שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלמד זכות
    הלימודים בישראל יקרים, גם החיים פה יקרים, אבל בים החובות, יש גם הרבה איים של זכויות וגם פתרונות. עו"ד דוד מנע, לשעבר מנכ"ל שירות התעסוקה המתמחה בדיני עבודה, עושה לכם סדר בארנק

    נרשמתם ללימודים אקדמיים בשעה טובה, ואו-טו-טו ייפתח בפניכם לרווחה השער להיכל ההשכלה הגבוהה. עד כמה שזה נשמע מרגש, זה לא הולך להיות תמיד קל. יחד עם זאת, ניתן בהחלט לנצל את התקופה, כדי לעבור אותה במינימום בעיות, ובמקסימום עניין והנאה, שתפיקו מעצם החוויה הלימודית במוסד אקדמי.

     

    כדאי לדעת: להיות סטודנט בישראל לא נחשב לדבר קל. בניגוד לעמיתיו הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה באירופה או בארה"ב, הסטודנט במדינת ישראל למודת האירועים הביטחוניים, הפילוגים החברתיים והמצב הכלכלי הלא מזהיר - נעדר לא אחת למשימות וויתורים תוך כדי לימודיו, כמו גם למעורבות בסביבה החברתית שבה הוא חי.

     

    כך, למשל, להבדיל מעמיתיו בחו"ל - הסטודנט הישראלי אינו מתחיל את לימודיו ישר אחרי לימודי התיכון, אלא אחרי 3 שנים של שירות צבאי חובה - אצל הבנים, ושנתיים - אצל הבנות. כלומר בזמן שעמיתיו בחו"ל עומדים לסיים את התואר הראשון, הסטודנט הישראלי מתחיל את חייו האקדמיים רק בגיל 21- 22.

     

    אבל השירות הצבאי, או שירות המילואים - הם רק חלק קטן מהדברים שהסטודנט הישראלי נדרש להם, שלא לדבר על יוקר המחייה, שכר הדירה ומקורות סיוע ומימון שהוא נאלץ לחפש, כדי לא לפגוע ברמת הלימודים שלו.

     

    עו
    עו"ד דוד מנע(צילום: אלבום פרטי)

     

    בתוך כל אלה, כדאי מאוד שתדעו לא רק מה הן החובות שלכם כלפי מוסד הלימודים, אלא, ובעיקר, מה מגיע לכם, בזכות היותכם סטודנטים בו. כדי להיכנס להיכל ההשכלה הגבוהה ברגל ימין, ולצאת משם בשלום על שתי הרגליים, ועם התואר ביד – פנינו לעו"ד דוד מנע, לשעבר מנכ"ל שירות התעסוקה המתמחה בדיני עבודה, על מנת לעשות לכם סדר בנושא. ואלו עצות הזהב שלו.

     

    לגזור ולשמור!

     

    דעו את זכויותיכם

    1. לשון החוק:

    חוק זכויות הסטודנט, נחקק לראשונה בשנת תשס"ז 2007. מדובר בחוק חדשני, המדבר על שיוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה והוא נועד לקבץ את כל זכויות הסטודנט, תחת קורת גג אחת. החוק מסדיר את זכויותיו של כל תושב ישראלי לנגישות להשכלה גבוהה - ככלל, ואת העקרונות לזכויות הסטודנט - בפרט.

     

    כל מוסד אקדמי רשאי לקבוע את אמות המידה לתחומי הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים בו – ועם זאת, החוק אוסר כל אפליה ברישום וקבלה של הסטודנטים.

     

    החוק אף קובע שכל מוסד, או אגודת סטודנטים - ינפיקו לכל תלמיד הלומד במוסד תעודת סטודנט המעוגנת תחת חוק ומעניקה למי שאוחז בה זכויות שונות.

     

    בכל מוסד יהיה נציב קבילות סטודנטים וכל סטודנט רשאי להגיש תלונה, אם סבר שנפגעו זכויותיו לפי החוק. לכל סטודנט יש זכות טיעון טרם הרשעה בעבירות משמעת ו/או טרם הרחקה מלימודים.

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    שלא כבימים ימימה - כל סטודנט אשר לא זכה ליחס ראוי מצד הסגל האקדמאי, או המינהלי במוסד, יכול להגיש תלונה על כך. הנציב יבדוק אותה ויגיש את המלצותיו לגורם המוסמך במוסד. כמו כן, הוא יגיש מידי שנה דו"ח על פעולתו לבירור התלונות שהוגשו.

     

    ***יצוין כי חוק זכויות הסטודנט תוקן פעמיים: ב-2008 וב-2012 כדי להוסיף תקנות אשר יסדירו זכויות סטודנטים נוספות נחוצות, כגון: זכות משרתי מילואים או סטודנטים בתהליכי הורות.

     

    2. סטודנטים מלצרים:

    עובדה היא שאלפי סטודנטים מממנים את לימודיהם בעבודה כמלצרים במסעדות או בבתי קפה. שנת 2019 היא שנה שמתחילה בפגיעה קשה בשכר הסטודנטים - כמו גם בצעירים אחרים. זאת בשל הדרישה החדשה למיסוי טיפים שמקבלים המלצרים הסטודנטים על עבודתם.

     

    - מדוע זאת פגיעה בהם?

    כיוון שההחלטה התקדימית של בית הדין לעבודה לראות בטיפים חלק משכרו של המלצר, תפגע להערכתי לא רק בהכנסות, אלא גם בבעלי המסעדות שישלמו יותר, ולהערכתי, ימים יגידו אם מיסוי זה השיג את מטרתו.

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    3. מס הכנסה וסטודנטים:

    הסטודנט הישראלי זכאי לקבל הקלה במס, לפי פקודת מס הכנסה.

     

    אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמי ראשון – תיזקף לזכותו נקודת זיכוי אחת בחשבון, ומחצית נקודת זיכוי, אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמאי שני. בהקשר זה יש לציין, כי לפי החוק, נקודת זיכוי אחת - הינה לכל שנה בשלוש שנות מס, ואילו מחצית נקודת הזיכוי - היא בשתי שנות מס.

     

    4. סטודנטים בשירות מילואים:

    כשהצבא צריך אתכם לשירות מילואים, לא מעניין אותו אם אתם נמצאים בתקופת לימודים, או מבחנים, או באמצע הרצאה חשובה שאתם לא רוצים לפספס. ועם זאת, כדאי לדעת: ביולי 2012 פורסמו כללי זכויות סטודנטים (עם התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), המפרטים את הזכויות אשר עוגנו בחוק, להם זכאים סטודנטים המשרתים במילואים. במסגרת זאת נקבע, כי כל מוסד ימנה רכז מילואים אשר ישמש כתובת לסטודנטים.

     

    *כמו כן, נקבעו נוהלי זכאות להיעדרות משיעורים, קורסים או דחיית המועד להגשת מטלות, בשל שירות המילואים. "נקבע כי מוסד ייתן סיוע לסטודנט שנעדר בגלל מילואים כדי שיוכל להשלים את חומרי הלימוד באמצעות הדרכה" או חונכות. המוסד יהא רשאי להכיר בשירות מילואים בפעילות מזכה לצורך הענקת מלגות, מעונות ונקודות זיכוי אקדמאיות. לפי החוק, כל סטודנט רשאי להגיש בקשה לדחיית שירות מילואים פעמיים בשנה, בצורה עצמאית או בעזרת דיקן הסטודנטים במוסד.

     

    5. הזכות להרות:

    המאבק ליצירת שוויון מגדרי באקדמיה התחיל לשאת פירות והצלחת השילוב בין הורות להשכלה הוא הצלחה של החברה כולה. רבות מהסטודנטיות הן אמהות, נשים נשואות בתחילת דרכן או כאלה שהתחתנו במהלך הלימודים וכו'. בשנת 2012 בעקבות תיקון החוק - אישרה המועצה להשכלה גבוהה את כללי הזכאות של סטודנטיות לגבי התאמה עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת או אומנה.

     

    הכללים האלה מקבעים לראשונה את זכויותיהן האקדמאיות של סטודנטים וסטודנטיות, שנאלצים להתמודד עם השילוב של הורות והשכלה. בכלל זה: התאמת הבחינות, הגשת המטלות, הזכאות להיעדרות משיעורים ו/ או הקפאת לימודים. ב־2014 האריכה המועצה להשכלה גבוהה את משך חופשת הלידה מארבעה שבועות הקבועים בחוק - לשישה שבועות או 30% מהסמסטר.

     

    6. חובות המוסד כלפיכם:

    לכל מוסד להשכלה גבוהה, יש גם חובות כלפי הסטודנטים שלו. בכלל זה נכללים לא רק הענקת תעודת הסטודנט לכל תלמיד, אלא גם פרסום מועדי הבחינות מראש, פרסום כללי המשמעת לסטודנט ולמועמד ללימודים, מניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה, והצבת מתקן לשתיית מים קרים במוסד.

     

    גם יום הסטודנט הלאומי מעוגן בחוק, ובהקשר זה אף נקבע כי הוא יצוין מידי שנה ביום חמישי האחרון שלפני חג השבועות. יום הסטודנט הלאומי על־פי חוק, יצוין בין השאר בכנסת, בצה"ל, במוסדות האקדמיים ובכל פעילות אחרת.

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    7. הטבות לנושאי תעודת סטודנט

    לכל סטודנט מגיעה הנחה בארנונה העירונית.

     

    העלויות

    "כדי לבחון האם חוק הסטודנטים היטיב את מצבו של הסטודנט הממוצע או גרע ממנו", אומר עו"ד דוד מנע, "צריך לבחון קודם מה היא העלות של סטודנט בישראל. בסקר שנערך עבור התאחדות הסטודנטים הארצי בו נטלו חלק כ־11,000 סטודנטים וסטודנטיות, התברר שמשנה לשנה חייהם של הסטודנטים הפכו קשים יותר. הוצאות הסטודנטים עלו משנת 2016 ב־5%, בעוד שהכנסותיהם עלו רק ב־3%".

     

    - מה אחוז הסטודנטים שעובדים במקביל ללימודים?

    "מתברר ש־%83 מהסטודנטים עובדים במקביל ללימודיהם ומעל 40% מהם נאלצים בכל זאת להיעזר גם בהוריהם. רק 30% מכלל הסטודנטים מממנים את שכר הלימוד בכוחות עצמם, והיתר מקבלים מלגת לימודים או מממנים את הלימודים באמצעות ההורים".

     

    - ועל מה מוציאים הסטודנטים את כספם?

    "ההוצאה העיקרית הינה שכר הלימוד -אשר עולה משנה לשנה ביחס הפוך למשכורות שאינן עולות בקצב זה. ההוצאה השנייה הינה - הדיור.

     

    מתברר ש-46% מהסטודנטים משלמים שכר דירה/ בהקשר זה, חשוב להדגיש את הפער בין סטודנט שגר בתל־אביב ומשלם שכר דירה כפול לעומת עמיתו ששוכר דירה בבאר־שבע או בחיפה. גם שכר הדירה בירושלים מתקרב לזה שבתל־אביב – מה שגורם בפועל לסטודנטים להתגורר בבית הוריהם, כדי לחסוך בעלויות. בתל־אביב היקרה, מספרם של הסטודנטים שמתגוררים בבית הוריהם, הוא כפול ממספרם של הסטודנטים בערים: באר־שבע, חיפה או ירושלים. הנתון הזה מצביע על כך שמחירי הדיור בתל־אביב זינקו באופן לא פרופורציונלי מול הערים האחרות".

     

    - איך אפשר לממן לימודים וללמוד בנחת, במצב כזה?

    "לא אגזים אם אומר, שרצון הסטודנטים להתפרנס על מנת לממן את לימודיהם, בא על חשבון איכות הלימודים והמצוינות הנדרשת. הסטודנטים מתפשרים על האיכות כדי לצבור עוד שעות עבודה. להיות סטודנט פירושו לשלם עלות של פי 4־5 משכר הלימוד הנדרש ממך. על הפער הזה הסטודנט צריך לגשר וזה לא תמיד קל".

