מפעל הפיס התהפך עליי בגלל חוק הנאמנות

אף שקיבלתי מענק עבור "פלסטין שנת אפס", ומועד ההצגה כבר נקבע, שיחת טלפון אחת הפכה הכול. מתנהל פה מערב פרוע של רדיפה פוליטית

עינת ויצמןפורסם: 13.01.19 , 09:01

הצגה פלסטין שעת אפס עינת ויצמן (צילום: צוקאסה אאוקי)

פלסטין שעת אפס(צילום: צוקאסה אאוקי)

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות הכריזה בימים האחרונים באופן חגיגי כי בקרוב יקראו לאמנים במגוון תחומים להגיש בקשות למענקים לשנת 2019. יוצרים רבים צפויים לעמול על הגשת פרזנטציות ולהמתין לאישורי הוועדות האמנותיות המקצועיות ונבחרים מהם יזכו לתמיכה כספית שתסייע להם להוציא אל הפועל את יצירותיהם ולהציגן בפני קהל. מי שהיה אמור לצאת נשכר מפעולה זו של מפעל הפיס, מעבר לאמנים, הוא הציבור כולו שייהנה מהיצירות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אלא שבימים האחרונים מתברר שאישורה של הוועדה האמנותית אינה ערובה לכך שתמיכה זו אכן תתממש. כך למשל, הגשתי לאחרונה את ההצגה "פלסטין שנת אפס" לתוכנית של הפיס להרצת מופעי תיאטרון בחברה הערבית. היא התקבלה על ידי הוועדה האמנותית והוזמנה להופיע במועצה המקומית כאבול שבגליל המערבי. אבל שבוע לפני מועד ההצגה, בזמן שנפגשתי עם השחקנים כדי לקיים חזרה, הובהר לנו בשיחת טלפון עם המתנ"ס בכאבול שההצגה בוטלה.

התברר שיו"ר מפעל הפיס הרים בעצמו טלפון לראש המועצה והציע לו שתי הצגות ילדים, ובלבד שלא יעלה את ההצגה שלי. שלא במפתיע, פניית הפיס למועצה הגיעה לאחר לחץ פוליטי.

עינת ויצמן(צילום: מוריאל פיסלזון)

כמו במקרה שבו אגודת הסטודנטים במכללת תל-חי ביטלה מופע של תאמר נפאר, מעל הזמנת אמן שמשמיע את הנרטיב הפלסטיני מרחף סימן שאלה עד שהמופע מתקיים בפועל. אף שהצעת חוק הנאמנות בתרבות לא עברה, הרי שבכל מקום כבר מבינים שעם השלטון לא כדאי להתעסק ויש אמנות לא רצויה.

להצעת החוק של השרה מירי רגב עוד היו לכאורה עילות ספציפיות שבגינן ניתן למשוך מימון למוסדות, אבל היישום בפועל של רוח דבריה הוא על פי מדד אחד: ההתנגדות שהיצירה מעוררת. אנו עדים כעת למערב פרוע של רדיפה פוליטית, ובה קבוצות ויחידים ממנים עצמם לצנזורים ופונים לגופים מממנים ולמוסדות תרבות כדי שיבטלו הצגות, מופעים ותערוכות. ברוח התקופה, אלה הפכו באורח דורסני להיות הפוסקים האחרונים בתחום התמיכה בתרבות, כך שלמעשה אין יותר כל צורך בחקיקה.

אם מפעל הפיס רוצה לזכות באמון היוצרים, עליו להוכיח שההחלטות של הוועדות האמנותיות לא מושפעות מלחצים חיצוניים ושהוא פועל לתמוך בכל היוצרים ללא משוא פנים.

עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, פנה בשמי למפעל הפיס ודרש ממנו שיחזור בו מהחלטתו. אם יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי לא יורה על קיומה של ההצגה שהוא פעל לבטלה, תדע כל יוצרת שניגשת לקול קורא של מפעל הפיס, שאם יצירתה מאתגרת את הקונצנזוס, היא חשופה לצנזורה גם אחרי שהיא התקבלה.