שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חטפו שוק
    פיאסקו גמור או הישג חסר תקדים? עם סיום השנה ולקראת הבחירות ההולכות וקרבות, עופר פטרסבורג שאל את מומחי הענף לאן תלך עכשיו תוכנית המחיר למשתכן, האם אפשר לשמוח באמת בירידות מחירי הדירות ולאן מועדות פני שוק הנדל"ן בשנה הבאה

    ממשלה חדשה, שר אוצר חדש ותוכנית דיור מפתיעה – האמנם? הבחירות הרי בפתח. שנת 2018, שאו־טו־טו מסתיימת, הייתה שנה של ירידה בהתחלות הבנייה, של דיווחים על ירידת מחירים קלה ושל שיווק של אלפי יחידות דיור מוזלות מחד, אבל עם סימני שאלה רבים מאידך, האמנם באמת נמצא הפתרון למחירי הדיור הגבוהים? הזוגות הצעירים כבר הבינו עם מי יש להם עניין: הבטחות לחוד, ומציאות לחוד. רבים מהם כבר בורחים לשוק החופשי.

     

    החודש ישווקו עוד אלפי דירות, חלקן הגדול בירושלים, בשיטת מחיר למשתכן. האם זו תהיה המנה האחרונה בתוכנית הדגל של שר האוצר זה שלוש שנים? כי עם או בלי תוכנית דיור חדשה, דבר אחד ברור: שיטת מחיר למשתכן טעונה שיפור. בשנה שחלפה שינה בה משרד האוצר בעצמו מספר קריטריונים, ואיפשר את שילובם של קהלי יעד נוספים במסגרת הזכאים לדירה בתוכנית. ועדיין, מחיר למשתכן אינה חפה מבעיות. בין השאר, היא סובלת מאיטיות בהוצאת היתרים, מחסור בשיווקים במרכז הארץ באזורי ביקוש, סיכון הזוגות הצעירים כמשקיעים בדירות אלו ועוד. אז לאן הולך שוק הנדל"ן ומה יקרה לתוכנית מחיר למשתכן בשנה החדשה עם ממשלה חדשה? שאלנו את מומחי הענף הבכירים.

     

    טיפול נקודתי

    ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר מקבוצת אשטרום: "ההערכה שלי היא שבטווח הקרוב תפוג ההשפעה הפסיכולוגית של צעדי הממשלה במסגרת המחיר למשתכן. ואז, הפער האמיתי בין כמות מבקשי הדירות לעומת כמות התחלות הבנייה בעיקר באזורי הביקוש, יגרום לרבים להפסיק להמתין לזכייה בהגרלות ו/או לירידה במחירים, ומחירי הדירות ישובו לעלות. רק אם המדינה תצליח להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה, לרבות בדרך של אישור מיזמי התחדשות עירונית בהיקפים משמעותיים באזורי הביקוש – ניתן יהיה להשפיע לאורך זמן על מחירי השוק". 

     

    פרויקט נווה־דורון ברמלה. שילוב של מחיר למשתכן ושוק חופשי | יזם: חברת פרשקובסקי (צילום: הילה אלקיים) ()
    פרויקט נווה־דורון ברמלה. שילוב של מחיר למשתכן ושוק חופשי | יזם: חברת פרשקובסקי (צילום: הילה אלקיים)

     

    מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "בתחילת דרכה של תוכנית מחיר למשתכן לא לקחנו חלק במכרזים שהוצעו. השינוי באסטרטגיה העסקית של החברה והפיכתה לשחקן מרכזי בתחום התחוללו רק עם השינוי לפיו חלק מהדירות בפרויקט הוצע לשיווק לשוק החופשי. התוכנית במתכונתה הנוכחית היא שילוב מנצח לכולם. הדיירים נהנים ממפרטים ורמת גימור גבוהים יותר בשטחים הציבוריים, הרשויות המקומיות נהנות מהיטלי ההשבחה מוגדלים ובבניינים מושקעים התורמים לחזות העיר ובלאי נמוך, המדינה זוכה במחירי קרקע גבוהים יותר ובשחקנים חזקים יותר הנכנסים לתחום, והיזמים נהנים מתוספת של יחידות דיור במחיר שוק חופשי. ומכאן, שהגדלת אחוזי יחידות הדיור המיועדות לשוק החופשי במסגרת התוכנית תטיב עם כולם ותגרום לאיזון בקרב קהלי מטרה נוספים כדוגמת משפרי ומצמצמי דיור".