     

    - מה באשר למגורים במעונות?

    "מתברר כי רק כ-8.5% מהסטודנטים גרים במעונות הסטודנטים. בתחום הזה קיים מחסור, אם כי אני רואה לאחרונה מגמה של בנייה מסיבית של מעונות לסטודנטים באוניברסיטת תל־אביב, באוניברסיטת באר שבע ובמכללות האזוריות. הגידול במספר המעונות לסטודנטים, יכול להשפיע ישירות על יוקר המחיה של אלה המשלמים שכר דירה מופחת במעונות".

     

    הפתרון: לחסוך

    "סבורני כי סטודנט לבדו לא יוכל לממן את כל עלות לימודיו", קובע עו"ד דוד מנע, ומציע לחשוב ברצינות על רעיון של מגורים משותפים. "מספר סטודנטים יכולים לגור בתקופת הלימודים בדירה, כשלכל אחד יש שם חדר משלו אבל ההוצאות מתחלקות בין כולם.

     

    כמו כן, סטודנטים לא חייבים לגור בשכונות יוקרה. אם מחפשים טוב, ניתן למצוא דירות באזורים אחרים של העיר וכל זאת כדי להוזיל עלויות. אני שומע גם סטודנטים מפונקים שלא רוצים לגור בבניין של ארבע קומות ללא מעלית - מה שיכול בהחלט להוזיל את שכר הדירה שהם משלמים.

    ניתן גם למצוא דירות מחוץ לעיר ובערי הפריפריה, שהנגישות התחבורתית מהן לקמפוס הינה קלה. לדוגמה, סטודנט שלומד באוניברסיטת תל־אביב, יכול להתגורר בערי הפריפריה ולא רק בתל־אביב עצמה".

     

    - מה עוד?

    "לא חייבים להחזיק מכונית פרטית ובטח שלא מכונית יוקרה. ניתן בהחלט להשתמש בתחבורה ציבורית ובהקשר הזה לחברות האוטובוסים יש כרטיסים זולים לסטודנטים, כמו: 'סטודן' או 'חופשי חודשי', שהם זולים יותר. לסטודנטים יש גם הנחה ברכבת ישראל וברכבת הקלה בירושלים".

    מי שלא אוהב לנסוע בתחבורה ציבורית יכול לנסוע באופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי - שהם זולים יותר. אגב כך, נציין כי מגרשי החנייה בקמפוסים עמוסים בכלי תחבורה זולים כגון אלו. לאחרונה שמעתי גם על התארגנות קבוצות לנסיעה ברכב לא רק לעבודה, אלא גם לאוניברסיטה.

     

    קרנות וארגוני סיוע

    גופים שונים פותחים במבצעים לסטודנטים במטרה להקל עליהם מבחינה פיננסית.

    יש לבדוק בכל חברות האוטובוסים מהן ההנחות לסטודנטים.

    יש לבדוק בכל רשויות המדיה מה הם המבצעים להתקנת רשתות תקשורת בבתי הסטודנטים.

    יש לברר בבנקים ובחברות הביטוח מה הם מציעים לסטודנטים בהלוואות למימון לימודיהם או לדיור.

     

    ריכזנו כאן את כל ארגוני הסיוע העוסקים בנושא הסטודנטים:

    * קרן קציר – סיוע לצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

    * קרן גרוס – סיוע לאוכלוסיית החיילים המשוחררים ולחרדים יוצאי שירות אזרחי.

    * קרן הישג- מלגות לחיילים בודדים משוחררים.

    * קרן אייסף – מלגות לסטודנטים מבטיחים עם קשיים כלכליים, לחיילים משוחררים ולסטודנטים מהפריפריה.

    * הסוכנות היהודית – קרן המסייעת לעולים, ללומדים בפריפריה החברתית ולבוגרי כפרי הנוער.

    * קרן פסיפס – סיוע לסטודנטים ברכישת מקצוע לצורך פרנסה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים