הפרקליטות הציגה הקלטה במשפט אברג'יל: "ראיית הזהב של התיק"

"ראיית הזהב" בפרשה 512 ? ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל הוקלט בשיחה עם אדם נוסף המעורב בפרשה כשהוא מורה, לפי התובע בתיק, על חיסול העבריין זאב רוזנשטיין. אברג'יל מצידו דחה את טענות התובע מכל וכל ואמר כי מדובר ב"תיאוריה דמיונית ושקרית שלא קשורה למציאות".

היום (יום א') נמשכה עדותו של אברג'יל בפרשה, שבה הוא הנאשם המרכזי ועומד לדין בגין שורת רציחות. אברג'יל מכחיש את המיוחס לו וטוען שלא פעל כל ארגון תחתיו ולא היה מעורב ברציחות.היום הוא עומת בזמן שנחקר נגדית על ידי התובע ניסים מרום, עם הקלטה קצרה מ-24 ביולי 2003. שבמסגרתה משוחח אברג'יל עם אדם בשם יניב בן סימון, כך טוענת הפרקליטות, לכאורה מנהל בארגונו. בן סימון מוזכר באישום כמעורב בניסיון הפגיעה ברוזנשטיין בכיכר פלומר בתל אביב בשנת 2003, אלא שהוא אינו אחד הנאשמים בתיק, וככל הנראה לא נמצא בישראל.

מועד ההקלטה הוא כמה שבועות לאחר ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין שלא צלח בכיכר פלומר ב-30 ביוני 2003, וכמה חודשים לפני ניסיון החיסול ברחוב יהודה הלוי – שבו נרצחו שלושה בני אדם ורוזנשטיין ניצל – שאירע ב-11 בדצמבר 2003.

"תיאוריה דמיונית ושקרית שלא קשורה למציאות". יצחק אברג'יל בעדותו, היום(צילום: מוטי קמחי)

לטענת התובע, אברגי'ל ובן סימון משוחחים על המשך ניסיונות הפגיעה ברוזנשטיין, לאחר שהניסיון בפלומר בתל אביב לא צלח. מרום הטיח באברג'יל כי הורה לבן סימון שלא לעצור את עד המדינה ב' בעבודתו – השלמת ניסיונות החיסול של העבריין רוזנשטיין. המילה "קרחת" בשיחה, לפי מרום, היא כינוי לעד המדינה. ואילו הכינוי "אריק" הוא יניב בן סימון.

בשיחה שהגיעה לידי ynet אומר אברג'יל ל"אריק": "אל תעצור את ההמשכיות עם החברים שלו ההוא של הקרחת. הבנת? אל תתקע לו ברקס". הוא בתגובה אומר: "בסדר בדיוק חשבתי על זה". לאחר שהושמעה ההקלטה בדיון אמר אברג'יל: "דיברתי בטלפון עם אנשים אחרים. ואריק, אם הוא היה בתקופה הזו דרוש (לחקירה), אפשר היה לעלות עליו דרך הטלפון ולעצור אותו, לא רציתי שיעצרו אותו במידה והתקשרתי אליו".

התובע מרום: "בבית ספר לחקירות נגדיות היו אומרים לי תעצור פה, ולא לשאול יותר כלום על זה. אתה יודע מה זה. זו ראיית זהב. למה? אריק, יניב בן סימון, עושה את פלומר ובורח. ומי לוקח את המושכות? עד המדינה".

אברג'יל: "זה אתה אומר".

מרום: "עד המדינה ב' אומר: 'אחרי פלומר יניב נמלט ואז יצחק נותן לי את המושכות להוריד את רוזנשטיין'. מה שאנחנו שומעים פה את ראש הארגון מורה לבן סימון לא לעצור את ההמשכיות עם עד המדינה, לתת לו לעשות את העבודה ולא לתקוע לו ברקס. תן הסבר אחר. תמציא".

