מחשבים מסלול מחדש - יעדי האנרגיה של ישראל
לראשונה בהיסטוריה, אנרגיה מתחדשת תחרותית מבחינת מחיר ומבחינת יציבות בצורות הייצור המסורתיות - ואין פלא כי מרבית ההתקנות החדשות בעולם הינן של מתקני ייצור מאנרגיה מתחדשת. נראה, כי מקבלי ההחלטות שלנו לא נתנו משקל מספיק למגמה זו
בשיתוף אנרגיית רוח ישראלית
"ב-2040 התחזית מדברת על 6 מיליון מכוניות, 13 מיליון תושבים, ייצור החשמל יגדל פי 2, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנו לא צועדים לתהום סביבתית בריאותית ולא נחנוק את עצמנו תוך 10-20 שנה, ונצטרך לחיות מאחורי הפילטרים והמסננים ולשים מסכות כמו תושבי בייג'ינג".
במילים אלה פתח השר יובל שטייניץ את מסיבת העיתונאים שערך לאחרונה, ובה הציג את תוכנית משרדו לגמילת ישראל מאנרגיה מזהמת (יעדי 2030). כל מי ששמע אותו יכול היה לחוש כי לא מדובר כאן בעוד נאום או הצהרה פוליטית, ולהבין את תחושת הדחיפות שמאחורי המילים.
ובצדק. החשבון פשוט - כבר היום זיהום האויר בישראל הוא אחד הגרועים במדינות המערב בכלל וה OECD בפרט. כבר היום מתים למעלה מ-2,000 איש מדי שנה מנזקי זיהום האויר (נסו רק לדמיין מה היה קורה חלילה לו שיעור דומה של אנשים היה נהרג מתאונות דרכים או פיגועים). אם לא נפעל עכשיו - כפי שטוען השר - המצב יילך ויעשה גרוע יותר: המסלול שבו אנו צועדים מוביל לקטסטרופה, והגיע הזמן לחשב אותו מחדש.
למרבה הצער, התוכנית שהתווה השר - מבורכת ונחוצה ככל שתהיה - מכוונת נמוך, נמוך מדי. על פי התוכנית, ובהתאם להחלטת ממשלה משנת 2015, היעד הממשלתי לשנת 2030 עומד על 17% מייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר, ישראל דנציגר, התבטא לפני כחודש נגד יעד האנרגיות המתחדשות שנקבע - 17% - וטען כי יש להגדילו ל-50%.
בעולם מגדילים את יעדי האנרגיה המתחדשת
כאשר בוחנים את מהפכת האנרגיה המתחדשת המתחוללת בעולם, כאשר משווים יעדים שהציבו לעצמן מדינות מתפתחות ומפותחות, וכאשר נותנים את הדעת למגמות ולקצב ההתפתחות הטכנולוגית עולה מסקנה אחת ברורה וחדה: את היעד הזה צריך להגדיל, מכמה וכמה סיבות: הוא נמוך משמעותית בהשוואה עולמית - בחינה פשוטה תעלה כי היעד שהצבנו לעצמנו נמוך דרמטית, גם בהשוואה למדינות מערביות מתקדמות וגם בהשוואה למדינות מתפתחות, שאנו נוטים לעתים לזלזל בהן.
באיחוד האירופי, למשל, עדכנו לפני חודשים אחדים את יעד 2030 ל-32% מסך האנרגיה הכולל (שקול לכ 60% מייצור החשמל), בדנמרק מכוונים ליעד של מחצית מסך האנרגיה הכוללת ב-2030 (ו-100% ב-2050), וגם "אצלנו בשכונה", נמצא כי מצרים שואפת ל 32.5% מייצור החשמל בשנת 2030, וראש ממשלת לבנון הודיע לפני שבועות אחדים כי בכוונתו להציב יעד של 30% מסך האנרגיה הכולל בשנת 2030 ממקורות מתחדשים.
מגמת עדכון והגברת יעדי האנרגיה המתחדשת אינה עוצרת ברמה המדינית בלבד. עשרות ערים ברחבי העולם הכריזו בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 2015, על יעדי התבססות על אנרגיה מתחדשת - במקרים רבים 100%. למעלה מ 90 ערים ברחבי ארה"ב לבד כבר הכריזו על התחייבות ליעד זה. כך גם תאגידי הענק - במסגרת יוזמת 100RE התחייבו יותר מ-150 מהחברות המובילות בעולם, בהן גוגל, מיקרוסופט, ג'נרל מוטורס, איקאה, פרוקטר אנד גמבל ועוד, כי 100% מהאנרגיה הנצרכת לפעילותן תגיע ממקורות מתחדשים.
תמהיל מאוזן יותר - יפחית עלויות למשק
היעד הנוכחי לוקה בשמרנות יתר בהערכת משאבי האנרגיה המתחדשת בישראל - ובעיקר ביחס לרוח. כולנו יודעים כי ישראל הינה מדינה שטופת שמש, ואין כל ספק כי עיקר האנרגיה המתחדשת יכולה וצריכה להתבסס על משאב זה. יחד עם זאת, בל נשכח כי לישראל פוטנציאל בלתי מבוטל בתחום אנרגית הרוח - משאב שעל פי מומחי השירות המטאורולוגי יכול לספק עד חמישית מצריכת החשמל במדינה. תוכנית פיתוח משק החשמל, במתכונתה הנוכחית, מקציבה מכסה של 730 מגוואט בלבד לאנרגיית רוח - אחוזים בודדים מהצריכה החזויה. חשוב להבין - להגדלת מרכיב הרוח בתמהיל ייצור החשמל השפעה חיובית גם על שילוב המרכיבים האחרים: ככל שהתמהיל מאוזן יותר, מרכיבי הייצור משלימים זה את זה (רוח מייצרת בשעות הערב, שמש בשעות הצהריים, עיקר משאב הרוח בצפון, שמש בדרום).
בשל כך, נדרש פחות גיבוי מתחנות פוסיליות מזהמות. בשל כך, ההיתכנות הכלכלית של פתרונות אגירה מתקרבת יותר ויותר. במלים פשוטות - הגדלת מרכיב הרוח בתמהיל האנרגיה המתחדשת תאפשר להגיע מהר יותר - ובדרך זולה יותר - ליעדים שהצבנו לעצמנו. מניתוח כלכלי שערכה חברת אקוטריידרס לתוכנית הייצור החזויה, עולה כי הכפלת מרכיב הרוח בתמהיל הקיים תחסוך למשק כ-5 מיליארד שקלים בשנה (בעיקר בשל הקטנת הצורך בגיבוי קונבציונאלי), וזאת ביחס ליעד הקיים. ככל שנגדיל את היעד הכולל, ברור כי החסכון מתמהיל מאוזן יותר יהיה משמעותי אף יותר.
יעדי הממשלה כפי שבאו לידי ביטוי בתוכנית השר, מהווים תולדה של עבודת מטה שנעשתה לפני מספר שנים. לכאורה, לא מדובר בזמן רב. בפועל, בשנים אלה התחוללה מהפכה מסחררת בתחום האנרגיה המתחדשת בעולם - מחיר ייצור החשמל ממקורות מתחדשים צנח בעשרות אחוזים (משנת 2011 - 2017 צנח מחיר ייצור חשמל מרוח ביבשה ב-67%, ומ-PV ב-86%), ובנוסף - החדירה הגוברת של אנרגיה מתחדשת לסוגיה הפריכה חששות מוקדמים בדבר אמינות הייצור.
לראשונה בהיסטוריה, אנרגיה מתחדשת תחרותית מבחינת מחיר ומבחינת יציבות בצורות הייצור המסורתיות -ואין פלא כי מרבית ההתקנות החדשות בעולם הינן של מתקני ייצור מאנרגיה מתחדשת (למעלה מ-80% מההספק המותקן החדש באירופה בשנים האחרונות). נראה, כי מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות שלנו לא נתנו משקל מספיק למגמה זו, ולכן דבקים עדיין ביעד הקיים של 17% - אשר הוצב על בסיס תמונת מצב שונה לחלוטין מזו השוררת היום.
מטבע הדברים, מציאת מאגרי הגז הטבעי הובילה את מקבלי ההחלטות להתמקדות במשאב זה. אכן, מדובר בשיפור של ממש בהשוואה לפחם, אולם בל נשכח כי עדיין מדובר במקור דלק מאובני, שאמנם מזהם פחות -אבל עדיין מזהם ופולט גזי חממה. נכון גם כי מדינת ישראל מצוייה בפיגור בהשגת יעדי הביניים שהציבה לעצמה (10% מהייצור ב 2020 מאנרגיה מתחדשת). עם זאת, כולנו מבינים כי חומרת המצב מחייבת פעולה מיידית ועוצמתית – ופעולה כזו מתחילה בהצבת יעדים מתאימים. ישראל חייבת להעלות את יעד האנרגיה המתחדשת שלה, ואת מרכיב הרוח בתמהיל שיביא אותנו אליו. אם נכוון נמוך מדי, אולי נשיג את היעד – אך נחטיא את המטרה.
משה גבאי, ראש תחום ממשל וקהילה באנלייט אנרגיה מתחדשת
בשיתוף אנרגיית רוח ישראלית
לפנייה לכתב/ת 
