לאן את הולכת מפה? זו ההחלטה שלך - ורק שלך

המון שנים חלמתי להיות פרסומאית, ללכת על עקבים דקיקים בחולצה לבנה מכופתרת תחובה בתוך חצאית עיפרון. במציאות לבשתי ג'ינס, וכשהייתי מגיעה עם חצאית לבניין המערכת בידיעות אחרונות היו אומרים לי: "פששש, מי מתחתן?", כאילו מי יודע מה לבשתי.

רק אני ידעתי שאני רוצה להיות פרסומאית. המטרה הזו מעולם לא הוגשמה כי לא עשיתי שום דבר בכיוון שלה, כמו אישה שאומרת שהיא רוצה זוגיות מאושרת אבל מחכה שיקרה נס. קצת אחרי שהתחלתי ללמוד NLP (שיטת המצוינות לטיפול בתת המודע) החלטתי שאני הולכת להראות לנשים (ודרך זה גם לגברים) שגירושים זה לא כישלון אלא משוב להצלחה בשאר החיים.

התחלתי לעשות סטאז' ולטפל בנשים, כשהטלפון צלצל ועל הצג הופיע שמו של אחד הפרסומאים הבכירים ביותר בארץ. חשבתי שהוא רוצה להתראיין, אבל הוא רצה להציע לי עבודה, מסוג ההצעות שמתרחשות רק בסרטי קיטש אמריקאיים. "יש לך יומיים לתת לי תשובה", הוא אמר. החלום שלי עמד להתגשם, הייתי בעננים, ולא הבנתי איך יכול להיות שבין כל העננים התכולים האלה רובצת עננה שחורה.

שאלתי את עצמי למה אני לא אומרת "כן" על המקום, והבנתי שזו היתה המטרה שלי עד שהיא הוחלפה במטרה שיותר מתאימה למי שאני היום. כעבור יומיים, כשהודעתי לפרסומאי שאני מסרבת למשרת החלומות הרגשתי אבן עצומה מתגלגלת ממני הצידה. לפתע הייתה לי מטרה אחרת, נחשקת יותר, שלא היתה בגדר חלום.

תחליטי שכן. אם את רוצה(צילום: shutterstock)

עזבו את המטרה - חפשו את הדרך

אחת ההנחות המוטעות היא שאדם חייב שתהיה לו מטרה, כאילו שהמטרה היא הדבר הכי חשוב, נכון וצודק שיביא אותנו לתחושת הישג וערך עצמי. רוב האנושות נכנסת ללחץ רק מעצם השאלה "מה המטרה שלך", ומיד אנחנו שולפים תשובות כמו "אושר" או "שלווה", אבל אלה הן בסך הכל תחושות שמתלוות להשגת המטרה.

השאלה הנכונה, זו שצריכה להיחקר, היא: "מה הדרך שלך"?, כי כל מצליחן יודע שתחושת ההישג נמדדת בהרבה רגעים קטנים שמגיעים אחרי משברים גדולים, והיא נעלמת שנייה אחרי שנושמים אוויר פסגות.

אחד ממטפסי ההרים אמר פעם, שהרגעים הממלאים אותו סיפוק הם אותם רגעים בהם הוא מצליח למצוא אחיזה בטוחה, וכשהוא סופסוף מגיע לראש ההר לוקח לו בדיוק דקה להשקיף על הנוף שמשתרע תחתיו. בדקה הבאה הוא מחפש את פסגת ההר הבאה שיוכל לטפס עליה.

אם הייתן שואלות אותי לפני חמש שנים "איפה תהיי בעוד חמש שנים?", התשובה שלי הייתה "אני לא יודעת". במהלך חמש השנים האלה קרה דבר מעניין: במקום להתייסר במחשבות מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה התחלתי ללמוד, לקחתי על עצמי עוד אפיקי קריירה שמעולם לא עסקתי בהם, התפתחתי. במקום להתמקד במטרה (שלא ידעתי מהי) התמקדתי בתחושות שלי. הרגשתי שמשעמם לי, שאני צריכה שינוי, גירוי אינטלקטואלי, לעשות משהו שיזרים לי אנרגיות מחודשות. הייתי כמו פרח שהשקו אותו אחרי זמן רב וחיכה לפרוח.

מטרה יכולה להשתנות והיא לא חייבת להיות בומבסטית. היא צריכה להיות ברורה, ממוקדת, חיובית וכזו שאת יודעת שאת יכולה להשיג אותה (עם עזרה, עם מאמץ, אבל איכשהו ומתישהו היא תתאפשר). תקבעי לעצמך מטרה שיש לה תאריך ספציפי, כדי להבטיח שהיא תקרה.

אם את רוצה לרזות, למשל, אל תגידי "המטרה שלי זה להפסיק לאכול", וגם לא "המטרה שלי לרזות". המטרה הנכונה היא: "בתאריך 28.3.19 אני שוקלת 59 קילו" (הלוואי אמן). אם את רוצה להיות בזוגיות, תהיי ספציפית: "אני רוצה חבר לחיים שהוא (כאן מגיעות תכונות ולא גובה, גיל, משקל ומצב עו"ש) ובתאריך איקס אנחנו ישנים כפיות בצימר בגליל". כנ"ל לגבי הפסקת עישון, ספורט, קבלת גט, לימודים וכיוב'. אל תגידי מה את לא רוצה, אלא תמיד מה את כן רוצה.

ברגע שהחלטת מה את רוצה אל תתני לאף אחד לעמוד בדרכך. יהיו הרבה שינסו להסיט אותך, להגיד לך שאת לא צריכה את זה, שזה לא אפשרי. אל תקשיבי לאף אחד, גם לא לקולות הספקניים שמנקרים לך במוח. כל דבר הוא אפשרי ואת מסוגלת לנתק את הכבלים הדמיוניים ממה שמעכב אותך. תגידי "כן", להזדמנויות חדשות גם אם את חושבת שזה גדול עלייך, זר לך, מפחיד. הדרך לא תמיד קלה, ותמיד יהיה מי שינסה להזיז אותך הצידה. תקשיבי ללב שלך, לרגש הכי עמוק שיודע מה נכון עבורך. כשתלכי איתו, הכוכבים יסתדרו מלמעלה ויאירו את הדרך.

אין לי מושג איפה אהיה בעוד חמש שנים, אבל אני פאקינג הולכת ליהנות מהדרך.

שלך,

גאיה קורן, מרצה ומנחת סדנאות בשיטת "אני מלכה", מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר" ועיתונאית בידיעות אחרונות.