שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרופסור פטנט
    חזייה שבודקת את קצב הנשימה, גרביים למדידת פעימות לב ומשקפיים שמאפשרים גם לעיוורים "לראות". מהמעבדה שלו בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן, פרופ' זאב זלבסקי מפליא בעשרות פטנטים. ויש גם דור המשך

    מספיק עם סנטימנטים, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" - שר בזמנו אורי זוהר החילוני, למילים של חיים חפר. 42 שנה לאחר שהשיר הזה נכתב, מתברר כעת כי הראש היהודי פחות ופחות ממציא לנו פטנטים ופונה יותר ויותר לסטארטאפים. כלומר, מקים חברות לצורך פיתוח מוצר או שירות חדשני - במטרה להנפיק אותן בסופו של דבר בבורסה לניירות ערך (נאסד"ק).

     

    סקר שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחן את תמונת המצב של הפטנטים החדשים בישראל, בקרב שמונה חברות מסחור הידע של האוניברסיטאות והמכללות הבולטות ביותר בארץ וכן בבתי החולים. התוצאות שהתקבלו לא היו מעודדות. מתברר כי בשנת 2017, חלה ירידה של 5% במספר הבקשות המקוריות (החדשות) לרישום פטנטים חדשים בישראל: 604 בקשות - לעומת 635 בקשות שהוגשו בשנת 2016.

     

    הסקר גם מצא, כי חלה האטה במספר הפטנטים אשר אושרו בסופו של דבר: בעוד שבחברות הנמצאות ליד בתי חולים - נרשמה ירידה של 27%. בחברות שליד באוניברסיטאות, נרשמה עלייה קלה של 1% ולעומת אלה, בחברות שליד מכוני המחקר ובמכללות - לא חל שינוי.

     

    אבל לא רק בתחום פטנטים. הירידה נרשמה גם בגילויים להמצאות. לפי ממצאי הסקר (השביעי מסוגו, שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ב־2017 דווחו לחברות למיסחור ידע 1,070 גילויים להמצאות, אבל מתוכם, רק כ־553 היו בחברות מסחור שעובדות בסמוך לאוניברסיטאות. מדובר בפועל בירידה של 19% בהשוואה לנתונים של 2016.

     

    במעבדה של פרופ' זלבסקי (הימני בתמונה) (צילום: חן דמארי)
    במעבדה של פרופ' זלבסקי (הימני בתמונה)(צילום: חן דמארי)

     

    נשמע מדאיג, ועם זאת יש תקווה! שכן אל מול כל זה, יש מי ששומרים על הגחלת ובגאווה רבה. תכירו את זאב זלבסקי. פרופסור מהפקולטה להנדסה ע"ש

    אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר־אילן - שמקסים את הסטודנטים שלו ואת סגל האוניברסיטה, עם חידושים והמצאות בקצב נפלא. עד היום, רשם פרופ' זלבסקי 58 פטנטים (!) על שמו, ועוד עשרות רבות של פטנטים, הנמצאים בימים אלה ממש בתהליכי אישור. בין כל אלה, ניתן למצוא המצאות גדולות ופריצות דרך, שמקדמות את המדע ואת האנושות, משנות את המציאות שבה אנו חיים, ומשפיעות בתחומי הבריאות, הביטחון ובחיי היומיום. פרופ' זלבסקי אומר שאם זה תלוי בו - "היד עוד נטויה" אבל אם לשפוט לפי המקרה שלו, נכון יהיה יותר לומר, כי הראש היהודי שלו עובד שעות נוספות, וטוב שכך!

     

    מסטארט-אפ - לאקדמיה:

    פרופ' זאב זלבסקי, רק בן 47, נולד וגדל בברית המועצות לשעבר ובגיל שמונה הוא עלה לישראל עם בני משפחתו. הוא בוגר הנדסת חשמל באוניברסיטת תל־אביב, ודוקטורט בתחום הנדסת אלקטרו־אופטיקה באוניברסיטת תל־אביב. לאחר שירות כקצין ביחידת המחקר והפיתוח של חיל האוויר, פרופ' זלבסקי הקים מספר חברות סטארטאפ, ביניהן: חברת סיבקום - שפיתחה מתקן משדר־מקלט לרשת תקשורת אופטית ונמכרה בשנת 2008 לחברת פדטק הברזילאית ב־40־30 מיליון דולר, חברת אקספליי - שפיתחה מקרן וידאו זעיר, וחברת אקסיד - העוסקת בפיתוח וייצור עדשות מתקדמות ועוד.

     

    לבית הספר להנדסה באוניברסיטת בר־אילן פרופ' זלבסקי הצטרף ב־2004, ותוך שלוש שנים הוא מונה לפרופ' חבר. בשנת 2010 הוא כבר מונה לפרופ' מן המניין בחוג לאלקטרו־אופטיקה בפקולטה להנדסה, וכיום הוא עומד בראש החוג לאלקטרו־אופטיקה.

     

    עד היום, פרופ' זלבסקי זכה בעשרות פרסים יוקרתיים בארץ ובעולם בגין מחקרים שערך בתחומי האופטיקה, הננו־פוטוניקה והפיזיקה. כמו כן, הוא פרסם חמישה ספרים, וכתב מעל 450 מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת חשובים ובינלאומיים. פרופ' זלבסקי נחשב מוביל בקידום תחום הננו־טכנולוגיה בארץ, והוא אף היה שותף להקמת מרכז הננו־טכנולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. מדובר בתחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות בעלי גודל זעיר ביותר, ברמה של מדע בדיוני ממש.

     

     פרופ' זלבסקי  (צילום: חן דמארי)
    פרופ' זלבסקי (צילום: חן דמארי)

     

    עם הרקורד המרשים הזה, אין פלא כי את הרעיונות המבריקים שלו לפטנטים ולהמצאות, פרופ' זלבסקי שואב מהעבודה המעשית שלו במעבדה בפקולטה. משם הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אנשים מהתעשייה ועם רופאים ומדענים מהארץ ומהעולם.

     

    פרופ' זלבסקי מה היא המוטיבציה שמניעה אותך בהמצאות שלך?

    "מה שמוביל אותי, זאת המגמה העולמית לעבור בסופו של דבר לטיפול רפואי ביתי".

     

    תסביר בבקשה, למה הכוונה?

    "עד שנת 2050, אחד מכל שלושה אנשים שיחיו ברחבי הגלובוס, יהיה מעל גיל 65 שנים. כלומר, תוחלת החיים תעלה ואיתה יעלו גם האתגרים הכלכליים, החברתיים והרפואיים שהאנשות תיאלץ לעמוד בפניהם. זה אומר שגם כמות הרופאים שתהיה על כל חולה, תלך ותפחת. כך שאם כבר היום, הזמן שהרופא מקדיש לחולה מסתכם בדקות אחדות ובבתי־החולים אין כבר מיטות פנויות - לכן, בעתיד הטיפול ייאלץ להיות ביתי".

     

    זה נשמע די מפחיד, אז מה עושים בנידון?

    "אנחנו במעבדה שלנו, מנסים ליצור מודל של רופא, שיהיה אצל כל אחד ואחד מאיתנו בבית".

     

    איך זה יקרה?

    "מדובר ברופא דיגיטלי, שיעקוב וינטר את הפעילויות הפיזיולוגיות שלנו, כל העת. זה מה שיסייע לנו לצורך רפואה מונעת, ולאבחון מוקדם של בעיות רפואיות, עוד הרבה לפני שהן יתפתחו למחלות".

     

    וכמה זה יעלה לנו, הצרכנים?

    "זה ייעשה בעלויות זניחות. אבל התועלת כתוצאה מהמהלך הזה, תהיה כפולה. שכן מצד אחד, האדם יישאר בסביבתו הטבעית, ועם זאת הוא יגיע אל הרופא עם התוצאות של הבדיקות ומעקב מתמשך. כך שגם המדינה תרוויח, מאחר ויהיה עליה פחות עומס".

     

    מה אומרות אוזנייך?

    אחד הנושאים מעולם הרפואה, שפרופ' זלבסקי המציא בהם פטנט וגם קיבל עליו תשבחות רבות ופרסים, משמש לסייע לילדים שסובלים מדלקות אוזניים.

