שובו של כוכב הכלב הבולט בשמיים - סיריוס
סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ ואחד מהכוכבים הקרובים למערכת השמש, נראה בתקופה זו בשעות הערב. איך הוא קשור להפיכת הכלב לאחד מהאלים המצרים לפני אלפי שנים, מה הקשר בינו לבין ספרי הארי פוטר, לחללית וויאג'ר ואפילו לסיפור המקראי על יציאת מצרים?
כשמביטים אל השמיים בתקופה זו של השנה, קשה שלא להבחין בכוכב בהיר שעולה מדרום-מזרח, מיד לאחר רדת החשיכה. זהו הכוכב סיריוס - הבהיר בשמי כדור הארץ, ובוהק בגוון כחלחל-לבן. סיריוס הוא הכוכב החמישי בקרבתו למערכת השמש, מרחקו מאיתנו 8.6 שנות אור בלבד.
כוכב השבת סיריוס (כוכבי שבת הם למעשה שמשות רחוקות שבניגוד לכוכבי הלכת, נשארים סטאטיים בשמיים ביחס לנקודת המבט שלנו), הוא כוכב שמסתו גדולה בערך פי 2 מזו של השמש והוא חם ממנה בהרבה, מה שמסביר מדוע צבעו כחול-לבן. טמפרטורת הפנים שלו קרובה ל-10,000 מעלות (ביחס לטמפרטורה של כ-6,000 מעלות של פני השמש). לו היינו מציבים את סיריוס במקום השמש, הוא היה מאיר בעצמה של 25 שמשות.
מקור שמו של סיריוס, אינו ברור אך ככל הנראה מקורו באלים שונים. "אוסיריס" המצרי, האל היווני "שיחור" או אולי במילה היוונית "סאירויס" - שפירושו החורך, משום שהיוונים הבחינו בכך שהוא מופיע בתקופת הקיץ קרוב מאוד לשמש וקישרו בין חום הקיץ לבינו. בעברית שמו הוא "אברק" - מלשון ברק. (למציאת כוכב סיריוס וקבוצת הכוכבים הכלב הגדול, ניתן להיעזר באפליקציות של מפות שמיים).
בזכות בהירותו הגבוהה של סיריוס, כאשר הוא סמוך לאופק תוכלו להבחין את אורו נשבר ומנצנץ בשלל צבעי הקשת, הרבה יותר מכוכבים אחרים. ככלל, כל הכוכבים מנצנצים (בשונה מכוכבי הלכת) והסיבה לכך טמונה באטמוספירה שלנו.
כל הכוכבים (פרט לשמש) רחוקים בהרבה מאיתנו ממרחקן של כוכבי הלכת (פלנטות). עובדה זו גורמת להם להיראות כנקודות של אור - ללא כל גודל, אפילו מבעד לטלסקופ הגדול ביותר המוצב על פני כדור הארץ. באטמוספרה שלנו נעים כל העת גושי אוויר שחולפים בינינו לבין גרמי השמיים והם אלו שמסיטים את האור המגיע מהכוכבים, בדומה לזכוכית או בריכת מים ששוברים את מהלך קרני האור (זהו יתרונם הגדול של טלסקופי חלל הממוקמים מעבר לאטמוספרה). שבירה זו נראית לנו כנצנוץ, ובכוכבים שאורם חזק במיוחד כמו סיריוס, שבירת האור גורמת לשינוי צבע, ולכן הוא מנצנץ בשלל צבעי הקשת, עד כי הוא נחשד לעיתים כחייזר שמימי.
הכלבים נובחים והנהר עולה
ההיסטוריה של סיריוס, יחד עם קבוצת הכלב הגדול בה הוא מייצג במיתולוגיות השונות את ראשו של הכלב, החלה לפני כ-5000 שנים במצרים העתיקה. בשל שינוי מיקומו של כדור הארץ סביב לשמש במהלך השנה, כוכב זה יחד עם כל כוכבי הקבוצה נראים בשמיים בתקופת החורף כמעט לאורך כל הלילה, אך בתקופת הקיץ לא נוכל לראותם בשל קרבתם לשמש.
המצרים בתקופה ההיא יחסו לו חשיבות רבה והופעתו בשמי הבוקר לפני זריחת השמש בישרה את היפוך הקיץ ואת עונת ההצפות של הנילוס.
אירוע הצפת הנילוס היה באותם ימים תופעת פלא עבור המצרים. בכל שנה דווקא בשיא ימי הקיץ כאשר הטמפרטורות בחוץ לוהטות, היה הנילוס עולה על גדותיו ומשקה את שדותיהם. היום אנו יודעים מה גורם לתופעה זו. לנהר הנילוס יש שני מקורות עיקריים - הנילוס הלבן והנילוס הכחול. הלבן היוצא מימת ויקטוריה שבאוגנדה והכחול בהרי אתיופיה.
בחודשים שלפני עלייתו של הנילוס במצרים יורדים גשמי מונסון בהרי אתיופיה בגלל האקלים הטרופי של המדינה, והמים זורמים עד שמגיעים למצרים בשיא ימי הקיץ. אך למצרים אין מושג מה קורה כ-2,500 קילומטרים דרומה מהם והם מנסים להסביר את תופעת הפלא הזו, בעזרת כוכב סיריוס הבהיר שעולה מהמזרח רגע לפני שהשמש זורחת. ובזכותו של סיריוס שנחשב לכוכב הכלב, כיוון שהופעתו הודיעה על גאות הנילוס ודמתה לנביחת הכלב המתריע על סכנה, קיבלו הכלבים במצרים מעמד של אלים והפכו לבני בית בכל מצרים.
