שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המרוץ לגובה: קו הרקיע של ת"א מזנק

    בשנת 1964 התחילה תל אביב להיבנות לגובה עם מגדל שלום, שהיה הגבוה ביותר במזרח התיכון. אבל אחרי עזריאלי, שנחשב על פי האדריכלים לנקודת המפנה בקו הרקיע של תל אביב-יפו, התחלנו לחשוב לגובה - והתחרות בעיצומה. האם הטיפוס לשחקים וציפוף האוכלוסייה יביאו לירידת המחירים המיוחלת? יצאנו לבדוק

    בשיתוף קנדה ישראל

    ממושבות למגדלים - תל אביב עולה לגובה    (צילום: אורי דוידוביץ', אבי חי, באדיבות קנדה ישראל)

    ממושבות למגדלים - תל אביב עולה לגובה    (צילום: אורי דוידוביץ', אבי חי, באדיבות קנדה ישראל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    איך התפתחה תל אביב-יפו ממושבות למגדלים? הכל החל בשנת 1964, כשמגדל שלום נבנה והפך לגבוה ביותר במזרח התיכון, אבל הפרויקט שנחשב לנקודת המפנה בקו הרקיע של תל אביב-יפו, לדעת האדריכל אבנר ישר, הם דווקא מגדלי עזריאלי שנבנו בצומת השלום והושלמו ב-1999. בדיוק כפי שהתפתחו מטרופולינים גדולות בעולם - תל אביב-יפו עולה לגובה כדי לצופף את מרכזי העסקים ולנסות לענות על הביקוש הרב למגורים בעיר. רבים תוהים אם הטיפוס לגבוה הוא שיביא את הבשורה של ריסון מחירי הדיור, שזינקו בעשור האחרון.

     

    לשיטתו של עופר פלדמן, מחברת קנדה ישראל העוסקת באיתור, ייזום והשבחת נכסים בישראל וברחבי העולם, למרות הבנייה המסיבית שמסתמנת בשטח, ההיצע רחוק מלענות על הביקושים. "ההיצע הוא לא גדול", מצהיר פלדמן בכניסה למתחם Blue של הקבוצה. "אנחנו נמצאים בנקודה הכי צפונית בעיר תל אביב-יפו - מסביבנו חול וירוק שאנחנו מאוד אוהבים, אבל אל מול המצוקה המטורפת של מחסור בדירות והמחירים הגבוהים - מסתכלים על זה, יושבים, ממתינים על הקרקעות ומחכים שמישהו ייתן את ההוראה לעלות על בולדוזרים", אומר פלדמן.

     

    קנדה ישראל ()
    הנקודה הצפונית ביותר בת"א - פוטנציאל לעלייה לגובה

     

    "פה באזור מתוכננות עוד עשרת אלפים יחידות דיור במתחם 3700 שהעירייה מקדמת, ועוד עשרת אלפים יחידות דיור במתחם גלילות הנהדר - אבל אנחנו מדברים על הדרגתיות שתימשך שנים רבות. הדירות שהשתחררו בשוק אפילו לא קרובות לגרד את הפוטניצאל של הביקושים האדירים. לצערי הרב זה לא מספיק, כי הקרקע במדינת ישראל ישראל שווה את משקלה בזהב", מוסיף פלדמן.

     

    קנדה ישראל (צילום: יריב כץ)
    עופר פלדמן, קנדה ישראל: "היצע הדירות הוא לא גדול"(צילום: יריב כץ)

    המרוץ לגובה שניכר בקו הרקיע של תל אביב-יפו בשנים האחרונות, והתחרות בין הערים הסמוכות על גובהם של גורדי השחקים, נולדו מהצורך לקרב את האוכלוסייה אל מרכז הארץ. "כל מה שיש לנו במדינה הזאת צריך לבנות עוד פעם", מתאר האדריכל אבנר ישר, ביחס לגידול של האוכלוסייה ולצורך לעלות לגובה. "יש לנו שתי אלטרנטיבות: אחת זה ליישב את המדבר ולפרוש את המדינה על כל שטחה - או לחלופין, להבין שהגל הזה של הבנייה שזה בעצם הכפלת המדינה, רובו צריך להיעשות בתוך הערים הקיימות, ולכן יש צורך לצופף ערים אלה. הבנייה המגדלית בתל אביב-יפו רק תלך ותתרבה", מעריך ישר.

