שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הקוד המשולש של הישובים בארץ ישראל לפני 6,500 שנה
    חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שבדקו קערות בזלת, מצאו כי המשולשים, שנחרטו על כלים יוקרתיים של אותה תקופה, מעידים על כך שאותם תושבים קדומים - לא רק שהרגישו כשייכים כולם לאותה קבוצה חברתית, אלא גם חשוב היה להם לסמן זאת באופן ברור ובולט

    משולשים החרוטים על מאות שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,500 שנה), מעידים על מערכת מוסכמות חברתיות שקשרו בין הקהילות השונות. כך עולה מסדרת מחקרים של חוקרי מכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה.

     

     

    התרבות הכלקוליתית בארץ ישראל, שהתקיימה בין השנים 4,500 לפני הספירה ועד ל-3,900 לפני הספירה, התאפיינה לרוב ביישובים קטנים יחסית, שעסקו בחקלאות ורעיית צאן. במקביל, פותחה באותה התקופה תעשיית עיבוד הנחושת - שהובילה לפיתוח קשרי מסחר עם אזורים מרוחקים.

     

    יישובי התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל, בעיקר מהנגב ועד הגליל והגולן ומזרחה עד לעמק הירדן, מאופניים בכך שקיימו קשרים כלכליים למרות שלא היה להם שלטון מרכזי. מאפיין מרכזי בשיוך יישוב מאותה תקופה לתרבות זו הוא קיומן של קערות בזלת. המחקר של התקופה הכלקוליתית החל לפני 100 שנה ובמהלכו התגלו מאות קערות בזלת, הדומות בצורתן ובאופן ייצורן. "צריך לזכור שכדי לייצר קערת בזלת נדרשו ידע וניסיון רב וסביר שמספר סתתי הבזלת שיכלו לייצר קערות כאלה, שמצטיינות בסימטריה מוקפדת ובגימור מעולה, לא היה גדול", הסביר פרופ' דני רוזנברג ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. "לכן, מקובל לחשוב שלקערות אלה היה ערך רב ושיישובים שבהם נמצאו קערות כאלה השתייכו לקבוצה רחבה של אנשים שחולקים מאפייני תרבות".

     

    חלק מקערות שהתגלו (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    חלק מקערות שהתגלו(צילום: אוניברסיטת חיפה)

    חלק מקערות שהתגלו (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    חלק מקערות שהתגלו(צילום: אוניברסיטת חיפה)

     

    פרופ' רוזנברג הוסיף: "תרבויות קדומות, כמו תרבויות היום, יוצרות ומפתחות מערכות של סמלים או סימנים מוסכמים, המאפשרים זיהוי והזדהות של חברי הקהילות או הקבוצות האתניות והם בעלי משמעות או משמעויות הייחודיות להן". לדבריו, "המשולשים, שנחרטו על כלים יוקרתיים של אותה תקופה, מעידים על כך שאותם תושבים קדומים, בתקופה שלפני לידתן של תרבויות המזרח הקדום הגדולות, לא רק שהרגישו כשייכים כולם לאותה קבוצה חברתית, אלא גם חשוב היה להם לסמן את זה באופן ברור ובולט ואף להעביר את המסר הזה לתרבויות רחוקות יותר עמן הם נמצאים בקשרי מסחר".

     

    החוקרים החליטו להתמקד בקערות הבזלת במטרה להבין את המערכות החברתיות-כלכליות של אנשי התקופה הכלקוליתית, שאחראים לחלק גדול מההתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והכלכליות החשובות באזור גם במאות השנים שלאחר מכן. המחקרים, חלקם עדיין לא הסתיימו, כללו אנליזות גיאוכימיות במטרה לזהות את מקור הבזלות. בנוסף בוצעו ניתוחים מיקרוסקופיים בכדי לנסות לחלץ שרידים אורגניים עתיקים מתוכן.

    חלק מקערות שהתגלו (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    חלק מקערות שהתגלו(צילום: אוניברסיטת חיפה)

    חלק מקערות שהתגלו (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    חלק מקערות שהתגלו(צילום: אוניברסיטת חיפה)

      

    כבר כעת ברור לחוקרים שהבזלת שימשה לסיתות הקערות וככל הנראה יוצרה במקומות שונים. למרות זאת, רובן של הקערות עוטרו בדפוס כמעט זהה לחלוטין: סדרה של משולשים שנחרטו על הדופן הפנימי שלהן, בחלקן העליון, כאשר קדקודיהם פונים לעבר הבסיס הפנימי של הקערה כששפת הקערה משמשת כבסיס המשולש. בנוסף, אורכי הצלעות שווים ורוב המשולשים מולאו במספר שווה של קווים אלכסוניים היורדים תמיד מאותו כיוון. "הסיתות על הבזלת, בכלים של אותה תקופה, אינו פשוט ומצריך ידע מקצועי רב", הסבירה הדוקטורנטית רבקה חזן. "העובדה שבכל זאת יצרני הקערות באזורים שונים ומרוחקים זה מזה מקפידים על אותו דפוס חוזר מראה את הרצון של קהילות כלקוליתיות, לסמן ולחזק את הקשר החברתי בינהן".

     

    בתקופה הכלקוליתית, כך לפי החוקרים, האמנים היו אלו שלא קיבלו את המוסכמות. בחלק קטן מקערות הבזלת מצאו החוקרים דפוסים שונים לגמרי, כשהדפוס של כל קערה שונה משל רעותה. "לפתע אנחנו מוצאים קערה שמכוסה כולה בדגמים שונים של חריתה, מהבסיס ועד השפה. זהו ניסיון לאמירה אחרת, לבידול מהמקובל או מהמוסכמה החברתית", אמר פרופ' רוזנברג. "אולי מישהו רצה להגיד 'אני שונה מכל האחרים'". לאחר תיעוד הדפוס החוזר על עצמו ומאפייניו, נותרה בפני החוקרים משימה נוספת - לפענח אותו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    חלקי הקערות שהתגלו
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    מומלצים