הדיל של מרצ: 1 מכל 4
דבוריה, למשל. יישוב ערבי־מוסלמי למרגלות הר תבור, בן 10,000 תושבים. בבחירות האחרונות הצביעו שם 4,504 איש. מתוכם, 22 קולות ניתנו למרצ. בפריימריז של מרצ בסוף השבוע שעבר הצביעו שם 102 מתפקדים למפלגה, פי חמישה מכל מצביעיה. 102 מתפקדים שבחרו כל אחד בארבעה מועמדים. 102 מתפקדים שבחרו כאיש אחד, ולא לתפארת המליצה: פשוט כולם הצביעו אותו דבר! 101 בחרו בח"כ אילן גילאון. 101 בחרו ביו"ר הנהלת מרצ יניב שגיא. 99 בחרו במהרטה ברוך רון. וכל ה־102 בחרו בעלי סלאלחה. פרט להצבעה המרובעת גילאון־סלאלחה־ברוך־שגיא, כל יתר 19 המועמדים זכו מ־102 מתפקדי מרצ בדבוריה לחמישה קולות. ביחד.
אז תגידו, מאה קולות של דבוריה, מה הביג דיל? זה בדיוק. התוצאות בפריימריז של מרצ הוכרעו על חודן של מאות קולות. כך הוכרעו מיקומים קריטיים ברשימה. למשל הקרב הנשי. מהרטה ברוך רון, הייתה סגנית ראש עיריית תל־אביב ומועמדת חדשה, קיבלה סה"כ בפריימריז 4,631 קולות, ונכנסה למקום החמישי בעקבות "שריון מגדרי". עו"ד גבי לסקי, גם מועמדת חדשה, קיבלה 4,503 קולות ונדחקה אחורה. בדבוריה התוצאה ביניהן הייתה 0:99 למהרטה. דבוריה, כמעט לבדה, שלחה בפועל את מהרטה ברוך רון לכנסת, וזרקה ממנה את לסקי.
ותגידו: ככה זה בפוליטיקה. ככה עושים בחירות, בדילים בין מועמדים. למה הטהרנות, ולמה דווקא להתנפל על מרצ? תשובה: כי הח"מ הוא הטהרן מטהרן. ובגלל שמרצ, דווקא היא, אמורה להיות האור של כל המחנה הפוליטי בישראל. קודם כל בניקיון הכפיים של מועמדיה - אבל גם בהליך הפריימריז שלה. ייתכן שהתוצאות שהתקבלו לבסוף טובות למפלגה - אולי עלי סלאלחה יהיה מגנט לקולות הדרוזים, אולי מהרטה ברוך רון תעלה את שוועת הקהילה האתיופית, וכו'. אבל גם אם כל זה נכון, יש לזה ריח נורא לא טוב. ופעם אחת כדאי לדבר לא רק על הכשר, אלא גם על המסריח. קודם כל במרצ.
147 מצביעים, 147 גילאון
לבדיקה. מסך 130 קלפיות, בלטו אלה שהייתה בהן הצבעה של 90 אחוז ומעלה, לפעמים מאה אחוז, למועמד אחד לפחות. להלן: "הצבעה חריגה", "קלפיות חריגות". ב־13 קלפיות חריגות, המונות כ־9.5 אחוז מכלל המצביעים בפריימריז, נרשמה הצבעה חריגה למועמד ח"כ אילן גילאון. לצידו, בכל 13 הקלפיות הנ"ל, בעיקר שלושה מועמדים נוספים בעלי נתוני הצבעה גבוהים באופן יוצא דופן: עלי סלאלחה, יניב שגיא ומהרטה ברוך רון.
לדוגמה: בית ג'אן: 549 מצביעים, 542 סלאלחה, 523 גילאון. כסרא־סמיע: 147 מצביעים, 147 גילאון, 146 סלאלחה, 123 ברוך רון. ניין: 112 מצביעים, 109 גילאון, 107 שגיא. חורפיש: 75 מצביעים, 71 סלאלחה, 68 גילאון, 61 ברוך, 60 שגיא. כפר מסריק: 45 מצביעים, 41 גילאון, 39 שגיא, 34 ברוך רון, 22 סלאלחה. ניר יצחק ועוד.
ב־13 הקלפיות החריגות האלה נרשמו לגילאון סה"כ 1,277 קולות. ולצידו, או על גבו, שלושה מועמדים נוספים בנתוני הצבעה מרשימים במיוחד: עלי סלאלחה (1,097 סה"כ ב־13 קלפיות), יניב שגיא (895), ומהרטה ברוך רון (860). לסבר את האוזן: מספר המצביעים למהרטה ברוך רון ב־13 הקלפיות החריגות האלה, שווה בדיוק לכלל מצביעי מרצ - לכל המועמדים! - בעיר ירושלים.
