שני אחים, אותו גורל: עומר ואורי נהרגו בתאונות
עומר פטאל הנציח את זכרו של אחיו אורי, שנהרג בתאונה ב-2004, על-ידי פתיחת חווה לשיקום נוער בסיכון. בסוף השבוע, 15 שנה אחרי אורי, הוא נהרג גם כן בתאונת דרכים. האב השכול: "אנחנו כמו מטוס שאיבד שניים ממנועיו"
הגורל הכה פעמיים במשפחת פטאל: תחילה היה זה הבן אורי, עכשיו נהרג גם עומר. "אחרי אורי היה לנו קשה, עומר השאיר שלושה ילדים ואנחנו שואלים את עצמנו איך נפצה אותם על האובדן? זה הרבה יותר מורכב, וכאב אחר לגמרי", אומר האב השכול.
הטרגדיה המשפחתית התחילה ב-2004 כשאורי, צנחן משוחרר, יצא בגיל 23 לטיול של אחרי הצבא. בעת שנסע במכונית על כביש רטוב בברזיל החליק הרכב, התנגש בעמוד חשמל ואחד מכבליו צנח על המכונית. אורי, שלא נפגע, פתח את דלת המכונית ואז התחשמל למוות.
הידיעה המרה הכתה בהוריו שלי ואלי, באחיו עומר ובאחותו יערה. עומר, בוגר סיירת מטכ"ל, הקים כמה שנים לאחר מכן חווה לשיקום בני נוער בסיכון סמוך ליישוב מגוריו כפר אוריה, שבה שימשו חבריו מהסיירת כמדריכים. הוא קרא לה על שם אחיו: "חוות אורי".
מאז התחנכו בה מאות בני נוער, שהתמודדו במהלך שיקומם עם משימות אתגריות שהוטלו עליהן. התקופה המשמעותית שעברו בחווה המיוחדת הזו חישלה אותם ופתחה בפניהם אופקים חדשים של תקווה.
בסוף השבוע שוב הכה הגורל במשפחה: עומר (40) נהרג בהתנגשות חזיתית באזור השפלה כשנסע במכוניתו עם אשתו לירון ושלושת ילדיהם, בני שבע, חמש ושנתיים. נסיבות התאונה נחקרות. רעייתו נפצעה בינוני, הילדים נפצעו קל, טופלו ושוחררו.
אתמול הובא עומר למנוחות. אשתו, שעדיין מאושפזת בבית חולים בשל שבר באגן, הובאה להלוויה על גבי אלונקה.
האב אלי בן ה-66 סיפר אתמול ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" על הקשר בין שני בניו, שהתהדק במיוחד בתקופת הצבא: "עומר גדול מאורי בשנתיים, ובתקופת השירות הייתה ביניהם חפיפה. שניהם לחמו בלבנון והשתתפו במבצע חומת מגן, והיו להם חוויות משותפות. פעם אחת אפילו נפגשו במקרה בשטח. זה היה רגע של חיבוקים והתרגשות גדולה. אחרי הצבא הם נסעו ביחד לארה"ב ועבדו בהובלות".
על האסון הכפול אמר: "אנחנו כמו מטוס שאיבד שניים ממנועיו. עם המנועים שנשארו נמשיך לטוס, נתקדם הלאה. לכל אחד מהבנים היה אופי שונה - אורי היה איש שמח, אהב להצחיק. עומר היה קצת יותר מופנם. אחרי המוות של אורי היה לנו קשה, אבל עומר הותיר שלושה ילדים ואנחנו שואלים את עצמנו איך נפצה אותם על האובדן הזה? זה הרבה יותר מורכב, וכאב אחר לגמרי".
על מפעל חייו של עומר וחבריו סיפר האב: "הם לקחו ילדים שהגיעו מהתחתית של התחתית - ופתאום נותנים להם אחריות בידיים. בדרך הזו הצליחו לשקם אותם. עומר היה דוגמה אישית לבני הנוער, החינוך אצלו היה במעשים לא בדיבורים".
לפנייה לכתב/ת 