     

    רוני מזרחי, מנכ"ל קבוצת מזרחי ונשיא לשכת הקבלנים: "מחיר למשתכן הרגיע את הביקושים והרג את השוק. הכנסות המדינה קטנו דרסטית, מיתון בפתח, הגרעון גדל. כעת חייבים היפוך כיוון והיפוך מגמה. צריך ש־80 אחוז מהדירות יילכו לשוק החופשי ולמשפרי דיור ורק 20 אחוז למחיר למשתכן. כך יותר קבלנים יהיו מעורבים במכרזים, יותר קרקעות לשוק חופשי ירגיעו את עליית מחירי הקרקע, וכך מחירי הדירות במחיר למשתכן יהיו נמוכים עוד יותר. התחרות בין המציעים תגרום לכך. הרווח של הקבלן ייבנה על השוק חופשי. זה יוריד את הקבלנים שיושבים על הגדר וממתינים לראות לאן מועדים פני השוק והכלכלה".

     

    תחנת הרכבת בעפולה. לרשת את הפריפריה למוקדי תעסוקה (צילום: אלעד גרשגורן) ()
    תחנת הרכבת בעפולה. לרשת את הפריפריה למוקדי תעסוקה (צילום: אלעד גרשגורן)

     

    אבישי בן־חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין: "כוונת תוכנית מחיר למשתכן הייתה לשרת את הזוגות הצעירים, אך בפועל הניסיון אינו מוצלח כל כך: הוא משפיע על איכות המוצר, מיקום הדירה של הזוג הצעיר, העמקת הפערים בין זוגות צעירים במרכז לבין אלו שבפריפריה ועוד. להערכתי, מתן הטבה כספית לזוגות הצעירים יכול לשרת טוב יותר את כל השחקנים בענף – את הזוגות הצעירים שיוכלו לבחור היכן לרכוש דירה מסובסדת, את משפרי הדיור שעבורם היצע הדירות יגדל שכן היצע הקרקעות יופנה לכלל השוק, את היזמים שאינם קבלנים, ואת השוק בכללותו, שהיה מתנהל באופן לא מלאכותי וללא הביקושים הכבושים הקיימים היום".

     

    דרור נגל, מנכ"ל חברת אזורים: "אין ספק כי תוכנית מחיר למשתכן השפיעה על שוק הנדל"ן, אך מדובר בטיפול נקודתי בלבד המתבטא בכיבוש צד הביקוש ולא בראייה מקיפה המספקת פתרון יציב וארוך טווח. ההיצע שהיה אמור לגדול בצורה ניכרת, לא טופל ואף הוזנח. מספר התחלות הבנייה ירד ברבעונים האחרונים לשפל חסר תקדים, ובתחום ההתחדשות העירונית שאמור לשמש אחד ממנועי הצמיחה העיקריים חלה ירידה משמעותית. כך יוצא שבשוק החופשי מתבצעות מעט יותר עסקאות, בעלי הקרקעות הפרטיות מקשיחים דרישות מול היזמים הרבים המתמודדים על כל פיסת קרקע זמינה, מחירי הקרקעות באזורי הביקוש ימשיכו להאמיר ויובילו לכך שהמחיר ללקוח רק יעלה בשנים הקרובות".

     

    אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מחיר למשתכן כבר אינה רלוונטית. התוכנית מיצתה את עצמה וצריכה לפנות את מקומה אחר כבוד ולהישלח לפח הזבל של ההיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל. בבסיסה, היא רעיון לא רע, אלא שבמבחן הביצוע היא כשלה כישלון חרוץ. תוצאתה לא שינתה דבר בשוק בעצם, לא למשתתפים בתוכנית ולא לאלו שהודרו ממנה. זו דוגמה קלסית ל'תפסת מרובה לא תפסת'. גודלה, שאפתנותה ומיקודה לאוכלוסייה מצומצמת הביאו עליה את הכישלון. כיום נדרשת חשיבה חדשה: מיקוד המאמצים והמשאבים בהתחדשות עירונית בלב אזורי הביקוש, יחד עם מתן דגש והקצאת משאבים גדולה לטובת בנייה להשכרה. 'במקום לקנות, לשכור' – זה הסלוגן החדש שצריך להוביל מטה הדיור הלאומי".

     

    שינוי בהקצאת הקרקע

    נסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת אחים דוניץ: "המפתחות ליציאה מהקיפאון נמצאים אצל שר האוצר ומה שהוא צריך לעשות זה פשוט לחדול מלהתערב בכלכלה החופשית, ולפעול להפשרת קרקעות לבנייה בהיקפים גדולים עד כדי הצפת השוק בשנים הקרובות בקרקע לבנייה (מה שהוא עושה עם תוכניות מחיר למשתכן). עליו לדאוג לפיתוח הקרקעות במחירים הוגנים, או להטיל את הפיתוח על היזמים. הצפת השוק בקרקעות לבנייה לכלל השוק תביא בהכרח לירידת מחירי הקרקע, שתשווק באמצעות מכרזי מדינה. מחיר הקרקע יהיה חייב לרדת, דבר שיביא לשני דברים: ירידה במחירי הדירות והחזרת כל הרוכשים הפוטנציאליים לשוק – גם הזכאים וגם משפרי הדיור".

     

    יוסי אברהמי, מבעלי חברת יוסי אברהמי: "הפעולה המשמעותית ביותר שיכולה להניע שוב את גלגלי ענף הנדל"ן היא שינוי בהקצאת משאבי הקרקע של המדינה. תוכנית מחיר למשתכן שמה את השוק באפילה. היא הובילה את הזוגות הצעירים לשבת על הגדר ולהמתין למספר לדירה וירטואלית, ובינתיים הקפיאה את השוק כולו. התוכנית לא טיפלה בשורש הבעיה: הביקוש וההיצע, ורק דחתה את הבעיה למועד אחר, ולכן בעתיד הקרוב נראה שוב עליית מחירים. אם הממשלה מחליטה להמשיך עם התוכנית היא חייבת לשנות את המשקולות בשימוש הקרקע, כלומר לשחרר 75 אחוז מהקרקעות לשוק החופשי לטובת כלל האוכלוסייה ולהשאיר 25 אחוז לזוגות צעירים המוגדרים כזכאים. כך הממשלה תספק פיתרון לזוגות צעירים על בסיס דירה במחיר מסובסד מחד, ומאידך תוכל גם כלל האוכלוסייה שאינה מוגדרת כזכאים ליהנות מקרקע ששייכת לכולם".

     

    שרון בן צבי, סמנכ"לית השיווק בקבוצת משולם לוינשטין: "ברמת המקרו, מחיר למשתכן היא תוכנית בסיסית נכונה, אבל לא עשו מספיק עבודת מחקר ורקע – כאילו עצמו עין וניסו לפזר פרויקטים באזורים פריפריאליים גולמיים שלא מוכנים לקליטת התושבים, ולא חשבו מה יקרה ביום שאחרי, מי יאכלס את הפרויקטים. והעם, המצביע ברגליו, לא נפל ברשת. הדבר העיקרי שאותו יש לשנות בתוכנית הוא היחס בין יחידות הדיור המיועדות לזוכי ההגרלות לבין יחידות הדיור שהיזם יכול למכור בשוק הפרטי. כיום התוכנית מעניקה מעט מאוד יחידות דיור שהיזם יכול למכור בשוק הפרטי. אני סבורה שיש להגדיל את המספר הזה ולו רק כדי לעודד יזמים נוספים להתמודד במכרזים".