ב־14 קלפיות חריגות נוספות, המונות כ־16 אחוז מכלל המצביעים בפריימריז, נרשמה הצבעה חריגה למועמד ח"כ עיסאווי פריג'. מתוכן, בשמונה קלפיות (כ־13 אחוז ממצביעי מרצ), עבור פריג' לבדו. בשש קלפיות נוספות (כשלושה אחוזים ממצביעי מרצ) נרשמו, לצד פריג', מועמדים שונים בעלי נתוני הצבעה יוצאי דופן: ח"כ מיכל רוזין בארבעה מקרים, קטי פיאסצקי ויניב שגיא פעמיים, ועוד פעם אחת לארבעה מועמדים שונים.
לדוגמה: כפר־קאסם: 995 מצביעים, 990 פריג'. ג'לג'וליה: 264 מצביעים, 261 פריג'. כפר ברא: 167 מצביעים, 163 פריג'. רהט: 81 מצביעים, 81 פריג'. ועוד. ובשש הקלפיות החריגות ה"מעורבות": כפר מנדא: 151 מצביעים, 145 פריג', 142 אלעוקבי, 140 רוזין. פרדיס: 126 מצביעים, 125 פריג', 124 רוזין, 124 בוסקילה, 123 אבישי כהן. נחף: 93 מצביעים, 87 פריג', 84 רוזין, 81 פיאסצקי. ועוד. ההצבעה הנ"ל הביאה לפריג' בסה"כ 2,504 קולות - כמעט כמו כלל מצביעי מרצ - לכל המועמדים! - בעיר תל־אביב.
בשורה התחתונה: ב־27 קלפיות חריגות הצביעו 3,911 איש, מתוך 16,483 מצביעים בכל הארץ. 1 מכל 4 מצביעי מרצ בפריימריז, עשה זאת בקלפי חריגה.
"גנבו לנו את הבחירות"
איך זה נראה בשטח? לאחר הפריימריז התפרסם ברשת פוסט של טל חביב, משקיף בפריימריז, מהקלפי בבית ג'אן. הפוסט פורסם בקבוצה סגורה של מרצ, והוסר מאוחר יותר. "הייתי משקיף בבית ג'אן. מחוץ לאולם הקלפי, בדיוק לפני מסדרון הכניסה היה שולחן שבו ישבו שניים מהכפר עם רשימת המצביעים, וכל המצביעים עברו דרכם", כתב חביב. "הם היו מסמנים את המצביע שהגיע ברשימה ונותנים לו פתק עם תמונות של ארבעה מועמדים שלהם הוא אמור להצביע ושמם בערבית. התקשרתי לברר את העניין ונאמר לי שזה חוקי. מותר לתת רשימת מומלצים...
"בפתקים שהצלחתי לראות (ממה שהצלחתי לראות אצל מצביעים, שהחזיקו את הפתק עם התמונות גלויות) היו משתנים לעיתים המועמדים, משום שהיו חמישה מועמדים (לפחות אלה שאני ראיתי) על ארבעה מקומות. בכל הפתקים הופיע עלי סלאלחה. בשלושת המקומות הנותרים הופיעו המועמדים הבאים עם מועמד אחד שמתחלף: אילן גילאון, יניב שגיא, מהרטה ברוך רון ואבי דבוש. ייתכן שהיה מועמד נוסף במתחלפים, אבל היה קשה לי לראות והם ניסו להסתיר מיד כשראו שאני מסתכל...
"בין המצביעים היו נשים מבוגרות רבות שלא ידעו קרוא וכתוב, והעסקנים רצו ללוותן להצבעה. כשהבינו שאינם יכולים דרשו מאנשי חברת 'איניגו' שיעזרו להן להצביע בדיוק לפי הפתק שקיבלו. לקראת השעה תשע, כשהקלפי הייתה אמורה להיסגר, והעסקנים המקומיים יושבי השולחן בחוץ ראו שעדיין יש מצביעים בכפר שלא הגיעו (מעטים), הם ביקשו וקיבלו הארכה עד עשר, כאשר מנהל הקלפי מטעם חברת 'איניגו' קיבל טלפון מהממונים עליו להישאר עוד שעה. זה בקצרה סיפורה של הקלפי".