ובהקשר זה, אם מנתחים את הפסוק המקראי בסיפור יציאת מצרים, "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ", המתאר את שתיקתם של הכלבים בזמן יציאת בני ישראל ממצרים, ניתן לפרש שאולי יש כאן תיאור של יציאת ישראל משלטונם של הכלבים - האלים, ששלטו והשפיעו על האצטגנינים במצרים, וכעת - לאחר היציאה, אין להם משמעות עבורם ולכן הכלבים נדמו.
יש לציין כי חשיבותו של סיריוס התבטא גם בחשיבה על הכיוונים בהם ניבנו המבנים הגדולים במצרים ומערות הקבורה. אחת המנהרות בפירמידה הגדולה של ח'ופו מכוונת כך שביום מסוים של השנה יראה סיריוס מתוך אחד החדרים הפנימיים שבפירמידה. והיא לא היחידה.
גם ביוון העתיקה סיריוס היה כוכב משמעותי. שם בישרה הופעתו בדמדומי הבוקר את תחילת התקופה החמה והיבשה. "ימי הכלב" או "ימי הכלבים המתארים את תקופת הקיץ הגיעה משם. בשל עוצמת ההארה של הכוכב יוחסו לו גלי החום והיובש של הקיץ.
אגב, רבים מתיאוריו של הכוכב סיריוס בעת העתיקה נוקטים בתיאורים שמעידים על צבעו האדום - "כעין הנחושת", "אדמדם", "כעין האש", למרות שצבעו כפי שאנו רואים הוא כחול-לבן בוהק. אך גם אלפי השנים שחלפו מאז אינם יכולים להסביר את הבדלי הצבעים, על פי הסקאלה של התפתחות כוכבים כפי שאנו מכירים היום. הדבר כנראה ימשיך להיות תעלומה.
2019 - השנה של סיריוס B
אולם ייתכן שהדבר המעניין ביותר אינו סיריוס עצמו, אלא המלווה שלו. כאשר נחקרה תנועתו של סיריוס ביחס לכוכבי השבת, דבר שהתאפשר עקב קרבתו היתרה אלינו, נמצא שיש גוף שמשפיע על תנועתו.
בתצפית שנעשתה על סיריוס עם טלסקופים התגלה שלסיריוס יש כוכב מלווה, שעצמת אורו פחותה פי 10,000 מזו של סיריוס, אולם מסתו הינה באותו סדר הגודל. לשני הכוכבים הייתה גם טמפרטורת פנים דומה. דבר זה מתאפשר רק אם רדיוסו של המלווה של סיריוס קטן פי 100 מזה של סיריוס וזה מוביל לכך שצפיפותו תגדל בהתאם. פי מיליון! כוכב זה, הנקרא סיריוס B משתייך לסדרה של כוכבים הקרויים ננסים לבנים. אלה כוכבים גוועים, שמסתם פחותה מ-1.4 מסות שמש, והצפיפות הממוצעת שלהם היא כמה מאות קילוגרמים לסנטימטר מעוקב.
סיריוס B וסיריוס מקיפים מרכז משותף אחד, בזמן מחזור הנמשך כ-50 שנה. ברוב הזמן קשה עד בלתי אפשרי לצפות בסיריוס B בשל הבוהק העצום של סיריוס עצמו המאפיל עליו. רק כאשר המרחק הזוויתי בין שני הכוכבים הוא מירבי, ניתן לצפות בננס הלבן גם בטלסקופים שקוטרם הוא כזה המצוי בידי חובבים. לשמחתנו, המועד האופטימלי לצפייה בסיריוס ומלווהו חל בשנים אלה כאשר שיא המרחק קורה השנה - שנת 2019.
אך ניתן לומר שהמיתולוגיות סביב סיריוס ממשיכות גם בדורנו. אם קראתם או ראיתם את סדרת הארי פוטר, מן הסתם לא תוכלו לשכוח בנקל את סיריוס בלאק - אחת הדמויות האהובות בסדרה שכתבה ג'יי קיי רולינג. בספר השלישי מתוארת בריחתו מהכלא באזקבאן כשהוא מוסווה לאנימאגוס בצורת כלב. כלב בדומה לכוכב הכלב סיריוס, וייתכן מאוד שהסופרת, שלא מעט מהדמויות בספריה קרויות על שמות של כוכבים, החליטה לקרוא את שם משפחתו: שחור - הכוכב המלווה שלא רואים - סיריוס B - הלא הוא סיריוס Black.
ויאג'ר 2 בדרך לסיריוס
ונסיים בקשר של סיריוס לחללית וויאג'ר 2, ששוגרה לחלל ב-20 באוגוסט 1977. לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקנית נאס"א כי החללית יצאה בחודש נובמבר האחרון ממערכת השמש. החללית נמצאת היום במרחק של כ-18 מיליארד ק"מ מכדור הארץ. אך אם שום דבר לא יעצור את החללית בדרך היא תגיע למרחק של כארבע שנות אור בלבד מהכוכב סיריוס. הדבר יקרה אמנם רק בעוד 296 אלף שנה, אבל גם אז היא עדיין תהיה במרחק בלתי נתפס של 37,842,921,890,320 קילומטרים מהכוכב. בקטנה לא?
מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, מידע על כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2019, תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים
ובלוח השנה האסטרונומי
לשמי ישראל לשנת 2019.
משה גלנץ - שירת הכוכבים
