"עשייה ציבורית היא שליחות, לא קריירה"

פתח־תקוה היא כיום העיר החמישית בגודלה בישראל ומתגוררים בה יותר מ־260 אלף תושבים. העיר נהנית כבר שנים מהגירה חיובית, ויש בה את אחד מאזורי התעשייה הגדולים בארץ. חברות הייטק וחברות טכנולוגיה רבות בוחרות להשתקע בעיר ורואות בה את עתידה, ולדברי ראש העיר הנבחר, רמי גרינברג - איש נמרץ, נחוש ובעל חזון, זוהי רק ההתחלה. מבחינתו, פתח־תקוה צריכה להיהפך למטרופולין הגדול בארץ וזה גם יקרה, ובהקדם. "פתח־תקוה היא עיר ותיקה, בת יותר מ־140 שנה, אם המושבות, עיר עם עבר מפואר ועתיד מבטיח ביותר", אומר גרינברג. "בשנים הקרובות נפתח את העיר ונרחיב אותה, נקדם דברים שהיו תקועים כאן במשך שנים, ונהפוך את פתח־תקוה לעיר תוססת וחדשנית, עיר שמובילה בתחומי החינוך, התעשייה, הטכנולוגיה, התרבות והספורט. עיר עם עתיד גדול".

ואיך עושים את זה?

"נפגשתי בחודשים האחרונים עם שורה ארוכה של שרים ועם כל אחד מהם ישבתי באופן מקצועי על פרויקטים עתידיים, על יוזמות חדשות וכמובן על תקציבים. במקביל נפגשתי גם עם הרבה בעלי עסקים, חברות הייטק ויזמים בפתח־תקוה. אנחנו מציעים להם להיות חלק חשוב מהעשייה ומהחדשנות שלנו. מבחינתי, שיתוף פעולה עם כל הגורמים האלה - כלומר משרדי ממשלה וחברות פרטיות בעיר - הוא הנוסחה הבטוחה להצלחה ומנוע הצמיחה של העיר".

הדר המושבות(צילום: עיריית פתח תקווה)

החזון של גרינברג - בקושי ארבעה חודשים בתפקידו - הוא להפוך את פתח־תקוה "לעיר מובילה, חדשנית, העיר מספר אחת בארץ, עיר משפיעה ומשמעותית", הוא אומר. "אני רוצה שכל תושבי פתח־תקוה יהיו גאים בעיר שלהם, וייהנו מעיר שמספקת להם את מלוא השירותים, בכל תחומי החיים, באופן הכי איכותי וטוב שיש".

לדאוג לנזקקים ולקשישים

גרינברג, בן 40, שמאמין ש"עשייה ציבורית היא לא קריירה, כי אם שליחות", פעיל בעשרים השנים האחרונות בצורה אינטנסיבית בפעילות הציבורית והפוליטית המוניציפלית והארצית. בגיל 14 נבחר גרינברג - בוגר בית־הספר אמי"ת בר־אילן - לשמש כיו"ר תנועות הנוער בעיר. בשירותו הצבאי, בו נפצע במהלך פעילות מבצעית, שימש כקצין ביחידה מובחרת, דובדבן, וקיבל תעודות הצטיינות רבות. כיום הוא משמש במילואים כמפקד פלוגה בדרגת רב סרן בחטיבת הצנחנים. בהמשך למד גרינברג משפטים במכללת שערי משפט וסיים את התואר בהצטיינות. את התמחותו בעריכת דין ביצע בבית משפט השלום בתחום הפלילי.

לאחר שירותו הצבאי התגייס גרינברג ליחידה מובחרת במשטרת ישראל - היחידה המרכזית של מחוז תל־אביב בתחומי הבילוש והמודיעין - וטיפל בין השאר בפשיעה בכירה ובארגוני הפשע. בשלב מאוחר יותר שירת ביחידה המרכזית של מחוז מרכז (שפתח־תקוה נמצאת בתחום אחריותה). במשך שנים פעל גרינברג לקידום נושאים ציבוריים במסגרת המועצה האזורית דרום השרון. "עבדתי בעיריית הוד־השרון במסגרת אגף הביטחון ופעלתי רבות בכל הקשור לטיפול בנושאי ביטחון שוטף ובנושאי חירום וכן בנושאים עירוניים נוספים רבים ומגוונים", הוא אומר. הרבה לפני שהתמנה כראש העיר עבד גרינברג בעיריית פתח־תקוה כעוזר מנכ"ל וקידם את המערכת העירונית בכל התחומים. באחרונה שימש כמנהל האגף לקידום המערכות העירוניות בעירייה. בנוסף, התנדב שנים רבות בארגונים ארציים ועירוניים, ביניהם "לתת", התנועה לאיכות השלטון, "אומץ", ועמותות רווחה שונות כמו עמותת "חסד ומשגב", שמסייעת לנזקקים ברחבי העיר. "אני בן לאב ניצול שואה וכפועל יוצא מכך גם פעיל בכל הקשור לטיפול בניצולי שואה וקידום הנושאים הקשורים לרווחתם בפרט ולרווחת הקשישים בכלל", הוא מדגיש.

ספרייה ומרכז למידה שש שנתי גולדה(צילום: עיריית פתח תקווה)

"אנחנו שואפים להרחיב את גבולות העיר - מכביש 4 במערב ועד לכביש 6 במזרח, וכביש 5 בצפון ו־471 דרומה. נפנה למשרד הפנים כדי שפתח־תקוה תקבל את כל השטחים האלה ותוכל להתרחב ולגדול, להיות עיר מרכזית שמספקת שירותים לכל אזור המרכז, לא לתושביה".

הצלחה גדולה בבחינות הבגרות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מתגוררים כיום בפתח־תקוה כ־260 אלף איש, כשאוכלוסיית העיר גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8‏ אחוז. בעיר לומדים קרוב ל־40 אלף תלמידים, מתוכם כשמונת אלפים בגני הילדים, יותר מ־17 אלף בחינוך היסודי וכ־14,500 בחינוך העל־יסודי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בעיר הוא כ־73 אחוזים ואף יותר. הישג נכבד. "אוביל להישגים בתחום החינוך על ידי הזרמת משאבים למערכות החינוך בעיר והקצאת שעות לימוד נוספות לתלמידים החלשים", מבטיח גרינברג. "כמו כן אדאג למסגרות חברתיות ראויות מחוץ לבית הספר, לרבות פיתוח ומיצוב של תנועות הנוער ברחבי העיר".

פתח־תקוה בולטת גם בתחום ההיצע הרפואי ויש בתחומיה חמישה מוסדות רפואיים בולטים: מרכז רפואי רבין, דוידוף, מרכז שניידר לרפואת ילדים, מרכז לבריאות הנפש גהה ובית רבקה.

הכניסה לשוק(צילום: עיריית פתח תקווה)

מה דורשת הרחבת העיר?

"הרחבת העיר דורשת המשך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וקידום פרויקטים, למשל בתחום התחבורה", אומר גרינברג. "יש לנו השקעות צפויות בגובה מיליארדי שקלים שיושקעו בעיר כדי לבנות מחלפים, גשרים, פתרונות תנועתיים בסירקין לקראת הבנייה הצפויה ועוד. נקדם את הבנייה בסירקין בהתאם לבניית התשתיות.

"אני גם פועל במלוא המרץ לחידוש מרכז העיר. הקמנו מנהלת למרכז העיר שתמנף את חיי המסחר והקהילה, נדאג לטפח את המרכז, נקים מרכז תרבותי וגם נציע 50 אחוז הנחה בארנונה לצעירים שיעברו להתגורר במרכז העיר. אנחנו פועלים גם להגברת תחושת הביטחון במרכז העיר ולהביא לסגירת עסקים שעובדים ללא רישיון. אני מאמין שבעתיד הקרוב יהפוך מרכז העיר למרכז תוסס, צעיר ובטוח".

גם בשוק ליפקיס, השוק העירוני של פתח־תקוה, שנמצא במרכז העיר, מתוכננות השקעות רבות כדי להפוך אותו לאטרקטיבי. "השוק, שהיווה בעבר את לב ליבה של העיר, מתחדש בשנים האחרונות ועובר תהליך שיפוץ וחידוש", אומר גרינברג. "בשנתיים האחרונות נעשו בשוק עבודות להחליף את תשתיות הניקוז, הביוב והמים, עבודות לשיקום הגג, החלפת הריצוף והחלפת התאורה. אנחנו גם משפצים את חזיתות הדוכנים, ונכניס חנויות בוטיק ומתחמי פנאי ובילוי למתחם, כדי שהשוק יקבל מראה עכשווי ותהיה בו אווירה מהנה ונעימה".

ומה עם התחנה המרכזית הסמוכה שזקוקה אף היא למתיחת פנים דחופה?

"התחנה המרכזית, גם היא פרויקט מורכב שיתחיל בקרוב. מבנה התחנה המרכזית הישנה שוכן ברחוב אורלוב והוא בין המבנים הוותיקים שיזכו למתיחת פנים רצינית ביותר. התחנה המרכזית הנוכחית הוקמה ב־1957, ומהווה בפועל מגרש חנייה גדול המשמש כתחנת קצה לקווי אוטובוס, בדומה לתחנות אחרות שנבנו באותה התקופה.

ראש העיר, רמי גרינברג(צילום: עיריית פתח תקווה)

אנחנו נבנה תחנה חדשה ומודרנית שתשתלב במרחב העירוני, ותכלול חניון בן 700 מקומות חנייה, מגדל מסחרי בן כ־12,000 מ"ר, שטחי מסחר בהיקף של כ־7,000 מ"ר, ושכמובן תספק שירותי תחבורה ציבורית משופרים, מהירים ויעילים. אני מאמין שתוך ארבע שנים התחנה החדשה כבר תעמוד במלוא הדרה ותפארתה. חשוב לזכור שלא רחוק מהתחנה המרכזית החדשה תקום גם התחנה הראשונה של הרכבת הקלה, שתספק גם היא שירות משלים למערך התחבורה הציבורית, כיאה לעיר מטרופולין".

בנוסף מבטיח גרינברג, "אפעל מול משרד התחבורה לקדם תוכנית שתקל על עומסי התנועה הכבדים בצירים המרכזיים בעיר, ואפעל להנגשת התחבורה הציבורית לכל חלקי העיר ובמיוחד בשכונות הקצה. לשם כך, אנצל את קשריי במשרד התחבורה ואפעל בנחישות.

פארק אזורים(צילום: עיריית פתח תקווה)

דיברת הרבה על שיפוצים ובנייה רחבים. ומה עם קצת ירוק? גם זה חסר בעיר.

"גם זה בהחלט יקרה. בנוסף לבנייה נרחבת ופיתוח משמעותי של אזורי התעשייה, אנחנו רוצים להקים פארק ענק, על שטח של 6,000 דונם, שיהיה פארק הירקון של פתח־תקוה, במקום שבו נמצא היום מתחם ירקונים שמתפנה. אנחנו גם מקדמים שבילי אופניים ופרויקטים חינוכיים של מיחזור וקיימות, בתי ספר ירוקים, גני ילדים ירוקים ועוד.

"אלו רק חלק קטן מהתוכניות" אומר גרינברג. "העבודה שמצפה לנו היא גדולה ואני מחכה לזה בדריכות גדולה".