הפוסט הזה מצטרף לשלל טענות המושמעות, שלא לייחוס, מפי כמה מהמפסידים הגדולים בפריירמיז. "מה יש להגיד, גנבו לנו את הבחירות", אומר אחד מהם. שם מציינים כי לדילים בין מועמדים השפעה קטנה יחסית במפלגות ענק עם ציבור עצום, אבל גדולה במיוחד במפלגה שברירית כמו מרצ, שכלל מצביעיה עמד על 16,483 בלבד. המיקום ברשימה הוכרע כאמור בהפרשי קולות זעומים. המפסידים הגדולים הם המועמדים שמוקמו לבסוף במקומות 7־10, שאינם נחשבים ריאליים: מוסי רז, אבי בוסקילה, אבי דבוש וגבי לסקי. בין לסקי לברוך רון, במשבצת הנשית, הפרידו 128 קולות. בין רז, בוסקילה ודבוש, לעלי סלאלחה (מקום 5), הפרידו לא יותר מ־376 קולות. בתל־אביב, לדוגמה, זכו במקומות 1־3 לסקי, בוסקילה ורז, כשדבוש מיד אחריהם, משתווה לגילאון. בקלפיות החריגות נרשמו להם קולות בודדים, אם בכלל.
מנגד, וגם שלא לייחוס, מתייחסים בביטול ובריאל־פוליטיק לטענות האלה. אל מול הדיל של גילאון, מצביעים שם על הדיל הנגדי, פריג'־רוזין־ושות', שפשוט לא עבד מספיק טוב - אבל דיל הוא דיל. מחוגי עיסאווי פריג' מציינים שההצבעה המסיבית עבורו ברחוב הערבי טבעית, ונובעת מהיותו הח"כ הערבי הבולט. טענות נוספות מופנות כלפי "תל־אביב" אל מול הפריפריה. "התל־אביבים יודעים להתבכיין עכשיו בפייסבוק. אבל אם הם היו פוקדים עוד 200־300 מצביעים, זה הכל, התוצאה הייתה משתנה. הם פשוט לא התאמצו מספיק", אומרים שם. ויש גם המתייחסים לטענות כנגד ריבוי המצביעים בקלפיות המגזר הערבי, כ"גזענות" לשמה.
זנדברג גאה, רז מריר
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, 1: "על מרצ עבר בבחירות התהליך שעבר על המפלגה הדמוקרטית האמריקאית - חידוד עמדות עם גלריה מרשימה שמרכיבה את השמאל החדש. ואם הכוונה ב'חריג' היא שבבית ג'אן הצביעו למועמד תושב היישוב, ובתל־אביב הצביעו לתל־אביבים, כנראה שזו פשוט דרכן של בחירות".
ח"כ אילן גילאון, 2: "אחוז ההצבעה הכללי הגבוה מאוד של 83% בפריימריז של מרצ מעיד על מפלגה שוקקת חיים. חבירות בין מועמדים הן דבר לגיטימי ושכיח בכל המפלגות שמקיימות בחירות מקדימות דמוקרטיות וחופשיות, ופילוח ההצבעה מראה כי מרבית המועמדים חברו באופן כזה או אחר למועמדים אחרים".
מלשכתה של ח"כ מיכל רוזין, 3, נמסר: "התמיכה ברוזין חולשת על כלל המגזרים. כבכל מערכת בחירות קיימות שותפויות בין כלל השחקנים אך התוצאות מוכיחות כי שותפויות כאלו ואחרות אינן המפתח להצלחה, וכי חוכמת ההמונים ניצחה".
ח"כ עיסאווי פריג', 4: "אני גאה בתמיכה הגדולה במרצ בבחירות בכפר־קאסם, וביישובים ערביים ויהודיים נוספים. אך טבעי שמקום מגוריי, יהווה גם את בסיס התמיכה בי. לא פחות מכך, אני שמח על תמיכתם של רבים מחברי מרצ הערבים בח"כ מיכל רוזין, במוסי רז באבי בוסקילה ובמועמדים נוספים, שהם חשו שייצגו אותם בצורה הטובה ביותר".
מהרטה ברוך רון, 6: "אני גאה בכל אדם שבחר בי בעיר, בקיבוץ וביישובי הערבים והדרוזים. אני מקבלת את התוצאות בכל קלפי ללא הבדל דת, גזע ומין".
מוסי רז, 7: "אני ער לנתונים האלה, בטוח שהם נובעים מהאהדה הגדולה בכסרא־סמיע למהרטה ברוך רון, אילן גילאון ועלי סלאלחה ומקבל את התוצאות באהבה. לאור הנתונים הללו, והשריונים המוצדקים והחשובים לרשימה, אני רואה במקום שאליו נבחרתי כמקום הגבוה ביותר שאליו יכולתי להגיע, ומודה לבוחרים והבוחרות".
אבי דבוש, 10: "מפקדים מאורגנים (וחוקיים), ובריתות פוליטיות הם לגיטימיים וחלק מהמשחק. חשוב לכולנו להבין את הפילוח והסיבות למה עבד ומה פחות. כך עושים פוליטיקה טובה. עדיף שלא ניגרר להערות עם ניחוח גזעני. 'בניכוי הערבים והקיבוצניקים' - הפוסטים הללו לא לכבודנו".
