במקרה של "2025", הסקרנות אולי פצעה את החתול והפרומואים הם אלה שגמרו את העבודה. כבר שבועות שכל מנועי הקידום של ערוץ 12 מטרטרים את פרויקט הדגל. לא פחות מהשאיפה לסקרן ולגייס צופים, קמפיין ה"שמועות" שיקף את החרדה של קשת לאור היקף ההשקעה, הנאמדת בעשרות מיליוני שקלים. ארז טל, בהוכחה חותכת להיותו קומיקאי, אמר בריאיון לעיתון זה כי 16 אחוז רייטינג מהווים עמידה בציפיות. הגיוני יותר להניח, שאם "2025" לא תקרע את הטבלאות, אף אחד לא יזדקק ל"שמועות" כדי לדעת שזה לא יסתיים טוב.
אלא שהאקלים הטלוויזיוני העכשווי משרת את "2025". סימני השחיקה של "האח הגדול" רק נעשים בולטים יותר, אבל הצמא האנושי לתוכניות מסוג זה לא נעלם לשומקום. להיפך: ההצלחה של "חתונה ממבט ראשון" הדגימה עד כמה האפשרות להפגיש בין "חדש" ו"קיצוני" עדיין מלהיבה את הציבור. "2025", בהובלת המדען הישראלי הראשי במכון לניסויים בבני אדם, הושקה בעמדת זינוק אידיאלית. נותר רק להבין מה יורם זק רוצה מאתנו הפעם.
התשובה, למען האמת, צפויה כמו סגנון המלוהקים או הבדיחה על כך שפרק הבכורה נמשך עד 2025: קחו יצירות דיסטופיות מדוברות ("מראה שחורה", "ווסטוורלד", "משחקי הרעב" וכו'), קלפו מהן את הביקורתיות והוסיפו תעודות זהות מרהיבות לצד סרבול אופייני לפורמט שזה עתה נולד. יש לכלול גם פדיחות משעשעות (התאורה מאירה על הדמות הלא נכונה), חוסר טאקט (קורין גדעון מזכירה לאלכוהוליסט בגמילה שמחכים לו שני דרינקים בבר) וכמובן כמויות פסיכיות של בלבול מוח מבסוט מעצמו. קיבלתם משחק מסובך יותר להבנה מהעמדות של בני גנץ, קריפי כמו פרק ממוצע של "בואו לאכול איתי" ואיטי כמו "האח הגדול" על זנקס.
רק דבר אחד ברור כשמש בתוך ה"עיר" (המושג שינסה להחליף, שלא לומר להשמיד, את ה"בית" של "האח הגדול"): האובססיה לכסף. בנאום הפתיחה שלו, זק הפנה את עכבריו העתידיים לטבלה ענקית והודיע כי "כל אחד מכם יידע כמה הוא שווה וכמה שווים האחרים. בכל רגע נתון אתם תדעו מי שווה יותר ומי שווה פחות". גם אהדת הקהל, אלא מה, מתורגמת להון ב"2025".
רבות נכתב על קשת בכלל ועל זק בפרט כמפצחי הגנום הישראלי. החזון של "2025", על השקיפות המעוותת שמלווה אותו, הוא אחת האמירות החריפות ביותר של תאגיד הטלוויזיה החזק בישראל על המקום הזה: חומרני להחריד, מפורר לשבטים ונרקומן של לייקים. נוח לכם עם התיאור הזה? מוזמנים להצביע באפליקציה.
בקטנה
המעורבות הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב היא נושא שמעטים מוצאים בו את הידיים, הרגליים והבוטים. "צעדים אקטיביים", ששודר אמש מ-- yes דוקו, לא נבהל מהאתגר. למעשה, סרטו של ג'ק בריאן מרחיב את נקודת המבט ומשרטט באופן בהיר, מרתק וגם מפחיד לאללה את שיטת הפעולה הרוסית, שנועדה לערער את הסדר הגלובלי ולהטות אותו לטובת האינטרסים של מוסקבה. אמנם, המוקד הוא כמובן החשד לקיומם של קשרים אפלים בין דונלד טראמ מפ ואנשיו לנשיא רוסיה וגורמים מפוקפקים אחרים. עם זאת, המכלול מטריד אפילו יותר מהסיפור המטורלל הזה, שמרחף כצל מעל הבית הלבן. והשידור כעת צריך לעורר את אותו אפקט על הצופה הישראלי, זה שבחודש אפריל אמור לגשת אל הקלפי וספק אם לגמרי מבין כמה מניפולציות זדוניות אורבות לו בדרך.
