סטודנטים לעיצוב? כך תגנו על היצירה שלכם
לאחרונה נכנס לתוקף חוק העיצובים החדש, שנחקק כדי להטיב עם קהילת המעצבים מכל התחומים. אז האם המעצבים יכולים לחשוף את העיצוב שלהם ברבים, מתי חשוב שיקבלו הגנה, ומה קורה אם מישהו מעתיק מהם? מדריך
איך אדע האם אני צריך להגן על העיצוב שלי?
"עיצוב" פירושו מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, לרבות מתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים. "מוצר" עשוי לכלול מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי, תצוגת מסך, ועוד. החוק החדש מאפשר הגנה על עיצוב באמצעות "עיצוב רשום" (רישום העיצוב ברשות הפטנטים) אך גם הגנה, אם כי מצומצמת יותר, על עיצוב שלא נרשם באופן רשמי ברשות הפטנטים.
כיצד אני אקבל הגנה על העיצוב שלי אם לא הגשתי בקשה רשמית?
בנוסף לדרישות הסף (חידוש ואופי ייחודי), על המוצר נושא העיצוב להיות מוצע למכירה או הופץ לציבור בישראל באופן מסחרי, לרבות באינטרנט, על ידי בעל העיצוב או מטעמו, תוך שישה חודשים ממועד גילויו לציבור, בישראל או מחוץ לה. תקנות העיצובים מפרטות מספר דרכים לסמן מוצר הכשיר להגנה כעיצוב לא רשום.
מהן דרישות הסף להגנה על עיצוב?
על מנת שהעיצוב יהיה כשיר להגנה, עליו להיות חדש ובעל אופי ייחודי. אופי ייחודי הוא כאשר הרושם הכללי שהעיצוב יוצר אצל "משתמש מיודע" (אדם המעוניין במוצר לשם שימוש בו, ומכיר עיצובים קיימים בתחום) שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, מכל תחום, ושקודם לו במועד החשיפה.
כיצד אדע אם העיצוב שלי חדש?
עיצוב ייחשב כחדש אם לפני הגשת הבקשה לרישום לא פורסם בציבור, בישראל או בעולם, עיצוב זהה לו או עיצוב הנבדל ממנו בפרטים שאינם מהותיים. חשוב לזכרו שאם אתם מעוניינים להציג את העיצוב שלכם לאדם אחר, זה לא ייחשב כפרסום בציבור רק אם האדם שהעיצוב הוצג לו הסכים, במפורש או במשתמע, שלא לגלות את העיצוב.
מי נחשב לבעל העיצוב?
המעצב הוא הבעלים הראשון של העיצוב (ואם העיצוב עוצב בידי מס' בני אדם - כולם ביחד), למעט במקרים הבאים: (א) המעסיק הוא הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב בידי עובד לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאבי המעסיק ("עיצוב שירות"), אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים; (ב) המזמין הוא הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
האם אני יכול להגיש בקשה לרישום העיצוב אם כבר חשפתי אותו לאחרים?
אחד החידושים בחוק העיצובים החדש הוא שכיום ניתן להגיש בקשה לרישום העיצוב תוך 12 חודשים ממועד החשיפה (מועד החשיפה משמעותו שפורסם לציבור, למשל בתערוכות, בתצוגות אופנה, באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות, בבלוגים, בקטלוגים, בכתבות פרסומיות, ועוד) של העיצוב. סעיף זה הוא קריטי במיוחד לסטודנטים לעיצוב או למעצבים צעירים בתחילת דרכם שבאופן טבעי חושפים את העיצוב שלהם בשלב התחלתי מבלי לדעת מה ההשלכות בהמשך. לפני חקיקת החוק, עיצוב שפורסם בציבור לא היה כשיר לרישום, ובכך המעצב איבד את זכויותיו.
כיצד אני מגיש בקשה לרישום העיצוב?
ניתן להגיש את הבקשה במשרדי רשות הפטנטים או דרך אתר האינטרנט של הרשות. על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים: (1) שם בעל העיצוב; (2) מען בישראל למסירת מסמכים; (3) הסבר מדוע המגיש הוא בעליו של העיצוב (על פי חוק, העברת זכויות וכדומה); (4) הסוג ותת הסוג שבהן יסווג החפץ (היקף ההגנה נקבע על פי התחום שבו ירשם העיצוב); (5) תיאור חזותי נאות של העיצוב.
מה נותנת ההגנה על העיצוב שלי?
באופן כללי, הזכות בעיצוב היא זכות קניינית המעניקה לבעליה בלעדיות בגין השימוש בעיצוב בתחום בו הוא יועד. בין הפעולות העשויות להיחשב כהפרה: מכירה, השכרה או הפצה באופן מסחרי, ייבוא בישראל שלא לשימוש עצמי ועוד.
מהו משך ההגנה שאני מקבל על העיצוב?
עיצוב רשום תקף לתקופה של חמש שנים ממועד הגשת הבקשה, וניתן לחדשו ארבע פעמים לתקופות של חמש שנים כל אחת, ובסך הכול 25 שנים. על פי החוק החדש, עיצוב לא רשום תקף לשלוש שנים ממועד חשיפתו, כגון העתקה של עיצוב, גם אם לא נרשם. הדבר רלוונטי מאוד למעצבים מתחום האופנה, התכשיטים וכדומה, שלא רואים טעם להגן על עיצובים אופנתיים לטווח הארוך כי אופנות הן דבר חולף ומשתנה, או למעצבים שזקוקים להגנה מהירה (הליך הרישום עשוי לקחת זמן רב, ובסופו העיצוב עשוי להיות לא רלוונטי יותר).
אם רשמתי את העיצוב בישראל, האם הוא מקבל הגנה במדינות נוספות?
לא. הרישום הוא טריטוריאלי ומקנה הגנה במדינה (או אגד מדינות, דוגמת האיחוד האירופאי) בה העיצוב נרשם בלבד. עצם רישום העיצוב במדינה אחת אינו מבטיח את רישומו במדינות אחרות.
העתיקו ממני את העיצוב שאני בבעלותו. מהם הפיצויים שאני אקבל?
אם הפרו את זכויות העיצוב, בית המשפט רשאי, בין היתר, להוציא צו מניעה המונע את המשך הפעילות המפירה ולהעניק פיצויים בגין הנזק שנגרם למעצב בשל ההפרה. החוק החדש מאפשר לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100 אלף שקלים. כמו כן, בעל עיצוב רשום רשאי לפנות למכס ולבקש לעכב שחרור של סחורה מפרה למשל, בכפוף למספר תנאים. בנוסף, ייצור או ייבוא של מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום נחשבת עבירה פלילית שדינה קנס כספי בסכום שלא יעלה על 226 אלף שקל.
הכותב הינו עו"ד, שותף ומנהל מחלקת עיצובים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני