אריאל, שלגייה, רפונזל, בל, אלסה, אנה ונסיכות דיסני בהמוניהן, כולן קסומות, טהורות, חכמות, חזקות ויפות. נועם עטיה, 35, מצא אותן מרתקות. "גם אני וגם אחי הקטן תמיד אהבנו סרטים של דיסני", הוא מספר. "כל שבת התחילה עם בת הים הקטנה. אני זוכר את ההתרגשות לראות את הסרטים החדשים שיצאו בקולנוע, בכלל, גם בשנים האחרונות לפני שעברתי ל ניו יורק, נהגתי ללכת לערב קריוקי של דיסני בתל אביב."

הוא טוען שקשה לו להסביר את החיבה לנסיכות הפנטסטיות, אבל מהר מאוד, נראה שבאמתחתו כמה סיבות מעניינות. "היה ברור לי שזה מעורר את הדימיון שלי. אריאל הובילה אותי למשמעות של לקבל את השונה, יש לה סירים ולו יש רגליים, ואהבה הייתה אהבה. כמי שגדל כילד גיי, זה עזר לי. גם מולאן, שנלחמה לעשות מה שהיא אוהבת אפילו שהיא לא גבר. היא אומרת שהיא יכולה להיות כמו גבר כי היא רואה בעצמה שווה לו. רק כי אני בת אז אני לא יכולה? היא שאלה. זה מאוד קשור לעולם שלי. גם בפרוזן", הוא מוסיף, "יש אנה ואלסה מראות סוג אחר של אהבה, בין אחיות. אין כאן נסיך, הן מצילות את עצמן, דואגות לעצמן, זה הרבה יותר מתקדם. קרבה משפחתית, הגנה של אחים. אלו דברים שמקרבים אותי לעולמות האלו ומחזקים אצלי עקרונות חשובים".

הנסיכה הנרדמת. צילומים: נועם עטיה

עטיה היה רקדן שנים ארוכות. במסעות עם הלהקה נהג להגיע לניו יורק ולחלום על החיים כאן: "התאהבתי בניו יורק כל פעם מחדש. רציתי לחוות את החיים כאן".

אחרי שנים כעוזר במאי וצלם בישראל, הוא קיבל עבודה בקונסוליה הישראלית של ניו יורק, עזב הכל והגיע לכאן לחמש שנים: "אני מנצל את הזמן הזה להינות ולנצל את העיר את ההזדמנות."

אמא של נועם הייתה מורה לחינוך מיוחד, אבל יותר מכל, היא הייתה להגדרתו אמנית. הוא העריך והילל את האמנות שעשתה, ולפני שנפטרה החל לצלם פורטרטים שלה. "כשצילמתי פורטרטים שלה הכל פתאום התחבר לי. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות."

היפה והחיה.

שלגיה והתפוח.

אחרי שאימו נפטרה החליט, בדיוק לפני שנה וחודש, שהוא רוצה להציג תערוכץ צילומים בניו יורק. "לקח לי בדיוק שנה", הוא גאה לספר.

את הרעיון הוא גיבש מהר למדי: "תמיד שאלו אותי למה אני מצלם רק בנים. השילוב של בנים ושל החיבה שלי לנסיכות דיסני היה מתבקש. שמתי לב שלמרות כל האינטרפטציות המעניינות שניסו לעשות ועדיין, באינסטגרם או מדיות אחרות לנסיכות דיסני, גברים מעולם לא היו שם. תמיד הוצגו רק כנשים. אף אחד לא ניסה לקחת אותן ולבדוק מה היה קורה אם אלו היו גברים. בגלל שצילמתי גברים, חשבתי שזה יכול להתחבר.

זה משהו שלא היה", הוא מדגיש. "בדיסני את יכולה לראות את הנסיכות האלו בכל מיני אינטרפטציות. יש בניו יורק אמן מפורסם שמצייר את הנסיכות האלו בכל מיני צורות, יש מי שהופך און לדמויות טרנדיות ויש מי שהופך אותן לסקסיות. אני רציתי להבין מה יקרה כשהן יוצגו כגברים."

