האב נדחה: "מזונות לא נקבעים על פי נוסחה"

גבר גרוש שמשלם כ-2,500 שקל בחודש לשתי בנותיו טען בערעור לביהמ"ש שחישוב נכון אמור היה להפחית את הסכום. השופטים חשבו אחרת

מערכת פסקדיןפורסם: 25.02.19 , 15:42

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את ערעורו של אב לשתי בנות שביקש להפחית את סכומי המזונות שהוא משלם לגרושתו, כ-2,500 שקל בחודש, משום שלדבריו הם לא משקללים נכונה את צורכי הילדים, זמני השהייה ופער ההכנסות. השופטים אספרנצה אלון, חננאל שרעבי ושושנה שטמר שוכנעו שמדובר בסכומים ראויים וציינו שאין להיצמד לנוסחאות מתמטיות נוקשות.

האב והאם הם זוג נוצרים אורתודוכסים מחיפה שנישואיהם טרם הותרו, ולהם שתי בנות מעל גיל 6. האב, שהוכר כהלום קרב מ-2007, מקבל קצבה ממשרד הביטחון, ואילו האם עובדת בחברה ששמה לא הותר לפרסום. במסגרת ההליך הם הסכימו שהבנות ישהו אצל האב שני לילות בשבוע, וכן לילה אחד בין שישי לשבת בכל סוף שבוע שני.

רצתה כפול:

התרגיל של האישה בהסכם הגירושין

מערכת פסקדין

בני זוג סיכמו על תנאי פרידה שלפיהם ישלם הבעל 200 אלף ש'. האישה פעלה עם בא כוחה לכך שהבעל לא יוכל לעמוד בתנאים וישלם 520 אלף ש'

רצתה כפול: התרגיל של האישה בהסכם הגירושין

לפני כשנה קבע בית המשפט למשפחה בחדרה שהאב ישלם לכל ילדה מזונות בסך 1,250 שקל, וכן מחצית מהוצאות חריגות של חינוך ובריאות. זאת לאחר שהעריך את צרכיה של כל בת ב-1,700 שקל לחודש, ולנוכח יחס הכנסות של 1 ל-3 בין הצדדים, קרי הכנסתו הפנויה של האב היא 7,500 שקל לחודש ושל האם 2,500 שקל לחודש. בית המשפט התחשב ביחס בין זמני השהות אצל ההורים.

בערעור שהגיש למחוזי טען האב, שיוצג על ידי עו"ד חיים אייזנקוט, שהצבת הנתונים כפי שקבע בית המשפט בנוסחה מתמטית – שקלול מדויק של יחס ההכנסות, חלוקת הזמנים עם הילדים וסכום צורכי הילדים – צריכה להביא לתוצאה שונה לחלוטין: 600-500 שקל לכל היותר, לכל ילדה.

מנגד טענה האם, שיוצגה על ידי עו"ד יניב גיל, שהשימוש בנוסחה מתמטית לא מתאים לכל מקרה, במיוחד כאשר ישנם פערים משמעותיים בהכנסות ובחלוקת הזמן ההורי.

ואכן, השופטת אספרנצה אלון קיבלה את עמדתה והבהירה כי אכן נוסחה אריתמטית תביא לסכום נמוך יותר, אלא שנוסחאות אינן חזות הכול, שכן ישנם מקרים שחישוב כזה יביא לתוצאה בלתי הוגנת של "בית עשיר" ו"בית עני". היא סברה כי טוב עשה בית המשפט למשפחה כשהפעיל שיקול דעת, והביא לתוצאה שווה יותר.

"קביעת המזונות אין פירושה חלוקה אריתמטית נוקשה, אלא לאחר הצבת הנתונים, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו תוך שהוא מוסמך לסטות מן החלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי", כתבה בפסק הדין.

היא דחתה טענה נוספת של האב, ולפיה התוצאה מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה יש לקבוע מזונות בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם וחלוקת הזמנים.

היא ציינה שפסיקת בית המשפט העליון עסקה במקרים של הכנסות דומות ומשמורת משותפת, או "כמעט משותפת", בעוד שכאן מדובר בבני זוג שאינם בעלי כושר השתכרות דומה, וחלוקת השהייה עם הילדים אינה שווה. לנוכח התוצאה חויב האב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.