לא רק קירות בטון: חוויית המגורים החדשה בישראל

בשיתוף קרסו נדל"ן

מארבעה קירות בטון ועד לחוויית מגורים עשירה ותכנון אורבני מוקפד - חוויית המגורים הישראלית, שהחלה מכורח השעה לשכן כמויות גדולות של עולים חדשים באזורים נרחבים ברחבי הארץ, עברה תהפוכות ושינויים גדולים לאורך השנים בזכות העלייה ברמת החיים. אם בעבר הסתפקנו בארבעה קירות בטון שהגדירו את ביתנו, כיום נבנים פרויקטים שלמים הסובבים סביב חוויית מגורים קונספטואלית. "האגדה מספרת שהתנהלו פה בצורה אחרת בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. מאז עברנו כברת דרך בתחום חוויית המגורים", מספר דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, קבוצה יזמית העוסקת בכל תחומי הנדל"ן המרכזיים בישראל.

מארבעה קירות בטון לתכנון אורבני מוקפד - חוויית המגורים הישראלית עברה מהפך(באדיבות קרסו נדל"ן )

"בעבר הבניינים לא היו גבוהים מדי ולא הייתה גם מעלית - אז תחשבו שמספר הקומה של הדירה היה חסר חשיבות בחוויית המגורים. הסוגיה המרכזית סביב חוויית המגורים הייתה לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן, והמפרט של הדירות לא היה מגוון ועשיר כמו היום. חוויית המגורים הישראלית התפתחה מאוד בשנים האחרונות", מוסיף פרנס.

הבנייה שאפיינה את ישראל של שנות השישים - ללא מפרט עשיר כמו היום(צילום: אורי דוידוביץ' )

את שרידי השכונות שאפיינו את ישראל של שנות ה-60 אנחנו יכולים לראות כיום בדמות בנייני שיכונים (רכבות) שהם המועמדים הבולטים ביותר להליכי התחדשות עירונית במרכזי הערים. "במהלך השנים חלו שינויים תפיסתיים בכל הקשור לתכנון אורבני - השכונות של היום כלל לא נראות כפי שהיו השכונות הישראליות בעבר", אומרת פרופ' רינה דגני, מנכ"לית מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, מתכננת ערים וחברת איגוד המתכננים. "פעם דירות היו של שלושה חדרים, עם השנים הפכנו ליותר עשירים ובנינו דירות ארבעה חדרים ומי שעוד יותר עשיר רצה חמישה חדרים. זאת אומרת, אנחנו מגדילים את שטח הדירה כל הזמן - זאת בעצם תופעה של כסף, יש לנו יותר אמצעים", מוסיפה פרופ' דגני.

רמת החיים עלתה, ובהתאם לכך הדרישה למגורים(צילום: ירון שרון)

לשיטתו של פרנס, בשנות האלפיים חוויית המגורים הישראלית סבבה סביב ערך המשפחתיות. "כשבנינו את פרויקט גן המושבות בפתח תקווה, היו בו שני חידושים: ראשית, 20 קומות בפתח תקווה לא היה דבר מובן מאליו, ושנית, הרעיון היה לייצר פה מרכז שבו הילדים יכלו לרדת מהבית ולהגיע לחוג או לג'ימבורי, ולאחר מכן לחזור הביתה במרחק של מספר מטרים".

שכונה למשפחות - מרכז ילדים מתחת למבני המגורים(צילום: ירון שרון)

בעשור האחרון עלתה רמת החיים בישראל ביחס למדינות החברות בארגון OECD, בשל העלייה בשכר וירידה ברמת המחירים. ענף הנדל"ן למגורים מושפע ישירות מתהליכים אלה, כאשר לישראלים שמרבים לטייל בעולם דרישות לאיכות בנייה, עיצוב אדריכלי וערכים נלווים כחלק מחוויית המגורים. "אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה כיום בישראל, האדריכלות והעיצוב מגיבים לנדל"ן, לשוק, לכלכלה. אני לא חושבת שהאדריכלות והעיצוב מובילים את צורת החשיבה, אלא להיפך, אנחנו מגיבים אליה", מתארת האדריכלית שרון הירש ממשרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון.

עולים ברמת החיים והנדל"ן - הדמיה לפרויקט "אומימי" בקריית אונו(באדיבות קרסו נדל"ן )

לערך המשפחתי ששלט בחוויה הישראלית בשנות האלפיים מצטרפים בשנים האחרונות הבישול והאירוח כערכים מרכזיים בסגנון החיים הישראלי-מודרני. אותם ערכים מיושמים בימים אלה בפרויקט המגורים "אומימי" העתידי בקריית אונו. "נושאי הבישול והאירוח מוטמעים באופן חזק בתרבות הישראלית. סביב זה בנינו את חוויית המגורים בפרויקט אומימי בקריית אונו, והתאמנו אותו בעצם לאותם אנשים, לפודיז", אומר פרנס. הפרויקט, שבו ייבנו שישה בניינים בגובה 31 קומות, יכיל פארק רחב ידיים, בוסתן עצי פרי וחדרי אחסון יין, ופנים הדירה יקדש את המטבח כאלמנט המרכזי בחוויה.

האירוח והבישול הפכו לחלק אינטרלי משגרת חיינו - פארק ירוק בין הבניינים(באדיבות קרסו נדל"ן)

בשיתוף קרסו נדל"ן