     

    הסטטיסטיקות הרפואיות מצביעות על כך שכ־75% מהילדים, יסבלו מדלקת אוזניים לפני גיל שלוש. מדובר בעיקר בבנים, שאצלם דלקות אוזניים מופיעות בשכיחות גבוהה יותר, מאשר אצל בנות. דלקת אוזניים יכולה לבוא לידי ביטוי רק בכאב אוזניים, אבל גם בסימנים של מחלה חיידקית קשה, כמו: חום גבוה, תיאבון ירוד, ומראה של ילד מותש ואדיש.

     

    הדלקות באוזן נגרמות כתוצאה מסוגים רבים של נגיפים ושל חיידקים ולמרות החיסוניות הנרכשת נגד מחולל מסוים - האפשרויות להידבקות חוזרת הן רבות ומגוונות. מעבר לכך שיש ילדים עם נטייה לדלקות חוזרות באוזן.

     

    לדברי פרופ' זלבסקי, "הדלקות האלה נגרמות כתוצאה מהצטברות נוזלים מאחורי עור התוף, ופעמים רבות הילדים מגיעים לטיפול, כאשר עור התוף שלהם כבר נקרע ונגרם שם נזק ממשי.

     

    כיצד זה אובחן עד היום?

    "באמצעות אנדוסקופ - סיב אופטי, שאליו מחוברת מצלמה המשמשת לצרכים רפואיים. אלא שהקוטר שלה עד היום נע בין 3־5 מ"מ - מה שגרם בפועל גם לנזקים".

     

    ובמה שונה הפיתוח שלך?

    "מדובר באנדוסקופ זעיר, שאליו מחברים מצלמה בקוטר של שערה (!). המצלמה הזאת היא פחות פולשנית, והיא מאפשרת לסרוק איברים פנימיים וכלי דם עדינים ולתת תמונה ברזולוציה טובה מאוד, וכך לטפל בחולה, מבלי לגרום לו נזק מיותר".

     

    ולא רק זאת. באמצעות הטכנולוגיה שפרופ' זלבסקי המציא, ניתן גם לבצע בדיקה מוקדמת, לגילוי דלקת באוזניים. פרוצדורה שכבר מיושמת הלכה למעשה במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים "שיבא" בתל השומר.

     

    איך זה מתבצע בפועל?

    "אנחנו מאירים בעזרת קרן לייזר על עור התוף. על פי התנודות שמתקבלות, אנחנו יכולים לגלות את הצטברות הנוזלים מאחוריו, עוד לפני שהחומר הדלקתי יפרוץ את עור התוף, ולטפל בזה עוד קודם".

     

    מה אומרות עינייך?

    "לפיתוח מרתק נוסף של פרופ' זלבסקי, יש אפשרויות - שאם הן לא היו כבר כעת ישימות בשטח, היינו אומרים שהן לגמרי בדיוניות! מדובר במשקפיים מיוחדים שהוא פיתח ועליהם מותקנת מצלמה חיצונית זעירה. אחרי שהיא מצלמת, היא מעבדת את התמונה ומשדרת אותה לקרנית של אדם עיוור. כן, כן, מה ששמעתם! המשקפיים מפעילים מערך של אלקטרודות מרחביות והמידע מועבר לאזורים אשר מעבדים מידע חושי - במוח. בצורה הזאת המוח מצליח לראות, באמצעות תחושה, את המידע החזותי שנקלט במצלמה".

     

    משקפיים המאפשרים לעיוורים לראות (צילום: חן דמארי)
    משקפיים המאפשרים לעיוורים לראות(צילום: חן דמארי)

    עובדים על המשקפיים לעיוורים במעבדה של פרופ' זלבסקי (צילום: חן דמארי)
    עובדים על המשקפיים לעיוורים במעבדה של פרופ' זלבסקי(צילום: חן דמארי)

     

    מדובר במהפכה. אתה למעשה גורם לעיוור "לראות". איך?

    "אם אנחנו עוצמים עיניים ומושיטים יד קדימה ונוגעים בחפץ שנמצא מולנו, אנו יכולים לתאר לעצמנו כיצד החפץ נראה. אבל המשקפיים האלה שפיתחנו, חוסכים את הושטת היד. המצלמה מביאה את התמונה אלינו, ובמקום למשש עם קצות האצבעות, אנחנו ממששים למעשה עם הקרנית. כך שהמשקפיים מאפשרים גם לעיוורים מבטן ומלידה, למעשה: 'לראות'".

     

    אלו עוד שימושים יש למשקפים האלה בחיי היומיום?

    "יש להן שימושים רבים. למשל, כשאדם נוהג ברכב ומשתמש באפליקציית Waze - לניווט. למרות ההוראות הקוליות, אנחנו נוטים באופן אינסטנקטיבי גם להביט במסך. באמצעות רכיב שיותקן על המשקפיים, הטלפון ישדר לנהג: חץ ימינה, או שמאלה והאדם יחוש אותו בקרנית, ללא צורך להטות את המבט שלו מהכביש. המשקפיים האלה, יכולים להועיל מבחינה בטיחותית גם לחיילים".

     

    כיצד?

    "ברגע שהחייל יתקין את המצלמה על הגב, הוא יראה בעין שלו את מה שקורה מקדימה, ובאמצעות המשקפיים, הוא יחוש ויראה את מה שמתרחש מאחורי גבו. אפשרות נוספת, היא שהמצלמה תהיה מצלמת לילה, והיא תספק לחייל מידע חזותי, במצב שבו הוא לא רואה טוב".

    ומה לגבי מי שלא אוהב להרכיב משקפיים?

     

    "גם להם יש לנו פתרון. המצאה אחרת שפיתחנו, הן טיפות עיניים אשר מכילות חלקיקים קטנטנים מאוד, המאפשרים להוריד את הצורך במשקפי ראייה".

     

    לנשום דרך החזייה והגרביים

    גם לנושא הלב, פרופ' זלבסקי נתן את הדעת. המצאה חשובה אחרת שלו תסייע לרופאים לעקוב אחרי רעשי הלב שלהם, ולמעשה לכל אחד מאיתנו.

     

    מחקר חדש טוען, כי רעש חזק, עלול להיות קשור לעלייה בסיכון לחלות במחלות לב. זה לא חייב להיות רעש של פיצוץ. אבל גם כביש סואן עמוס במכוניות, שאון נחיתה והמראה של מטוסים, שיחות קולניות, או אפילו צלצולי טלפון - עלולים לגרום לאי נוחות כללית, לקשיים בשינה, לעצבים - ולבעיות בלב. לפי הממצאים של המחקר, אנשים שנחשפו לרעשים סביבתיים, במיוחד רעשי תחבורה, לקו בשיעור גבוה יותר בשבץ מוחי, בהתקפי לב, באי־ספיקת לב, בקצב לב לא סדיר, בלחץ דם גבוה ובסוכרת. ועוד לא דיברנו על חולים שסובלים באופן תדיר מבעיות/ או מחלות לב.

     

    מה עושים? לפרופ' זלבסקי הפתרונים! הוא המציא חיישן מזערי חדשני, ששמים אותו בתוך חולצות וגרביים, ואלו אמורים להעביר לחולה (או לרופא), נתונים בשידור חי אודות הנשימות שלו, פעימות הלב, לחץ הדם, רמת הסוכר וקרישות בדם, ריכוז חמצן וכמות אלכוהול בדם ועוד.

     

    חולצה שמודדת פעימות לב (צילום: חן דמארי)
    חולצה שמודדת פעימות לב(צילום: חן דמארי)

     

    בנוסף על כך, החיישנים משמשים גם לאימוּת של המשתמש,על סמך רעש הלב, שנקלט ברמת דייקנות גבוהה. הדיוק של החיישן שהמציא הפרופסור הוא כה גבוה, שהוא מאפשר זיהוי ביומטרי של האדם – שכן לכל אחד מאיתנו מתברר, יש רעש לב קצת אחר. ממש כמו טביעות אצבע.

    "במעבדה שלנו, אנחנו לוקחים את הטכנולוגיה הזאת צעד אחד קדימה, ועובדים על שילובה בתוך בד, חולצות, גרביים וכדומה", מגלה פרופסור זלבסקי. "גם כאן מה שמייחד את המוצרים שלנו, היא העובדה שהם אינם צריכים להיות צמודים לגוף ולהפריע למי שלובש אותם".

