האב מתעקש על בית ספר חרדי, הבת עדיין לא החלה את השנה: "הכריזו מלחמה על בת 14"
גרושה מאשקלון תומכת בבקשת בתה לעבור למוסד דתי-לאומי. "לא אלבש חצאית ארוכה", אמרה הבת, בעוד אביה טוען כי "הדרך להידרדרות קרובה". בית הדין הרבני הציע פשרות, אך מצדד בעמדת האב: "לא יעלה על הדעת שאי הסכמתה לקוד לבוש מסוים יגרום לרישום לבית ספר שאינו מוסכם עליו"
נערה בת 14 מאשקלון מתעוררת בכל בוקר בשעה 10:00 או 11:00, מסדרת את חדרה וניגשת לצפות בטלוויזיה. במשך שעות ארוכות היא נמצאת בביתה לבדה, עד שאמה חוזרת. כך נראה סדר יומה של הנערה שלא פקדה את ספסל הלימודים מתחילת שנת הלימודים הנוכחית.
הוריה של הנערה התגרשו לפני כשנה ולאחר סיום הנישואים בחר אביה להמשיך ולנהל אורח חיים חרדי, בעוד אמה בחרה באורח חיים דתי-לאומי. לאחר פרידת ההורים החל ביניהם ויכוח על זרם החינוך שבו תלמד הבת. נכון לעכשיו, בית הדין הרבני באזור מגוריה של הנערה מסרב לאפשר לבת ללמוד בבית ספר דתי-לאומי שבו לומדים יחד בנים ובנות, ומצדד בפשרה שהציג בעמדת האב לשלוח אותה למוסד חרדי.
בבית הספר שבו למדה הנערה בשנה שעברה הוחלט כי לנוכח בעיות רגשיות וקשיי למידה שעמם התמודדה, אין בידיו את המענים והכלים המתאימים לה. לפיכך המליץ בית הספר להעביר את הנערה למוסד אחר.
בהחלטה שקיבל בית הדין הרבני בנובמבר האחרון צוין כי "הבת עומדת על דעתה כי היא מעוניינת ללמוד בבית הספר... (הדתי-לאומי), ובעמדה זו תומכת האם נוכח עמדת שירותי הרווחה". בהמשך ההחלטה נאמר כי "לעומתן טוען האב כי מוסד חינוכי זה לא מתאים כלל לבת המעוניינת להישאר דתייה, ואין כמעט ספק שהדרך להידרדרות הבת לעברי פי פחת קרובה לוודאי".
עוד נאמר בהחלטה כי "האב הבהיר שגם המוסד החינוכי שבו רשומה הבת כעת אינו לרוחו, אולם הסיכויים שהבת תישאר במסגרת דתית בעתיד גדולים יותר, ועל כן הוא מתנגד בחריפות לאשר את מעבר הבת למוסד החינוכי האחר".
כצעד של פשרה, הציע בית הדין הרבני בנובמבר לשלב את הנערה באולפנה בעיר או באולפנה באזור הדרום. ואולם, בשתי האולפנות נטען כי הנערה לא מתאימה להן.
חודש לאחר מכן הציע בית הדין הרבני פשרה נוספת: חזרה לבית הספר הקודם או מעבר לבית ספר חרדי אחר. האם ובתה סירבו להצעות. הן טענו כי קוד הלבוש החרדי בבית הספר שהוצע לצורך מעבר אינו עולה בקנה אחד עם זה המקובל עליהן.
לפני שבועיים קבע בית הדין הרבני בהתייחסו להצעה הנוגעת לבית הספר החרדי כי "על האם לדאוג שהבת תתלבש לפי הקוד המקובל על מנת לאפשר את לימודיה שם". עוד צוין בהחלטה כי "לא יעלה על הדעת שאי הסכמתה לקוד לבוש מסוים יגרום לרישום הבת לבית ספר שאינו מוסכם על האב".
האם והבת לא מוכנות לקבל את הצעות הפשרה של בית הדין הרבני. "אם המקרה הזה היה מגיע לבית דין לענייני משפחה, הילדה כבר מזמן הייתה לומדת", אמרה השבוע האם. "הדיין אמר לי 'ילדה בת 14 לא תנצח אותי'. אין לי מושג מה יהיה הסוף של הסיפור הזה. קושרים לכולם את הידיים, והכול תלוי בבית הדין הרבני".
