בישראל הוא יותר מכפול לעומת המשקל הממוצע במדינות אירופה. ועוד יותר מכך: בישראל מרכיבי סעיף דיור ואחזקת דירה (כמו תשלום חשמל וגז) הם נפרדים, ובאירופה מדובר בסעיף אחד.

משקל ההוצאה לחינוך בישראל (6%) גבוה באופן משמעותי לעומת הממוצע במדינות האיחוד האירופי (2.1%). "לתופעה זו יש כמה סיבות אפשריות, בעיקר מספר ילדים גבוה יותר בישראל ומימון פרטי גבוה יותר בכל דרגי החינוך מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה. עם זאת, בעקבות המחאה החברתית החליטה הממשלה על העמקת הסבסוד לחינוך בגיל הרך - צעד שעשוי להקטין את ההוצאה של משק בית לחינוך בשנים הקרובות", כך נכתב.

מבדיקת מדדי המחירים לצרכן עולה כי מדד המחירים לצרכן במדינות האיחוד האירופי עלה בין השנים 2007 ל-2017 בממוצע בשיעור של 17.7%; במדינות גוש האירו ב-14.9%; ובישראל הוא טיפס אף יותר - בשיעור של 18.1%. גם מדד מחירי המזון עלה בישראל יותר מאשר במדינות אירופה: בארץ הוא עלה בשיעור של 7.4% במונחים ריאליים, במדינות האיחוד האירופי בשיעור של 3.1% ובמדינות גוש האירו בשיעור של 2.6%. כמו כן, מחירי הדיור ואחזקת הדירות, מחירי המלונות והמסעדות ומחירי האלכוהול והטבק עלו בישראל בשיעור גבוה יותר מאשר באירופה.

לעומת זאת, מחירי החינוך והתחבורה עלו באירופה, ואילו בישראל הם ירדו; ומחירי התקשורת, התרבות והבידור, הבריאות, הריהוט והציוד לבית וההלבשה וההנעלה ירדו בישראל בשיעור גבוה יותר מאשר באירופה.

החוקרת מסייגת את המסקנות בכך שיש להביא בחשבון כי הנתונים נלקחו, בין היתר, מלשכות הסטטיסטיקה במדינות השונות - כך שקבוצות המוצרים בישראל שונות מקבוצות המוצרים באירופה. לדוגמה, קבוצת הארוחות מחוץ לבית נכללת בישראל במוצרי המזון, ואילו באירופה בקבוצה נפרדת; קבוצת מוצרי טבק נכללת בישראל בשונות, ואילו באירופה בקבוצה נפרדת; דיור ואחזקת דירה נכללים בישראל בקבוצות נפרדות, ואילו באירופה בקבוצה אחת. בנוסף, לתנודות מטבע יש השפעה גדולה על רמות המחירים.

רמת המחירים בישראל גבוהה מכפי שהייתה אמורה להיות לפי התוצר לנפש

מדד נוסף שנבדק במחקר הוא בדיקת המתאם בין כוח קנייה לתוצר לנפש של המדינה (רמת המחירים מול העושר של המדינה). אם התוצר לנפש גבוה, רמת המחירים בדרך כלל תואמת לכוח הקנייה, אך בישראל היא כנראה גבוהה מדי: רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס לרמת החיים הצפויה, בהינתן התוצר לנפש.

מעיבוד נתוני המיזם המשותף של OECD והאיחוד האירופי, המשווים את מחיריהם של מעל 3,000 מוצרים ושירותים שונים בכל מדינה ומדינה, עולה כי רמת המחירים בישראל גבוהה ב-20 נקודות מכפי שהייתה אמורה להיות, בהשוואה למתאם בין תוצר לנפש לבין רמת המחירים במדינות מפותחות אחרות.

רמת המחירים שהייתה אמורה להיות בישראל עומדת על כ-98 נקודות, כלומר המחירים בישראל היו אמורים להיות מתחת לממוצע OECD (שהוא 100 נקודות), אולם בפועל רמת המחירים פה היא 120 נקודות. לפי מודל זה, רמת המחירים פה גבוהה ב-22.8% מהרמה שאמורה הייתה להיות בהינתן התוצר לנפש (אם כי המדד אינו מדויק בהתחשב בתנודתיות שערי המטבעות).