שבר לסת לשכן וזכה בערעור: זו הגנה עצמית

במהלך עימות סביב רעש של ילדים ששיחקו בכדור - פרצה קטטה בין שני שכנים. אחד מהם הורשע בביהמ"ש, אולם הוא ערער - וניצח

עו"ד מיכאל כרמל, פסקדיןפורסם: 06.02.19 , 23:08

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה ערעור של תושב הדרום שהורשע בעבירת תגרה שבמהלכה נשברה לסתו של שכנו שאיתו התעמת. הרכב השופטים קבע, בניגוד לדעת בית משפט השלום, שמדובר היה בהגנה עצמית.

האירוע התרחש באזור מגוריהם של הצדדים. המתלונן קרא מחלון ביתו לילדים ששיחקו כדורגל בסמוך, בהם ילדיו של המערער, וביקש מהם לעבור למקום אחר. הנאשם ששהה במקום ענה לו שהילדים לא יעברו. בתגובה ירד המתלונן מדירתו והנאשם פנה אליו ואמר: "למה, מה תעשה לי?". בעימות שהתפתח הלם הנאשם במתלונן וגרם לו לשבר בלסת.

בית משפט השלום קבע כי אמירתו של הנאשם "למה, מה תעשה לי", מביאה למסקנה כי ליבה את הרוחות והביא על עצמו תקיפה על ידי המתלונן במקום להגיע את האווירה. המסקנה של שופטת השלום הייתה שהנאשם לא פעל מתוך הגנה עצמית אלא ביקש להשיב למתלונן "מלחמה שערה בבחינת עין תחת עין".

אולם מנגד, בדיון בערעור סבר שופט המחוזי יואל עדן שהתקיימו כל יסודות טענת ההגנה העצמית, לפחות מחמת הספק. לדבריו, האמירה "למה, מה תעשה לי?" אינה בהכרח קריאה לקרב, ועשויות להיות לה פרשנויות אחרות, למשל עמידה של הנאשם על זכויותיו, וליתר דיוק על זכויות הילדים לשחק בכדור. כמו כן צוין שהמערער הוא לא זה שיצר את הסיטואציה של "שדה קרב".

בנוסף, השופט ציין כי המתלונן כבר היה "צועק וזועם" כשירד למטה, כך שישנו ספק שמא גם אם המערער היה משתמש בביטוי אחר או לא אומר דבר, המתלונן היה מכה אותו.

יסוד נוסף שאליו התייחס השופט עדן היה תנאי ה"נחיצות האיכותית". בית משפט השלום סבר כי לנאשם הייתה אפשרות להדוף את המתלונן בדרך פחות פוגענית. אלא שהמחוזי הבהיר שלא ברור אם השבר בלסת של המתלונן נבע מהמכה עצמה או מהנפילה שבעקבותיה, כך שלא ברור אם בכלל מדובר במכה כה חזקה.

"בחינת כל התנהלות המערער, מביאה, לטעמי, למסקנה אחרת מזו של בית משפט קמא, בדבר מלחמה שערה", נכתב בפסק הדין בערעור. "המערער לאחר שהוכה ע"י המתלונן, הדפו במכת נגד, ומיד עזב את הזירה, יחד עם שני ילדיו. המערער לא המשיך באלימות כלשהי, לא המשיך בעימות כלשהו, הוא פשוט עזב את המקום".

לפיכך, בהסכמת השופטים יורם צלקובניק ויעל רז-לוי, נקבע שיש לזכות את המערער.