הנערה עצמה אמרה: "רציתי לעבור בית ספר למקום שיותר יתאים לי, אבל אבא שלי לא נתן לי חתימה, כנראה בגלל שזה בית ספר עם בנים. אני ממש רוצה לחזור ללמוד. זה ממש לא כיף להישאר בבית, אני משתעממת כל היום ואני לא נפגשת עם החברות שלי כי הן בבית הספר".
הנערה סיפרה עוד כי אחד הדיונים בבית הדין הרבני טלטל אותה. "אמרו לי שאני אפס ושלא ייצא ממני כלום. אני יודעת שייצא ממני משהו. אני לא יודעת למה אבא שלי לא מוכן שאלך לבית הספר שאני רוצה, אולי זה בגלל שיש שם בנים. הוא ממש חרדי ואנחנו קצת פחות. אני לא אתלבש כמו שהם רוצים. אני לא אלבש חולצה מכופתרת וחצאית ארוכה, אני לא מוכנה לפשרה הזאת".
הבת סיפרה עוד כי "אני לא אעשה מה שאבא רוצה. ניסיתי לדבר איתו ולהסביר לו שבית הספר הזה הוא לא כמו שהוא חושב, אבל הוא לא מוכן להקשיב. גם הוא אמר לי שלא ייצא ממני כלום בעתיד. אם הייתי יכולה לדבר עם שר החינוך או ראש העיר שלנו, הייתי אומרת להם שאני ממש רוצה ללמוד בבית הספר הזה ושיעזרו לי. אני רוצה להיות כמו כל הילדים".
האם אמרה: "אחרי הגירושים ניסיתי בכל דרך לפתור את הבעיה כדי שהילדה תתחיל ללמוד, אבל בית הדין בוחר באטימות ומתעלם מכל הבקשות של העירייה. המצב של העירייה לא מעניין את בית הדין הרבני. לפי איך שזה נראה לי, הכריזו מלחמה על ילדה בת 14. במשך חצי יום היא יושבת בבית בחוסר מעשה מוחלט, היא קצת מאבדת את הילדות בגלל כל הסכסוך הזה והמצב הנפשי שלה יותר גרוע משהיה".
עוד אמרה האם כי "עצוב לראות איך מתעלמים מהרגשות שלה. בית הדין אמר לי שהם מסתכלים על טובת הילדה, אבל זה ממש לא מה שקורה. הילדה לא פעם מתקשרת אליי ובוכה בטלפון. היא שואלת אם יש שינוי בהחלטה של בית הדין".
בערעור לבית הדין שהגישה טוענת רבנית צוין כי "חרף חוות הדעת של כל הגורמים הרלוונטיים המכירים את הילדה ואת מוסדות הלימוד, התומכות ברצונה של הילדה, עומד האב על סירובו לאשר את ההעברה. בית הדין קמא, על אף ששמע את עמדת הילדה ואת התנגדותה הנחרצת ללמוד במסגרת אחרת ובניגוד לתסקירים וההמלצות המונחות לפניו, קבע כי הילדה תלמד בבית ספר... (חרדי) ולא בבית ספר... (דתי-לאומי).
"אין צורך להסביר לבית הדין את הנזק הבלתי הפיך שנגרם לילדה עם כל יום שעובר במצב הקיים, כאשר נמנעת ממנה האפשרות לצאת ללמוד ולהתקדם, היא צוברת פערים גדולים יותר מאלה הקיימים ומאבדת את אמונה בכולם". דיון נוסף יתקיים בבית הדין הרבני בחודש הבא.
תגובות
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "לילדה שני הורים, אשר לשניהם צריכה להיות אפשרות שווה להחליט בעניין חינוכה של בתם. ביה"ד הציע כאלטרנטיבות מספר מקומות חינוך דתיים שאינם חרדים, ובהן בית הספר המקורי שבו למדה הילדה בעבר. בית הדין הרבני פועל במאמצים רבים למצוא פתרון המוסכם על שני ההורים, כאשר רק לאחרונה הוגשה הצעה ששני הצדדים הביעו בה עניין ונכונות לביצועה".
ממשרד החינוך נמסר כי "גורמי המקצוע הרלוונטיים מעורבים בטיפול במקרה מתחילתו ומלווים את התלמידה. אנו ממתינים להכרעת בית הדין הרבני ונלווה את התלמידה במוסד שבו תלמד עד לקליטתה המיטבית".
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "אנו ממתינים להכרעת בין הדין בנושא. מכל מקום, העירייה פעלה ותמשיך לפעול כשטובת התלמידה בלבד עומדת לנגד עיניה".
האב אמר בתגובה: "יש את בית הדין הרבני, והוא יחליט".
לפנייה לכתב/ת 