     

    חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי: "פתרון בשוק הנדל"ן הוא לא פתרון קסם, ולכן יש להסתכל בראייה ארוכת טווח. צריך למצוא פתרון שצופה את פני העתיד. אם יוצאים מנקודת הנחה של מחסור של 100 אלף יחידות דיור וקצב גדילה של 60 אלף דירות בשנה, אז שב־20 השנה הקרובות יהיה ביקוש של 1.2 מיליון דירות. לכן יש למצוא פיתרון המגלם גם את הפיתוח הסביבתי והתחבורתי. צריך ש־70 אחוז מהדירות ישווקו בשוק החופשי והשאר במחיר למשתכן, דירות קטנות בלבד המתאימות לזוגות צעירים".

     

    ורד צרפתי זבולון, סמנכ"לית חברת צרפתי שמעון: "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להקטין את שיעור הדירות המוצעות במסגרת מחיר למשתכן בכל מכרז למקסימום 30 אחוז, דהיינו להתאים את אחוז הדירות של למשתכן לאחוז הזוגות הצעירים באוכלוסייה. כך, בכל פרויקט יהיה מענה גם למשפרי דיור וגם למשקיעים. את המשקיעים חייבים להחזיר לשוק מכיוון שהם אלו שמאפשרים את קיומו של שוק השכירות לזוגות הצעירים. החזרה של משפרי הדיור לשוק תגביר את הביקושים, תעיר מחדש את שוק היד השנייה ותעודד יזמים וקבלנים להגביר את התחלות הבנייה. הדבר יביא להגדלת ההיצע, שזה בעצם הפתרון האמיתי לייצוב ענף הנדל"ן".

     

    אבי זיתוני, הבעלים של חברת א.זיתוני: "תוכנית מחיר למשתכן היא טעות גמורה של הממשלה וחייבים לבטלה בהקדם. כדי להוזיל את המחירים חייבים לתת לשוק לפעול בצורתו הטבעית ולא תחת רגולציה קשה. חייבים לשחרר לשוק קרקעות עבור כל סוגי הרוכשים, ולא רק עבור הזוגות הצעירים. ראינו למה תוכנית למשתכן גרמה, כשקבלנים ביקשו לבנות לפלחי שוק כמו משפרי דיור ומצמצמים, הם נאלצו לרכוש קרקעות פרטיות באזורי הביקוש במחירים מופקעים, מה שבסוף התגלגל אל הרוכשים והתבטא במחירי הדירות".

     

    פרויקט מחיר למשתכן גיא ודורון לוי (צילום: יח
    פרויקט מחיר למשתכן גיא ודורון לוי(צילום: יח"צ)

     

    עדיפה התחדשות

    נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית: "כל מאמצי הממשלה להביא לירידת מחירים נכשלו, ובמקום זה קיבלנו קיפאון שלא מועיל לאף אחד מהגורמים בשוק. בהיעדר אלטרנטיבה של שיווק קרקעות לשוק החופשי, התחדשות עירונית צריכה להיות הפיתרון להגדלת היצע הדירות החדשות, אבל נכון להיום המצב רחוק מלהיות משביע רצון. יש לתת דחיפה להליכי תכנון בכל הנוגע להתחדשות עירונית במרכזי הערים ובשכונות ותיקות. בנוסף, יש לשחרר קרקעות במהירות גבוהה יותר וגם לשוק החופשי, ולהשקיע במיזמי שכירות לטווח ארוך שיאפשרו גם למי שלא רוצה או יכול לקנות דירה כיום לחיות ברווחה ובביטחון".

