החוצפה של שחקנים בבית"ר
הגיע הזמן שהמדליפים ידברו פחות, יעשו יותר ולא יפקפקו בהחלטות המקצועיות שמתקבלות בדרגים שמשלמים להם את המשכורת על אף היכולת המאכזבת שלהם. אנתוני אנאן וגדי קינדה הם חיזוק נחוץ
לא אהבתי, בלשון המעטה, את התגובות שדלפו מחדר ההלבשה של בית"ר ירושלים מיד לאחר שהסתיים חלון ההעברות של ינואר עם שתי החתמות של קשרים בדמות אנתוני אנאן וגדי קינדה. במקום ששחקנים יקבלו את החיזוק המתחייב לדעתי בשמחה, תוך הבנה שהסגל השתפר והמועדון יכול להשיג יותר, החלו לצאת אמירות מטופשות בדבר סגל עמוס מדי ופקפוק בהחלטות הבעלים והצוות המייעץ ביחס לרכש.
לא סתם נאלץ יוסי בניון לפרסם באתר הרשמי של המועדון את הדברים ההפוכים לגבי חדר הלבשה חזק ומגובש התומך בחיזוק הסגל על ידי הבעלים. נתחיל בכך שבשתי העמדות שממלאים אנאן וקינדה הקבוצה במצב פגיע ושתיהן לא מולאו בצורה משביעת רצון כבר מתחילת העונה. אנאן בא על עמדת הקשר האחורי אותה לא הצליח לאייש אפונסו טיירה עד לאלתור המוצלח עם מיקי סירושטיין, מה שיאפשר להסיט את האחרון בחזרה לעמדת הבלם.
קינדה מגיע לעמדה הקשר בונה המשחק אותה אף אחד לא הצליח למלא עד שהגיע בניון וחיבר מעט את המשחק עם היכולות, הכישרון וראיית המשחק שאין שנייה לה בדור הנוכחי. לא נוצר שום עומס עם הבאת שני השחקנים, כיוון שהם באו כחיזוק נדרש לעמדות בהן הסגל מאוד חלש. אך מעבר לכך אני רוצה להעיר על החוצפה של השחקנים בפקפוק בהחלטות הבעלים והצוות המקצועי.
אם יש מישהו שבגללו נאלץ משה חוגג להוציא כספים נוספים מהכיס בחלון ההעברות הם השחקנים עצמם ביכולת המזעזעת שלהם לאורך יותר מעשרים מחזורים. זה לא אלי אוחנה, ניר קלינגר או מי שלא לוחש על אוזנו של חוגג שגרם לשחרורים ולהבאת השחקנים החדשים, אלא קודם כל השחקנים שלא סיפקו את הסחורה לאורך יותר ממחצית עונה.
הגיע הזמן שהשחקנים שנותרו בסגל ידברו פחות, יעשו יותר ולא יפקפקו כלל בהחלטות המקצועיות שמתקבלות בדרגים שמשלמים להם את המשכורת בסיום כל חודש, על אף ההישגים המועטים. קינדה ואנאן מחזקים את הסגל בנקודות החלשות, ומי שלא יצליח להרים את האיכות המקצועיות שלו ולכבוש לעצמו דקות משחק יצטרך לשבת בצד ולהמתין לסיום העונה.
לפנייה לכתב/ת 