וכך, הפך עטיה את הנסיכות לנסיכים. "לקחתי למשל את אריאל, קראתי לה רד-הד, לקחתי דוגמן אדמוני, וצילמנו אותו בקוני איילנד. בשביל להציג את רפונזל בחרתי בחור קנדי שהגיע לכאן לביקור. היה לו שיער בלונדיני ארוך. רפונזל רוצה לברוח ממגדל ואותו בחרתי לצלם ליד מגדל טראמפ. את בל מ'היפה והחיה' צילמתי בחנות ספרים, עם דוגמן צרפתי שלקחתי כי בעיני היה מאוד יפה. היא אמורה להיות היפה מכולן וכחובבת ספרים, זה היה המקום המתאים. הסטיילינג מרמז על מקור ההשראה. את הנסיך שמייצג את מולאן צילמתי בצ'יינה . מצאתי את זנג, שמדגמן את מולאן באינסטגרם, כמו רבים אחרים והוא התברר כמתאים. לצורך הצילומים של אנה ואלסה צילמתי בחרתי לצלם רקדן ושחקן בבראיינט פארק באיזור ההחלקה על הקרח. אנה ואלסה היו נייט ואוליבר. נייט הרקדן פנה אלי עם תחילת הפרויקט ואמר שהוא רוצה להיות בל. הוא חצי אפרו אמריקני וחשבתי שזה נכון ללכת דווקא לקיצון, הכי לבן שיש והוא נבחר להיות אלסה. אוליבר, גם הוא אפרו-אמריקני, היה אנה." כדי שלא יהיה מקום לספק, לביגוד הייתה משמעות מכרעת. "אלסה לובשת תכלת והוא לבש ג'ינס וחולצה בתכלת עם צעיף צהוב שמזכיר את הצמה שלה. אוליבר שייצג את אנה, לבש גינס כחול אפודה שחורה וצעיף פשמינה גדול. זה נראה דומה מאוד."

עטיה מודה שהנסיכה המאתגרת מכולן הייתה דווקא סינדרלה. "דריאן הוא שחקן ודוגמן שבחרתי לאחת הדמויות שהיו לי הכי קשות. הדבר הראשון שאני חושב בהקשר שלה, זה הנעל, הסצינה המפורסמת של הבריחה מהנשף. רציתי לצלם בחנות נעליים אבל להפתעתי, מלא חנויות אמרו לי לא, גם בתשלום. כששמעתי שלורד אנד טיילור סוגרים נשאר לי יום אחד בלבד לצילום. הגענו עם בגד כחול וצעיף שחור, בסצינה שלו יורד במדרגות הנעות ושוכח נעל."

לא היה פשוט להפוך את המיזם המסקרן של עטיה לתערוכה הפתוחה לקהל הרחב במנהטן. "חיפשתי הרבה מאוד גלריות בניו יורק. עברתי אחת אחת. ההצעות לא היו מספיק אטרקטיביות וכאלו שדורשות הרבה זמן המתנה. לכן", הוא מספר, "החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולעשות את זה בעצמי." עטייה השקיע את מיטב כספו ביומיים של תצוגה בתערוכה במנהטן והוא מקווה שזו תוביל להזמנות מגלריות נוספות. "אני מקווה שאנשים יאהבו את זה, יבינו כמה הרעיון מיוחד. מדובר בפרויקט הראשון שלי, משהו שהתבשל לי כאן. אם מסתכלים על התמונות, לא עשיתי משהו מאוד ברור. רק הכל ביחד מתחבר להבנה מדהימה. כצופה את יכולה לקחת את זה להרבה מקומות. אני שמח שיש יצוג גברי לנסיכות של דיסני. פעם ראשונהה שהגברים הופכים להיות הכוכבים."

התערוכה תוצג ב-25 וב-26 בינואר בגלרית MC ברחוב 52 בין השדרה ה-10 ל-11. "יותר מהכל חשוב לי שיראו את העבודות שלי. זה הילד הראשון שלי. אני מתרגש."