     

    יהודה הרציג, בעלי חברת הרציג נדל"ן ומומחה להתחדשות עירונית: "הנזק הגדול של מחיר למשתכן איננו רק בכישלון של התוכנית הבזבזנית, אלא בכך שבשלוש השנים האחרונות היא באה באופן ישיר על חשבון שוק הדיור כולו, ובמיוחד על חשבון ההתחדשות העירונית. בעלות נמוכה לאין שיעור, ניתן היה לקדם תוכנית התחדשות עירונית מקיפה הן באזורי הביקוש והן בפריפריה, שהייתה כוללת מאות אלפי יחידות דיור. זה היה הרבה יותר אפקטיבי, פותר בעיית מיגון במאות אלפי בניינים נגד רעידת אדמה שבוא תבוא, ונכון, הן כלכלית, הן חברתית והן אורבנית".

     

    רו"ח עזרא ערוסי, מנכ"ל משהב: "השוק נמצא בקיפאון מכיוון שמדיניות הממשלה אינה מעודדת בנייה. קרקעות המדינה הוצאו למכרזי מחיר למשתכן, מחירי הקרקעות הפרטיות זינקו ופרויקטי התחדשות עירונית מתעכבים בשל חסמים רבים. התחדשות עירונית זו הצלת חיים של מאות אלפי משפחות בישראל, ולכן המדינה חייבת להכריז על פרויקטי תמ"א ופינוי בינוי כפרויקט לאומי. פרט לרמת־גן, רעננה, הרצליה וקריית־אונו יש שיעור אפסי של תמ"א ביישובים רבים, שחלקם נמצא באזורי הביקוש. הממשלה חייבת לתקן את זה, ולעודד את הרשויות המקומיות, באמצעות תקציבים מתאימים, לאשר את הפרויקטים בקצב מזורז".

     

    תשתיות ופריפריה

    מיקי זיסמן, מנכ"ל קרדן נדל"ן: "עליית המחירים המתמדת הביאה לשחיקה מתמשכת בכוח הקנייה של הזוגות הצעירים. תוכנית מחיר למשתכן, שאמורה הייתה לסייע להם אינה חפה מחסרונות בלשון המעטה. היום, רבים מזכאי התוכנית החיים ועובדים באזור המרכז, הופכים למשקיעים באזורי הפריפריה – בערים שאין להם שום כוונה לגור בהן. על מנת לענות על הצרכים האמיתיים של אותם צעירים יש להעלות על סדר היום את הצורך בבנייה להשכרה לטווח ארוך באזורי הביקוש. אם הממשלה מעוניינת לשווק בהיקפים גדולים בערי הפריפריה – עליה לתמוך זאת בתוכנית לשיפור התחבורה הציבורית ולצמצום הפקקים".

     

    אבי ביתן, סמנכ"ל השיווק במנרב פרויקטים: "מחיר למשתכן הוא כיוון נכון, אבל האם מישהו מעלה בדעתו שצעירים מהמרכז יעזבו את העבודה, החינוך, החברים והמשפחה, ויעברו לגור באופקים, בנתיבות, במצפה רמון? כפי שזה נראה וכפי שמעידים נתוני ההרשמה, עשרות דירות צפויות להיוותר ריקות. אפשר היה לחשוב צעד אחד קדימה ולעשות את זה בשלבים, כאשר השיווקים יהיו בשלב ראשון באזור ראשון־לציון, לאחר מכן באזור נס־ציונה ואז צעד אחרי צעד לדרום ולצפון, כך ניתן יהיה עדיין להישען על הקרבה למרכז".

     

    עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק של חברת י.ח דמרי: "הרעיון של סבסוד דירה ראשונה לזוגות צעירים אינו מוטעה, אבל תוכנית מחיר למשתכן אינה הגיונית בצורה שבה היא נעשית. הפערים שהתוכנית יוצרת בקרב משפחות רבות שמצליחות לזכות באזורי הביקוש בארץ הם גדולים מאוד ויוצרים חוסר שיוון בין אזרחי המדינה. מעבר לזה עלות התוכנית המוצגת לציבור אינה עלותה האמיתית ונוצר פער תקציבי גדול. חשוב מאוד לתת לכל אזרחי המדינה הזדמנות שווה לרכוש דירה בכל מקום בארץ, ולא לייצר פערים שיגרמו לשסע בעוד כמה שנים".

     

    שלום שי, מנכ"ל חברת דונה: "אם מסתכלים על מפת המגרשים שנמכרים על־ידי המדינה, נראה שאיפה שיש תשתיות – יש מכירות, ולכן על המדינה לדאוג לפיתוח תשתיות: תעסוקתית, תחבורתית וחינוכית. כיום, המדינה משווקת קרקעות בתוכנית מחיר למשתכן ללא תשתיות מסודרות ולכן גם אין הצלחה למקומות אלו".

     

    יאיר כהן, מנכ"ל אבני דרך: "תוכנית מחיר למשתכן מעוררת חילוקי דעות, אבל על דבר אחד אין עוררין: נכון עושה הממשלה כשהיא מנסה לעזור לחסרי הדיור, ותוכנית מחיר למשתכן הינה צעד בכיוון. היות ואזורי לב המדינה ימשיכו ליהנות מביקושים קשיחים חייבים ולהשקיע מאמצים שימשכו חסרי דיור לפריפריה. לכן יש להגדיל את שיעור ההטבה לזכאים במכרזים המוצעים בפריפריה. מנגד, יש לנקוט במשנה זהירות ולא לצאת באזורים אלה במכרזים בלי פרופורציה, כדי שלא ייווצר מצב של הצפה בדירות מיותמות באזורים אלה.

     

    "מאידך, הממשלה לקחה כמעט את כל הקרקעות שברשותה, ניתבה אותן למגזר מאוד יקר לליבנו – זוגות צעירים - ואילו יתרת השוק נשארה ללא מענה. לכן, כדי שכוחות השוק יוכלו להתמודד באופן טבעי עם האתגרים של ענף הנדל"ן והמחסור בהתחלות בנייה חדשות, הממשלה צריכה לנקוט בפעולות נוספות לצד מכרזים במסגרת מחיר למשתכן, כמו שחרור קרקעות, שחרור החסמים וייעול וקיצור של תהליכי התכנון מצד הרשויות".

     

    כמו אריק שרון

    שי הניג, מנכ"ל חברת אפגד: "החלם הגדול פה הוא שכחלון הכניס את השוק לקיפאון. הוא מצפה לירידת מחירים ויחד עם זה יש ירידה בהתחלות הבנייה, דבר שמקטין את ההיצע – מה שיביא לעליית מחירים. יזמים לא קונים קרקעות עכשיו. בגלל ירידת המחירים הצפויה, לא מעוניינים להתחיל לבנות. כשההיצע יקטן, המצוקה תגדל. צריך לעשות מה שעשה בזמנו אריק שרון כשהיה שר השיכון: כדי לתת דחיפה גדולה בבנייה הוא ביקש מהקבלנים לבנות הרבה והתחייב שהמדינה תקנה את מה שלא נמכר, במחיר שישתלם לקבלנים לבנות. התוצאה הייתה שהקבלנים בנו המון, והיה היצע גדול של דירות שהביא לירידת מחירים. הקבלנים לא הפסיקו לבנות גם כשהייתה ירידת מחירים כי הייתה התחייבות של המדינה לקנות מהם את הדירות הלא מכורות. עד שהמדינה הגיעה לנקודת האיזון והמהלך הופסק".

