המילים הטובות שינו את חייו

בשיתוף רשת אורט

הכל התחיל בקיץ 2005, ימי ההתנתקות הטראומטיים. חגי לוינשטיין, אז פעוט בן ארבע התגורר עם משפחתו ביישוב ניסנית שבצפון רצועת עזה, והחיים בצל דיונות החול ורכסי הכורכר לצד חיי הקהילה התוססים היו ורודים ושקטים. 

האידיליה נגמרה עם בואם של כוחות הביטחון, אשר פינו את תושבי היישוב לעבר עתיד לא ידוע. מתקופה זו זכורים לחגי בעיקר מבנים הרוסים ובריכה יישובית ריקה ונטושה. בדיעבד, ההתנתקות הובילה את המשפחה לעבור לאשדוד, ועבור חגי השינוי היה גורלי.

חגי לוינשטיין

"במהלך שנות ילדותי המוקדמות חליתי במחלה שגרמה לי להזדקק באופן ממושך לטיפול תרופתי אשר השמין אותי מאוד", הוא מספר. "השינוי הפיזי גרם לי להפוך מכיתה ג' והלאה לסוג של שק חבטות בבית־הספר שבו למדתי. העובדה שהוריי הם יוצאי רוסיה ומותגתי לא רק כ'שמן' אלא גם כ'רוסי' רק הוסיפה למסכת ההצקות. בהתחלה זה מאוד פגע בי. עם הזמן פשוט למדתי לחיות עם זה בשקט והפכתי לילד סגור ובודד".

בחטיבת הביניים היה שיפור מסוים וההצקות התמעטו, אך חגי מספר כי עדיין נותר ללא חברים אמיתיים שעליהם יכול היה לסמוך. מבנה הגוף המלא הוסיף ללוות אותו גם אז.

בכיתה ט' הוא מצא מפלט. "התחלתי לעשות קורס מד"א והתאהבתי בתחום הרפואה וההצלה", מספר חגי, "לאט לאט התחלתי להכיר אנשים חדשים מחוץ לבית־הספר וקלטתי שזו הזדמנות בשבילי לעשות שינוי ולהשפיע, לא רק אצלי אלא גם על אנשים אחרים".

מגשים חלומות

למרות שהקורס היה התחלה של תהליך, הוא עדיין נשאר די מופנם. בכיתה י' חלה התפנית האמיתית. "כשעברתי ללמוד ב'אורט קציני ים' באשדוד הייתי עדיין ילד מאוד סגור, שלא מספר ולא משתף דברים על עצמו.

היועצת המקצועית של התיכון, רותם פרץ, החלה לעשות איתי שיחות, שעם הזמן הפכו יותר ויותר עמוקות, על החיים שלי ועל השאיפות שלי. היא החזירה לי את הביטחון בעצמי ובאנשים. בעזרת המון מילים טובות ובעזרת הקשבה בלתי נגמרת היא נתנה לי להרגיש שאני לא כזה קטן כמו שהחשבתי את עצמי ושאני יכול להגיע לכל דבר שאשאף אליו. אם היו שואלים אותי בכיתה ט' שאני אגיע למד"א ואהפוך שם למצטיין ובהמשך למדריך – לא הייתי מאמין. אבל זו המציאות כיום, והרבה בזכות רותם. מזה שלוש שנים שאני מציל חיים של אנשים ולפני שנתיים התחלתי גם להדריך חניכים בדרך חיים שמוציאה ממני את הטוב ביותר".

כיום, בכיתה י"ב, מצבו שונה בתכלית. "היועצת הפכה לאחד הדברים הכי משמעותיים שקרו לי בחיים. אם מישהו צריך לקבל פרס זאת היא", אומר חגי. "כיום כבר יש לי שאיפות. אני רוצה להשתלב בעתיד בתחום הרפואה והחלום שלי הוא להיות פרמדיק במד"א ולהמשיך להציל ולעשות טוב אנשים".

חולם להיות פרמדיק

פותחים את היום עם מילה טובה

ההכרה בכוחן של מילים – להועיל ולהזיק – הביאה את רשת "אורט" ליצירת מיזם חדש, שמנסה לסחוף את המדינה כולה לשיח מסוג אחר, פחות תוקפני, יותר מפרגן, כמו פעם – לפני עידן השיימינג והטוקבקים האכזריים ונטולי הביסוס. מחר יצאו מאה אלף תלמידי הרשת לפעילויות בכל רחבי הארץ, יגידו מילים טובות לעובדי ציבור, יחלקו דפים שעליהם מילים טובות בתחנות רכבת, ויחתימו את הציבור על אמנה שהכינו בעצמם. מי שכבר חתם בשבוע שעבר הוא יו"ר הכנסת יולי אלדשטיין, שהתחייב, כמו שאר החותמים, "לשים סוף לשיח הפוגעני ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי ולהצטרף

למחויבות לקחת אחריות ולנהוג באיפוק ובכבוד".

מי שעוד יצאו לשטח ל"נסיעת מבחן" הם 20 תלמידי מגמת התיאטרון (כיתה י') בבית־הספר "אורט כרמים" בכרמיאל. הם ערכו מיצג תיאטרון רחוב, התחפשו לפסלים חיים בדמויות של אנשי אצולה מהמאה ה־16 וחילקו במקומות מרכזיים בעיר פתקאות לאנשים עם איחולים כמו בוקר טוב, יום מקסים, יום מוצלח, אתה מדהים, ועוד. "הפעילות הייתה מאוד כיפית", מספרת רעות מוסנזון, רכזת המגמה. "אנשים חייכו, צחקו ובירכו את התלמידים חזרה שיהיה להם יום נעים ושבוע טוב. היו אנשים שאפילו הצטלמו עם התלמידים".

עבור אלמוג פרקש, תלמיד המגמה, החוויה הייתה מהנה מאוד. "אני התחפשתי לפסל אנושי של אצילה קצת לא מוגדרת, שהייתה עם פאה ואיפור – יחד עם שפם. זה שעשע אנשים. ראינו שהפתקאות והאיחולים עשו להם טוב. היו התקהלויות סביבנו ואנשים יצאו ממכוניות להצטלם איתנו. זה היה מגניב ושמחתי לקחת בזה חלק".

התלמידים ישובו מחר לרחובות העיר, וישמחו לפגוש את התושבים. פעילויות יהיו בכל המדינה, ומי שרוצה להצטרף לתלמידים באזור מגוריו מוזמן ליצור קשר עם נטע בטלפון 5662981־050 ולברר מה מתוכנן, והיכן.

מנכ"ל רשת "אורט ישראל", צביקה פלג, אומר: "אנו מאמינים כי בכוחם של מאה אלף התלמידים בנוסף להוריהם, מוריהם ומנהליהם להשפיע ולייצר תהליך משמעותי שישאיר את חותמו על החברה הישראלית. מספיק שכל תלמיד יבוא במגע עם עוד אדם אחד בקהילה, וכבר השגנו את המטרה".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף רשת אורט