האסון בצ'ילה: "הנהג הכיר את המסלול היטב, מנסים לסייע לפצועים"

גלילה ביטון ודינה פורת על רקע הסירה שבה שטו(צילום: Armada de Chile )

ולנטינה סוארס, עובדת בסוכנות התיירות Turismo 21 de mayo הצ'יליאנית שארגנה את השיט שגבה את חייהן של גלילה ביטון (61) ודינה פורת (71), סיפרה אמש (א') ל-ynet על הרגעים שבהם הבשורה המרה התקבלה בסוכנות. לדבריה, "מקרה כזה מעולם לא קרה לנו בסוכנות. מאוחר יותר, הגיע גם הבכי". בינתיים, המריאו בני משפחות הפצועים לצ'ילה - שם מאושפזים יקיריהם.

סוארס הוסיפה כי אנשי הסוכנות "מרגישים רע מאוד עם כל מה שקרה. הם גם עייפים מאוד". היא סיפרה: "לא ישנו כמעט 24 שעות. אנחנו מנסים לעזור בכל דרך אפשרית לפצועי התאונה ונמצאים בקשר עם המדריכים והמשפחות הישראליות".

בניסיון נואש לשפוך אור על עברו של נהג הסירה, ציינה סוארס כי מדובר בנהג מנוסה. "הוא עובד בחברה שלנו כמעט שנה, אבל משמש כנהג סירות בנהר סרנו מזה עשור. הוא מכיר אותו היטב. להבנתי, גם הוא נפצע, אבל עשה הכל כדי להביא את כולם למזח בשלום גם כשהיה במים".

"החברה עושה את זה 53 שנה"

מוקדם יותר סיפר זהר אשכר, מדריך הטיולים של הקבוצה המאורגנת לצ'ילה בשיחה עם ynet על השתלשלות האירועים שהובילו למותן של השתיים בנהר סרנו. "זה נהר אדיר, לא אמזונס אבל זה נהר חזק. המשיט מנסה לסובב את הסירה ובשלב הזה הסירה לא מסתובבת לו. הוא פשוט נכנס ישר לתוך הקיר".

הוא הוסיף כי "כנראה שאיזה סחף של עץ עבר מתחת לסירה. המנועים של הסירה נמצאים מאחור וכשהוא ממש בנקודת הסיבוב כפי הנראה זה נכנס למנועים ולא מאפשר לו לסובב את המנועים".

מדריך הטיולים של הקבוצה, זהר אשכר(מתוך פייסבוק )

קבוצת המטיילים הישראלים בצ'ילה(מתוך עמוד הפייסבוק של זהר אשכר)

אשכר ביקש להביע את צערו בפני המשפחות וסיפר כי הכיר היטב את גלילה ודינה, שהיו כמו משפחה בעבורו. "אני משתתף בצער משפחות ביטון ופורת. משפחות מקסימות. המשפחות טיילו איתי כבר בעבר, ולא הייתי ממליץ להן לבוא למשהו שהוא לא במאה אחוז בטוח. רוב המטיילים שלנו הם אנשים מבוגרים. הם לא ילדים. אתה לא מעלה מוצ'ילר שאומר 'יאללה בוא נחסוך 10 דולר'. פה מושקע המיטב. זה אסון גדול - כמו להיכנס בקיר בטון. ממש כואב הלב".

הוא סיפר כי הקבוצה התפצלה בין כמה סירות, והוא שהה בסירה הראשונה שיצאה מספר דקות לפני הסירה שבה היו ביטון ופורת ז"ל. "החברה עושה את זה 53 שנה. זה לא קרה מעולם", אמר אשכר והוסיף כי "עולים במעלה הנהר, בסוג של זיג-זג. הנהר זורם בין קירות של שני מטרים בדפנות, והמשיט עולה ופונה. כשאתה שט מול זרם אתה חייב לשוט מהר. עברתי את השיט המדובר המון פעמים".

אשכר הוסיף כי לקח זמן רב לחלץ את הפצועים, וכי הוא קיבל רסיסי מידע. כעבור יותר משעה הבין את גודל האסון. את הפצועים הוא פגש רק בבית החולים. "זה אזור בלי קליטה, אזור של טבע. לוקח משהו כמו שעה עד שאמרו לנו שיש תקלה והסירה חזרה לאחור. זה מידע מאוד קשה כי היה בחור עם טלפון לווייני. קיבלנו שברי מידע".

מוקדם יותר, סיפר לאולפן ynet נעם סלע, מדריך טיולים בצ'ילה, כי "המקום נחשב לאחת משמורות הטבע היפות ביותר בדרום אמריקה. כל מה שמטייל מחפש נמצא במקום הזה שכולל פסגות מושלגות, תצורות גיאולוגיות מרהיבות, אגמים ונהרות".

על השאלה האם מדובר במסלול מסוכן, השיב סלע כי "ממש לא. זה אחד הקטעים היותר בטוחים שיש. בימים כתיקונם מדובר על נהר רחב ידיים ורגוע מאוד, אין שם זרימה חזקה. החלק הראשון של השיט נמשך בערך 20 דקות ואחרי זה מגיעים לאזור שבו הסירה לא יכולה להמשיך לשוט, ואז המטיילים מתבקשים לרדת לחוף, ללכת כמה דקות ברגל, ואז יורדים לסירות נוספות בתחתית המפלים וממשיכים בשיט".

"הטיול הזה היה החלום של אמא"

בתם של דינה שנהרגה בתאונה ויצחק, שנפצע באורח קל, נטע, סיפרה כי הוריה "כל הזמן שלחו תמונות ועדכונים מהטיול". היא הוסיפה כי הטיול "היה החלום של אמא שלי. אבא שלי אמר בטלפון שאם למות, אז הוא שמח שזה קרה שם, במקום שהיא כל כך רצתה להיות בו". בנם מתן הוסיף: "דיברנו איתם בפעם האחרונה בשבת, הם סיפרו על היציאה לשיט. זה לא משהו אקסטרים, זה לא רפטינג. אנשים מבוגרים, בני 60 ו-70, שנהנו".

דינה פורת ובעלה יצחק

נטע הוסיפה כי "עד גיל 50 פלוס הם לא היו בחו"ל. הם טסו בפעם הראשונה להודו. אמא שלי הייתה סבתא נהדרת, סבתא מעולה, אישה מלאת חברים מכל הגוונים, אפילו מהשירות הצבאי שלה הגיעו לנחם אותנו".

"אבא ואמא עבדו בחקלאות כל השנים, ואמא גם הייתה מורה לאנגלית בהרצליה. היא אישה מאוד אהובה, אישה רבת פעלים, הרבה חוגים, הרבה אהבת ארץ ישראל, אהבה שירים. מרגע שיצאו לפנסיה הם החליטו לכבוש את העולם והתחילו לטייל הרבה", היא סיכמה.

יוסי ביטון, גיסהּ של גלילה ביטון, סיפר על השיחה שבה קיבל את הבשורה הנוראית: "בשעה 7:15 בבוקר קיבלתי טלפון מאחי מוטי ולא הספקתי לענות. סימסתי לו שיחזור אליי. אחרי רבע שעה, שמעון אחינו הצעיר התקשר אליי ובישר לי את הבשורה האיומה. משם זה כבר רץ לכל המשפחה. הגענו לבית המשפחה בנשר כדי להיות עם שתי הבנות ושני הנכדים ולעזור כמה שיותר. מוטי שנפצע סיפר שהוא עם שברים ונכנס לניתוח".

הוא הוסיף: "לפני שנתיים טיילנו יחד בזנזיבר. אנחנו אוהבים לטייל יחד, הם החברים שלנו גם כאחים וגם כמשפחה. אשתי שבורה לגמרי כי גלילה חברתה הטובה ביותר והיא לא שרדה את זה. מוטי הוא איש צלילות, איש ים מגיל צעיר מאוד. אוהב את הים ואת הטבע. הם היו בדרום אמריקה לא פעם, הם חיכו הרבה לטיול הזה של כמעט פנסיה".

גלילה ביטון הייתה מנהלת לשכתו של ד"ר אבי גולדברג מבית החולים כרמל בחיפה. גולדברג אמר: "קיבלנו את הידיעה הקשה על מותה של גלילה ביטון שהיתה מנהלת לשכת ההנהלה בחמש השנים האחרונות. גלילה עבדה בבית החולים 20 שנה וליוותה אותי כמנהלת הלשכה שלי מאז שאני פה.

היא הייתה יד ימיני, חרוצה, מסורה, אנושית, לבבית וחמה. היא האירה את סביבתה והיא תחסר לנו מאוד. מפה אני רוצה לשלוח את תנחומי לבני משפחתה, על האסון הכבד שפקד אותם".

ראש העיר נשר, רועי לוי, סיפר כי הרשות המקומית תסייע בהבאת גופתה של ביטון לישראל: "קיבלתי את הבשורה הנוראית מצ'ילה שבת הקהילה שלנו, אישה שכולנו אוהבים, מעריכים ומוקירים, אישה שתרמה רבות למען התושבים ולמען העיר, נסעה לטיול מהנה ולצערנו לא תשוב עוד. יחד עם כל צוותי העירייה התגייסנו כדי לסייע לילדים שנמצאים כרגע בדרכם לצ'ילה על מנת להביא ארצה את גופתה של אמם האהובה".