     

    שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר: "לכל מי שעוסק בנדל"ן, ברור כי תוכנית מחיר למשתכן עלתה למדינה בהתאם להערכות שונות בין ארבעה לחמישה מיליארד שקל, סכום שהיה יכול להביא פתרונות נאותים ומקצועיים לזוגות הצעירים חסרי הדיור. הפתרונות לשוק נדל"ן נאות ומסודר עם מחירים יציבים הם מקצועיים ומורכבים. לצערי, חלק מהיזמים מעדיפים לפעול בחו"ל במיוחד בארה"ב, ברלין, מדינות סקנדינביה ומדינות אחרות וההון עובר יחד עם המשקיעים שלהם לפעולות בחו"ל". 

     

    שלום שטרית, בעלי חברת "שתית": "ענף הבנייה נמצא מזה כשנה במשבר, שבכל היבטיו נוהג בצורה לא אחראית ופועל בשליפות מהמותן. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לוודא שמספר הפרויקטים הרגילים שמאושרים בשנה זהה לפחות לאלה של מחיר למשתכן, אם לא פי 1.5 – רוב הציבור אינו קהל היעד של מחיר למשתכן וגם לו מגיעות דירות חדשות. לסמן ערים מועדפות לבנייה חדשה ולתת שם הטבות ליזמים, בלי קשר למחיר למשתכן – חשוב לוודא שלא כולן שוכנות בפריפריה הרחוקה, ואם כן – שהן מרושתות תחבורתית למוקדי תעסוקה. לזרז ולתת הקלות בפרויקטי תמ"א 38 ופינוי־בינוי, כולל חקיקה אחוזית נגד דיירים סרבנים שמעכבים פרויקטים. לתמרץ ערים לפי כמות ההתחדשות העירונית שקורית שם בשנה (או אפילו לתת מדד התחדשות) – ככל שניפטר מהר יותר משיכונים מכוערים ולא בטוחים לטובת בניינים חדשים, כך יהיה טוב לכולנו".

     

    גל קסטל, מנהל השיווק של חברת ארזים (ג.י.א) מקבוצת אורון: "תוכנית מחיר למשתכן נמצאת בצומת דרכים וצריכה לעשות חישוב מסלול מחדש. הגרלות הדירות פוחתות, הזוכים מוותרים על קניית הדירה כשהם מבינים שמוצעת להם דירה ברמת גמר נמוכה יחסית ובמחיר לא כל כך נמוך יחסית. היזמים מביעים פחות ופחות אמון ולא קופצים על המכרזים שאינם רווחיים מספיק. וכעת עולה גם ספק לגבי חוקיות התוכנית המבוססת על הגרלות. מחיר למשתכן בבסיסה תוכנית טובה, אבל היא חייבת לבצע התאמה לצרכי השוק והמגמות המשתנות – בקהלי היעד של התוכנית, בממשק החסר שלה עם הרשויות המקומיות, בפריסה הגיאוגרפית שלה, בהתעלמותה מעלויות הבנייה הגבוהות ועוד".

     

    מוסף "ידיעות הנדל"ן":

    1. "הטופס שתופס " - כתבת תחקיר על טופס 4 , איך קרה שטופס 4 הנחשק הפך לאבן נגף בשוק הדיור הישראלי.

    מפורסם היום במוסף נדל"ן, למנויים בלבד.

     

    2. "משרדים ממש אוצר " – המשקיעים מגלים את המשרדים. התחום שסובל מביקוש הולך וגובר מחד וממחסור בהיצע מאידך, מציע תשואות גבוהות, אפילו יחסית לאירופה.

    פורסם במוסף נדל"ן, דצמבר 2018.

     

    3. "מלחמות התב"ע " - מה מסתתר מאחורי התוכניות בניין עיר. למה האינטרס הלאומי לא פוגש את ראשי הערים.

    מפורסם הום במוסף נדל"ן, למנויים בלבד.

     

    4. "גג לכל אחד " - איך דואגים בעולם ובארץ לאוכלוסיות החלשות. הדיור הציבורי בישראל לאן?

    פורסם במוסף נדל"ן, דצמבר 2018

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יח"צ
    פרויקט מחיר למשתכן גיא ודורון לוי
    צילום: יח"צ
    מומלצים