ניסים מרום, התובע בפרשה 512 (צילום: מוטי קמחי)

אברג'יל אמר כי "יניב בן סימון לא צריך אישור שלי ולא של אף אחד. הוא לא מקשיב לאף אחד, ועד המדינה לא צריך אישור שלי ולא של אף אחד. אתה טוען לבית משפט שהייתה 'פסגה'/'ישיבת פסגה' (שבה התקבלה, ג.מ) ההחלטה להוציא את הרצח של רוזנשטיין, שאין לי איתו שום סכסוך. עכשיו אתה אומר 'רגע אני רוצה לתקן את התזה שההחלטה התקבלה לפני כן'? ניסים, ספר את הסיפורים האלו לילדים בגן ולא לאנשים נורמטיביים. בחיים לא הייתה לי בעיה עם רוזנשטיין. לא מסתדר לך!"

מרום: "הנה הראיות, עד המדינה חוזר ממך ביולי 2003, מקבל את ההוראה להמשיך לרצוח את רוזנשטיין". סנגורו של אברג'יל, שמשון וייס, העיר בדיון כי הכינוי "אריק" יכול להיות גם אדם אחר. אברג'יל מצידו הרגיע את ההתלהבות ואמר בציניות:"מה יצא? 'ראיית פלטינה'". "נתת תיאוריה שקרית, דמיונית שלא קשורה למציאות בכלל", הוסיף וציין כי השיחה "לא קשורה לאלימות ולשום נושא פשע".

ביולי 2015 הוגש אישום חמור נגד 18 נאשמים, בראשם אברג'יל. הפרקליטות טוענת כי בשנים 2006-2002 עמד אברג'יל בראש ארגון שייצא וייבא קוקאין ואקסטזי ברחבי העולם בהיקפי ענק וחבריו ביצעו שורה של עבירות אלימות חמורות - כולל חיסולים ורצח אזרחים. באישום מתואר בין היתר כיצד בעשור הקודם, במסגרת המאבק בין אברג'יל לזאב רוזנשטיין נרצחו 3 אזרחים בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בשנת 2003. לפי האישום, אנשי אברג'יל הניחו מטען חבלה אצל חלפן כספן שהמתין לרוזנשטיין.

את אברג'יל מייצגים עורך הדין שמשון וייס ולירז מאיר מהסנגוריה הציבורית. את התיק מנהלות. פרקליטות מחוז ת"א ומרכז, בראשות עו"ד ניסים מרום.

תגובת שמשון וייס ולירז מאיר, סנגוריו של אברגיל: "אנו מבינים את המצוקה הראייתית שהתביעה מצויה בה, בשלב זה של המשפט: מצד אחד, מנסה התביעה לבסס את האישומים על האזנות סתר שהתבצעו לפני 16 שנה, תוך הענקת פרשנות "יצירתית" שאין לה ולמציאות שום הקשר, ומצד שני אין בנמצא שום האזנת סתר הנוגעת לליבת האישומים שבכתב האישום. זאת ועוד, תמוהה ביותר העובדה שהשיחה שהוצגה היום בבית המשפט, לא הוצגה לאף אחד מעדי המדינה, איש מהם לא נדרש לפרש את השיחה".

"כך יכולה התביעה להעניק פרשנות משל עצמה לשיחה, ועל כן, לא ניתן להיבנות וללמוד משיחה זו דבר וחצי דבר, הגם שלא הוכח כי הדובר השני בשיחה הוא יניב בן סימון, כפי הנטען, וכן מסגרת הזמנים אינה מתאימה לפלט הטיסות של עדי המדינה, מכיוון שהתביעה העלימה מעיני בית המשפט כי היעד של עד המדינה בחודש יולי היה שוויץ, ורק לאחר מכן באוגוסט, טס עד המדינה לספרד, מקום מושבו של נאשם אחד, כך יוצא שהתיזה הכוזבת שהציגה התביעה קורסת פעם נוספת. אם זו ראיית הזהב ב'תיק הדגל' של מדינת ישראל, ניתן להבין את מצוקת התביעה".