     

    קנדה ישראל ()
    מטפסים לגובה כדי להדביק את הביקוש

     

    "אני חושב שנקודת המפנה של תל אביב מבחינת התודעה של העיר היה דווקא פרויקט עזריאלי – פעם ראשונה נבנו בבת אחת שלושה מגדלים, אז הם נחשבו לענקיים, של חמישים קומות. כיום בונים מגדלים יותר גבוהים. המגדלים הראשונים באמת היו מיועדים לאוכלוסייה מאוד מבוססת והציעו שירותים נרחבים – בריכה, מכון כושר וכו'. אני חושב שבגלל העובדה הזו הייתה התנגדות של הציבור, כי זה אופיין על ידי הציבור כפתרון לעשירים, מה שמאוד לא נכון כיום", מסביר ישר.

     

    לפי פלדמן, מוטיב ההתרגשות הוא המשמעותי ביותר כדי למשוך קהל למגדלי המגורים. "החוכמה היא לעשות משהו עם ערך מוסף, בסוף זאת האווירה שמדברת בעד עצמה - בסוף זה היכולת להגיע הביתה כל יום מחדש ולהתרגש. ההתרגשות היא ערך - איך אני מגיע כל יום ואומר לעצמי 'וואוּ, פה אני גר'. אני חושב שהאדריכל אילן פיבקו עשה נפלא בפרויקט Blue בצפון תל אביב-יפו, עם היכולת להבין איך הבניינים נטועים בתוך מים, כי אנחנו ליד הים וזה האקסטרה", מסביר פלדמן.

     

    קנדה ישראל (צילום: יריב כץ)
    ערך מוסף: פרויקט המגורים בלו בצפון ת"א(צילום: יריב כץ)

     

    פארק צמרת היא נקודת מפנה נוספת בקו הרקיע של תל אביב-יפו - שכונת מגורים שהחלה להיבנות בשנת 2005, וכיום חובקת 12 גורדי שחקים. השכונה ממוקמת בין שני צירים ראשיים: איילון ממזרח ודרך נמיר ממערב. "שכונת צמרת הוא הפרויקט הראשון בעיר תל אביב-יפו שמבוסס על מגדלים", מתאר האדריכל אבנר ישר, מי שתכנן את תוואי השכונה, את מגדל W Prime ואת מגדל רום שנבנה בשכונה בימים אלה. "היוזמה התכנונית לפרויקט החלה לפני 20 שנה - והחשש הגדול היה שריכוז גבוה של אנשים במקום יחסית מצומצם יגרור עומסים, אבל התברר שזה דווקא יוצר חיים שלמים. זו דוגמה מצוינת ליכולת לבנות מגדלים בתוך עיר", מתאר ישר.

     

    קנדה ישראל (באדיבות קנדה ישראל)
    נקודת מפנה עירונית - פארק צמרת בת"א(באדיבות קנדה ישראל)

     

    אין פחד שהמגדלים יעיבו על קסמה של תל אביב-יפו?

    ישר: "הקסם של עיר זה האנשים שחיים בה ולא הבניינים - מה שיוצר את הקסם בתל אביב-יפו זו האוכלוסייה המגוונת, מדובר בעיר מאוד ליברלית, עיר שמקבלת את כולם. העירוב הזה של סוגי אוכלוסיות, של משפחות גדולות, קטנות, מבוגרים, רווקים - השילוב שחי בעיר - הוא קסמה. העירוב של השימושים והאוכלוסיות יוצר את האפקט. תוכנית המתאר של העיר דואגת בדיוק לשמר את המרקמים ההיסטוריים, ולצידם את המגדלים".  

     

    האדריכלים מתלוננים שבעצם היזמים עוצרים אותם, אתה מרגיש את זה?

    פלדמן: "קודם כל, כל אחד ומה שהוא מייצר. צריך תמיד איזון בין העלות של הפרויקט לכסף שהוא יכניס. אם אני מסתכל על פרויקט Blue, הוא היה מורכב לבנייה וקצת יותר יקר - השאלה היא איזה ערך מוסף הוא מקבל בסוף. אני חושב שאם יזם ישאל את עצמו לפני כל פרויקט 'ראיתי כבר הכול – איך אתה יכול לחדש לי?', אז נראה יותר פרויקטים מצטיינים".

     

    בשיתוף קנדה ישראל

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים