השעות ששינו הכול: כך התגלגלה ישראל לבחירות באפריל
במשך שבועות שידרו בסביבת נתניהו שהוא לא מעוניין בבחירות. הסיבות היו מגוונות: החל מפוליטיקה, דרך ביטחון ועד להנאתו מתיק הביטחון. אבל משהו השתנה. מהפגישה בארבע עיניים עם כחלון ועד הטלפון לבנט מתוך הישיבה - אחורי הקלעים של עוד דרמה פוליטית
לאורך השבועות האחרונים שידרו בכירי הליכוד ובסביבת ראש הממשלה רק דבר אחד - נתניהו לא מעוניין בבחירות. אין ספור פרשנויות ונימוקים ניבנו סביב נקודת המוצא הזאת.
היו שאמרו שמדובר בשיקולים ביטחוניים ("יש שתי זירות בוערות ורגישות"), היו שייחסו זאת לשיקולים אישיים ("נתניהו מעוניין להמשיך עד אחרי מאי כדי לשבור את שיא הכהונה הארוכה ביותר ששייך לבן גוריון"), וכאלה שדיברו על שיקולים פוליטיים קטנים ("הוא פורח כשר ביטחון", "הוא חייב לקבל את הילת יום העצמאות"). אבל פתאום משהו השתנה, וזה ככל הנראה קרה ב-48 השעות האחרונות ומתחת לרדאר של רוב שרי הליכוד.
בסביבת נתניהו לא יודו בזה, אבל גם הדברים של פרקליט המדינה שי ניצן על חוות דעת שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ודיווחים על כך שחוות הדעת הזאת מדברת על שוחד, הזיזו אצלו הרבה. בסוף, יותר מכל שיקול אחר, נתניהו לא רוצה להגיע ערב בחירות עם כתב אישום בעבירת שוחד. בהקשר הזה תרם גם מנדלבליט שהתחייב שהעבודה פה תהיה מהירה. אחריהם, הגיעו 48 שעות דרמטיות.
מה שהתחיל להניע את הגלגל הזה הייתה פגישה בארבע עיניים ששר האוצר משה כחלון ביקש אתמול עם נתניהו. לא היה נושא מוגדר לפגישה. גם כחלון לא ידע בעצמו לאן זה עשוי להתפתח. הוא ביקש את הפגישה מעכשיו לעכשיו כדי לדבר על שורה של נושאים רלוונטים – פוליטיים וכלכליים. ביקש וקיבל פגישה במשרד ראש הממשלה.
כל אדם במערכת הפוליטית ומחוצה לה מבין שכחלון רוצה בחירות כבר אתמול. הוא מתעב את קואליציית ה-61, הוא רואה במצב הזה מצב רע, בעייתי, שמזיק לכולם. גם לנתניהו. מאז פרש יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ברקע מה שהגדיר "כישלון בטיפול במערכה בדרום", לא רק שהקואליציה לא רשמה אף הישג פרלמנטרי מפואר – היא עובדת על בסיס של כיבוי שריפות ומקרקעת את הח"כים לכיסאות בלי שום סיבה שנראית לעין.
הפגישה בין כחלון לנתניהו גלשה מהר מהצפוי לבחינת המוקשים שעל הפרק, למרות שאיש לא התכוון לכך. כשהגיעו לדבר על חוק הגיוס שורטטו שני תסריטים. שניהם רעים. הראשון - להעביר את החוק על הראש של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שידוע כאגף הניצי ביהדות התורה, זאת בחסות ליברמן ויש עתיד. אבל השניים הבינו שבמצב הזה הם מרוויחים חוק גיוס אבל מפרקים את הממשלה הלכה למעשה והולכים לבחירות ללא תיאום בין כל השותפות.
האפשרות השנייה - לחזור לבג"ץ, שהציב דד-ליין לחקיקה (15 בינואר), ולומר לו: "רוצים, אבל לא יכולים". הפגישה הסתיימה בלי שורה תחתונה, אבל עם הבנה שהפלונטר הנוכחי כנראה מקדם את הממשלה הזאת בצעדי ענק לסוף ימיה.
היום השניים נפגשו שוב. הפעם באופן לא מתוכנן בבית הנשיא בירושלים, בטקס הרשמי של מינוי נגיד בנק ישראל החדש. בסיום הטקס, הם התמקמו על כורסאות בפינה צדדית. ההודעה על כינוס ישיבת ראשי המפלגות ב-13:00 כבר הועברה לכתבים. הפעם זה היה קצר, היה ברור שבודקים לאן הרוח נושבת בישיבה הזאת, כשלאף אחד אין יותר מדי מוטיבציה להילחם הפעם.
חצי שעה לפני הפגישה, ב-12:30, כינס יאיר לפיד את התקשורת ומסר הצהרה שהורידה מסדר היום את התסריט הראשון. החוק כבר לא יעבור מעל הראש של ליצמן, נותר רק בג"ץ כמפלט אחרון.
ב-13:00 הגיעו ראשי המפלגות. גם ליצמן הגיע לישיבה, לראשונה זה ארבעה חודשים. העובדה שהוא הגיע רמזה על הבאות. מישהו שנתקל בו במסדרון משוכנע ששמע אותו אומר כבר במבואה ללשכת ראש הממשלה משהו בסגנון "באנו להתפרק".
בתוך החדר כבר כולם הבינו לאן זה הולך. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט נעדר מהישיבה בשל השתתפותו בהלוויה של לוחם מרד גטו ורשה שמחה (קאז'יק) רותם ז"ל.
נתניהו ביקש להעלות את בנט על הקו. בנט הופתע, הוא לא ראה את זה קורה. "החלטנו ללכת לבחירות ורצינו לשמוע מה דעתך", אמר לו נתניהו. בנט אמר: "מקובל, רק שיהיה כמה שיותר מהר". השיחה נותקה, והשאר היסטוריה.
לפנייה לכתב/ת 