     

    מי הוא קהל היעד שאתם מכוונים אליו את המוצר?

    "קהל היעד הם אתלטים, חיילים וקשישים, שכל ציוד נוסף מכביד עליהם".

     

    יש הבדל במיקום המוצר הזה בין נשים לגברים?

    לנשים המצאנו חזייה שיש בה סנסור, ועל פי מתיחת הבד, ניתן לחוש את הנשימות שלהן. לגברים יש חולצות צמודות - שחשות פעימות לב, וכן גרביים צמודים עם אותן היכולות. אנחנו מפתחים כעת גם בגדים רגילים ונוחים שיהיו עם חיישנים. המטרה היא, שהחיישנים האלה יעבירו פרמטרים ביו־רפואיים רבים, שיועילו לא רק לספורטאים, אלא גם למשל, למבוגרים וקשישים. במקום שהוא ישכב בבית חולים ויטריח את כל בני המשפחה סביבו, הקשיש יישב בביתו, והבגדים שלו יעבירו את המידע הרפואי עליו לבית החולים. לבגד כזה יש יתרונות נוספים, בעיקר כאשר מדובר באנשים מבוגרים, שלעיתים שוכחים לענוד צמיד או שעון. אבל ללבוש חולצה, אף אחד מאיתנו לא ישכח", הוא מחייך.

     

    עד היום, רשם פרופ' זלבסקי 58 פטנטים (!) על שמו, ועוד עשרות רבות של פטנטים, הנמצאים בימים אלה ממש בתהליכי אישור. בין כל אלה, ניתן למצוא המצאות גדולות ופריצות דרך, שמקדמות את המדע ואת האנושות, משנות את המציאות שבה אנו חיים, ומשפיעות בתחומי הבריאות, הביטחון ובחיי היומ־יום

     

    אנשים שנחשפו לרעשים סביבתיים, במיוחד רעשי תחבורה, לקו בשיעור גבוה יותר בשבץ מוחי, בהתקפי לב, באי־ספיקת לב, בקצב לב לא סדיר, בלחץ דם גבוה, ובסוכרת.

     

    מה עושים? - לפרופ' זלבסקי הפתרונים! הוא המציא חיישן מזערי חדשני, ששמים אותו בתוך חולצות וגרביים, ואלו אמורים להעביר לחולה (או לרופא), נתונים בשידור חי אודות הנשימות שלו, פעימות הלב, לחץ הדם, רמת הסוכר וקרישות בדם, ריכוז חמצן וכמות אלכוהול בדם ועוד

     

    גאונים בני 16

    על רקע הירידה המדאיגה בכמות הפטנטים, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן, יוזמים תוכנית לקידום הנושא, עבור תלמידים בבתי־הספר התיכוניים. הכוונה היא לשלב לימודים לתואר ראשון בהנדסה, במקביל ללימודים בתיכונים ולבגרויות.

     

    במסגרת התוכנית, ניתן יהיה ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חשמל, עם חמישה מסלולי התמחות, שמתוכם הסטודנט יבחר בשני מסלולים: תקשורת, עיבוד אותות, ננו־אלקטרוניקה,

    אלקטרו־אופטיקה וביו הנדסה, או ללמוד תואר ראשון בהנדסת מחשבים עם התמחות במסלול סייבר, או מסלול מערכות מחשב, הנדסת חשמל בשילוב עם פיזיקה ועוד. הבונוס הוא שבמסגרת מסלול הלימודים המואץ הזה, התלמידים יוכלו לקבל את התואר הראשון שלהם, כבר שנתיים לאחר סיום הלימודים בבית־הספר התיכון.

     

    ומה עם השירות הצבאי?

    הפקולטה כבר קיבלה אישור מיוחד מהצבא, למסלול שבו בוגרי התוכנית ילמדו במשך כיתות י"א ו־י"ב מחצית מהדרישות לתואר ראשון בהנדסה, והם יקבלו דחיית שירות של שנתיים מהצבא, על מנת לסיים את התואר בשנתיים שאחרי י"ב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים