שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עד גיל 21 תגיעי לירח
    מה עושה שחיין שסובל משריר תפוס באמצע שחייה בלב ים, כיצד אפשר לרתום את כוח המשיכה על הירח לצרכי אנרגיה והאם נשים יכולות לעשות הכל בלי להתפשר? סיכום מפגש נוסף של מיזם "מהנדסות העתיד"

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    הן עובדות על פרויקטים פורצי דרך, מנסות ליצור עתיד טוב יותר בעזרת ההמצאות אותן הן מסייעות לפתח, ובמפגש האחרון שלהן זכו "מהנדסות העתיד" הצעירות לפגוש נשים מובילות בתחומים שונים שהרצו בפניהן על הדרך ועל היכולות בפאנל מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר (ו').

     

    אפשר לעשות הכל בלי לוותר על חלומות, מהנדסות העתיד בפאנל ליום האישה (צילום: יריב כץ)
    אפשר לעשות הכל בלי לוותר על חלומות, מהנדסות העתיד בפאנל ליום האישה(צילום: יריב כץ)
     

    בין משתתפות הפאנל, אותו הנחתה אליענה פישלר, סמנכ"לית תקשורת בתעשייה האווירית, היו ח"כ רוויטל סוויד, אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, פרופסור אורית שפי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן ואורלי ארזה ע. מנכ"ל בחטיבת אלתא של תע"א. הן הציגו בפני הבנות הצעירות את סיפורן האישי, סיפרו על תחילת הקריירה בסביבות גבריות כמעט לחלוטין, ובעיקר הדגישו את התמדתן ונחישותן לאורך השנים בשילוב קריירה תובענית ומספקת לצד גידול ילדים.

     

    משתתפות הפאנל ליום האישה (מימין): אורלי ארזה, פרופסור אורית שפי, ח"כ רויטל סוויד, אמי פלמור ואליענה פישלר (צילום: יריב כץ)
    משתתפות הפאנל ליום האישה (מימין): אורלי ארזה, פרופסור אורית שפי, ח"כ רויטל סוויד, אמי פלמור ואליענה פישלר(צילום: יריב כץ)
     

    הרחפן הימי שיציל חיים

    לאחר מכן התחלקו הבנות לקבוצותיהן והלכו ללמוד ולעבוד. קבוצה 9 קיבלה הרצאה על OPTSAT2000, לווין תצפית אופטי מהיר וקל משקל המספק תמונות ברזולוציה גבוהה, בעיקר לצרכי מודיעין. לאחר מכן המשיכו בנות הקבוצה יחד עם המנטוריות מוריה ולנר ורויטל זגלשטיין לתכנן את הפיתוח שעליו הן עמלות: רחפן המיועד למשימות הצלה ימיות.

     

    מאי ורבורג (16) ממגדל־העמק מסבירה מי קהל היעד: "ישנם נערים שהולכים לחופים לא מוכרזים או אנשים שהולכים לשחות בחופים בשעות הלילה כשאין מציל. על מנת להציל אותם ממקרי טביעה חשבנו בכיתה על צמיד אישי שיזהה מדדים גופניים כמו דופק ואחוז חמצן בדם, וכאשר האדם יהיה במצב סכנה הצמיד יאותת ויפעיל את הרחפן, שיטוס אליו ויזרוק לעברו גלגל הצלה שיתנפח באוויר".

     

    שיר עקיבא (16) מקריית־ביאליק ציינה כי כי "הפיתרון יכול להתאים במיוחד לשחיינים המתאמנים לתחרויות כמו איש הברזל, ששוחים בים הפתוח כחלק מהאימונים שלהם. בבכל בעיה שתצוץ הרחפן יוכל לסייע להם. מעבר להצלה המיידית הוא גם ישלח אות מצוקה למערכת הקשר של כוחות ההצלה ולסירות וספינות הנמצאות באזור".

    קבוצה 9 עם המל"ט "הרון 1" (צילום: יריב כץ)
    קבוצה 9 עם המל"ט "הרון 1"(צילום: יריב כץ)

    מירי מנשרוב (16) מאשדוד מספרת: "עשינו שיעורי בית, וכל אחת עשתה חקר מעמיק על נושא ההצלה מטביעה בים ואילו פיתוחים חדשים יש כיום בנושא. גילינו שיש בשוק מערכות שמתבססות על רחיפה ומצוף אבל הן מיועדות לשימוש של מצילים. הפיתרון שלנו מיועד להצלה אישית לכל אדם".

     

    "מדובר במוצר שמיועד בעצם לכל אדם שרוצה לצאת לשחייה בים כאשר אין מציל", סיפרה המנטורית מוריה, מהנדסת מערכות אוויוניקה. "המערכת שעליה

    עובדות הבנות בכיתה מורכבת משלוש אלמנטים: רחפן, צמיד (שעון חכם) שידווח לו על מצב האדם ועמוד טעינה בחוף".

     

    לאחר ששמעו ממפקד כוח השיטור הימי של משטרת תל־אביב, ברק אנטוני, על הצרכים של היחידה, אמרה רותם איילון (16) ממודיעין: "בהתחלה הרעיון של הרחפן נשמע לי קצת תיאורטי אבל עכשיו זה נשמע לי מאוד נחוץ. מפקד המשטרה הימית סיפר לנו על מקרים שבהם אנשים טובעים כתוצאה משריר תפוס או אפיסת כוחות, והמוצר הזה יכול ממש להציל חיים. הופתעתי לשמוע שאין היום פיתרון ממשי לדבר הזה".

     

    מי באה לגור על הירח?

    קבוצה 3 של "מהנדסות העתיד" זכתה למפגש עם המל"ט "הרון 1", המיועד לביצוע משימות אסטרטגיות וטקטיות ממושכות ומסוגל לשאת מספר גדול של מטע"דים – מטענים ייעודיים כמו אמצעי צילום למשל – ולהעביר מידע בזמן אמת לכוחות בשטח ולמקבלי ההחלטות.

     

    הפרויקט של הקבוצה קשור ישירות לפרויקט שמסעיר את עולם המדע הישראלי בימים אלה: כיצד ניתן להשתמש בירח לטובת האנושות. זאת כשברקע נמצא מסעה של החללית "בראשית" לאותו יעד.

     

    הבנות מתלהבות. "עד כה קראנו בבית חומרים על התיישבות בירח ועל האתגרים הכרוכים בכך, למשל האטמוספירה המאוד דלילה שלו והחוסר המוחלט במים ומזון, אלמנטים המאפשרים קיום אנושי", ציינה הודיה אסמרה (16) מאריאל. "נכון לעכשיו אנחנו מסכמות בכיתה את כל הדרישות לצורך יישוב הירח, בין אם להתיישבות ארוכת טווח או איוש קצר לצרכים מחקריים".

     

    קבוצה 3 ליד הלווין OPTSAT2000  (צילום: יריב כץ)
    קבוצה 3 ליד הלווין OPTSAT2000 (צילום: יריב כץ)
     

    שיר סיידא (16) מאחוזת ברק מוסיפה: "אנו מחפשים בכיתה פיתרונות כיצד להשתמש בירח ככלי עזר לאנושות. כך, למשל, כוח הכבידה בירח קטן ביחס לכוח הכבידה בכדור הארץ. לכן, אם רוצים לשגר חלליות או טילים, ניתן לעשות זאת דווקא מתחנה בירח ולחסוך באנרגיה. אנו דנים גם בנושא של הצבת מקלטי קרינה על הירח שיקלטו את קרינת השמש החזקה ויפיקו ממנה אנרגיה חשמלית שתשמש אותנו בכדור הארץ".

     

    לדברי נועם הרניק (16) מאפרת, "אנחנו מדברות בכיתה גם על ההשלכות המזיקות שיכולות להיות להתיישבות על הירח, למשל ניצול יתר של משאבי הכוכב. אתגר נוסף הוא שבירח יש קרינה יחסית חזקה שמגיעה מהשמש וחלקיקים המצויים על גוף הכוכב גורמים לגידול בכמות הקרינה ולהתפרצויות גרעיניות על פניו, מה שהופך אותו בעצם לרדיואקטיבי. זה דבר שצריך למצוא לו פיתרון אם רוצים להתיישב במקום".

     

    המנטוריות של הקבוצה הן נטע ודפנה, שעובדות מחטיבת מטח בתעשייה האווירית. דפנה מודה ש"הגענו לנושא הזה מעצם עבודתנו במפעל החלל", אך מציינת כי "יש כיום המון דיבור על חזרה לחקר הירח. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר לאחרונה כי הוא מתכוון לקדם את חקר הירח באמצעות נאס"א. כמו כן, היזם אילון מאסק פועל לשיגור חללית לכוכב במסגרת תיירות חלל. אז גם אנחנו מנסות לתרום".


    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים