הורדת ידיים בשידור חי / מליניאק
סירובו של שוער צ'לסי לציית להחלטת מאוריציו סארי להחליפו, יפגע כנראה דווקא במעמדו של המאמן
אם לא צפיתם באירוע שכל עולם הכדורגל מדבר עליו כבר יומיים, זה קרה בדקה ה-118. גמר גביע הליגה באנגליה, מנצ'סטר סיטי נגד צ'לסי, 80 אלף אוהדים בוומבלי, מיליונים צופים בטלוויזיה בכל רחבי העולם.
במרחק שתי דקות מהפנדלים מקבל קפה, השוער של צ'לסי, טיפול רפואי. המאמן מאוריציו סארי מזניק את השוער המחליף ווילי קבאז'רו, השופט מסמן לקפה לצאת מהמגרש, השוער מסרב בתנועות ידיים עצבניות. סארי עוזב את הספסל לכיוון חדרי ההלבשה אבל חוזר, סיטי מנצחת בדו-קרב בעיטות 11. מסך.
לא ברור אם ההתנהגות של השוער או של המאמן הייתה שונה אילו הבעלים של צ'לסי היה יושב באותו זמן בתא הכבוד. אבל רומן אברמוביץ' מנוע מלהיכנס לבריטניה, במסגרת המאבק הדיפלומטי שהוכרז על רוסיה מאז הרעלת המרגל, ומנהל את העניינים בשלט רחוק.
לא ברור אם מדובר בקצר בתקשורת בין השוער למאמן, או שהם יישרו את ההדורים לאחר מעשה, כשהבינו ששניהם ייצאו רע בכל מקרה. לדברי סארי, הוא רצה להחליף את השוער כי חשב שנפצע, אבל יודעי דבר הבינו והבחינו שהוא היה מחליף את קפה בכל מקרה, כי קבאז'רו מצטיין בפנדלים.
פסיכולוגים מקצועיים וחובבים כבר מילאו עמודים ודקות שידור ארוכות בניתוחים ובניחושים. אותי מעניין איך מאמן אמור וצריך לנהל את היחסים שלו עם כוכב. יש דוגמאות לשחקנים גדולים יותר מקפה שסירבו לצאת מהמגרש או למלא הוראה אחרת של המאמן. הספורט מלא בדוגמאות לשחקנים שהסכימו להתחלף, אבל הפגינו את המחאה בבעיטות או בזריקת בקבוקי מים.
לאו מסי סירב לחילוף שרצה לבצע לואיס אנריקה במשחק ליגה של ברצלונה נגד אייבאר. יוסי בניון סירב לחילוף של אלי כהן בדרבי החיפאי, ומחה על החלפה שלו גם במשחקי הנבחרת. ראובן עטר סירב לחילוף של ויקו חדד. שייע גלזר לא הסכים לפנות את מקומו כחלוץ נבחרת ישראל, וגיולה מנדי ויתר. המאמן ההונגרי השאיר אותו בהרכב וגלזר כבש את השער השלישי ב-0:4 על אנגליה הצעירה. פרנצ'סקו טוטי מרומא סירב כמה פעמים להחלטה להחליפו.
כולם זוכרים איך נגמר העימות בין אבי נימני לשלמה שרף. אלכס פרגוסון בעט בקבוק מים על דייויד בקהאם בחדר ההלבשה של מנצ'סטר יונייטד. מג'יק ג'ונסון פיטר את פול ווסטהד כדי למנות את פט ריילי. מייקל ג'ורדן דאג שדאג קולינס ילך הביתה. אלי כהן סיים את תפקידו במכבי חיפה אחרי העימות עם בניון.
בסוף מסי היה ונשאר אלוהי ברצלונה, פרנצ'סקו טוטי האליל של רומא, וכשלברון ג'יימס החליט שהגיע הזמן למנות את החבר שלו טיירון לו למאמן קליבלנד, דייויד בלאט פוטר. זה יהיה כנראה גם סוף הסיפור של סארי בצ'לסי.
יש עם מי לדבר
איך אמור מאמן לטפל בשחקן סרבן? יש כאלה שנוהגים לדבר עם השחקנים, מקשיבים להם, מכינים אותם לאפשרות שיוחלפו או יוצאו מההרכב. יש מאמנים שמגיעים ומוצאים (או ממציאים) סיבה להיכנס בכוכב, למען יראו כל היתר וייראו.
אני מאמין שבני אדם לא מתחלקים לקשוחים או לסמרטוטים. אפשר להיות גם נחוש וגם גמיש. לא צריך להסביר לשחקנים כל החלטה, אלא לדבר עם שחקנים מסוימים על החלטות מסוימות שעלולות לפגוע בהם או לבייש אותם. שיחה עם שחקן לא מצביעה על חולשה, בתנאי שהמאמן לא מתנצל. להיכנס סתם באמ-אמא של שחקן שולי זו לא חוכמה, כי מאמן נמדד בהתייחסות לכוכב.
בסוף, לא חשוב מי צודק. יש פינות שמאמנים ושחקנים חכמים לא נכנסים אליהן, כי את מחיר האנרכיה משלמת הקבוצה כולה. שחקן צריך לשחק, מאמן צריך לאמן ומנהל צריך לנהל.
מי הבוס?
מה שהופך את הצלחת המאמן לכמעט בלתי אפשרית, זה הכסף הגדול שמסתובב בספורט. קפה נרכש מאתלטיק בילבאו בסכום שיא ששולם אי פעם עבור שוער - 80 מיליון אירו. כשאברמוביץ' או המנהלים שעובדים אצלו בצ'לסי צריכים לבחור בין סיכון ההשקעה שלהם לבין פיטורי סארי, שמעמדו מעורער ממילא, ברור לגמרי מה יהיה הסוף.
בחיים ה"אמיתיים" פועל מקבל כמה אלפים, מנהל משתכר מאות אלפים, ובעל הבית מרוויח מיליונים. בספורט זה הולך הפוך: הפועל (השחקן) מרוויח מיליונים, המנהל (המאמן) מרוויח עשרות אלפים ובעל הבית... מפסיד.
בתנאים כאלה מצפים מהמאמן שישלוט בכוכב?
לפנייה לכתב/ת 
