המשבר בכדורסל הישראלי ניתן לפתרון / תוכן גולשים
תמריצים למתאזרחים שיתגייסו לצבא, הטבות לקבוצות שישתפו יותר ישראלים וגביית קנס למועדונים שיחליטו לרשום יותר זרים מהמכסה שהוסכמה. עשרה פתרונות אפשריים לוויכוח האינסופי
בשנים האחרונות מתגבר השיח בכדורסל הישראלי לגבי חוקי הזרים והמתאזרחים השחקן הישראלי. נבחרת ישראל, למשל, כבר מספר לא מבוטל של שנים לא הגיעה להישגים משמעותיים. יש המטילים את האשמה בריבוי הזרים והמתאזרחים בליגה, שפוגעים במעמדו של השחקן הישראלי, ומאידך גיסא אחרים טוענים שדווקא החוק הרוסי פוגע ביכולת הישראלים בליגה.
דרישות שונות סביב כל הנושא הנ"ל גורמות לסטירות חזקות בין הצדדים במאבק, כאשר ארגון השחקנים מבקש להקטין את כמות הזרים, כשמנגד מכבי ת"א שואפת לבטל את החוק הרוסי ולאפשר למספר גבוה של זרים להירשם לכל משחק. סטירות אלו הביאו מספר פעמים לנקיטות צעדים קיצוניים כמו השבתת הליגה ברגעים המכריעים של העונה שעברה על ידי ארגון השחקנים.
אלכס טיוס (צילום: אבי מועלם)
בהתייחסות למצב, צריך להוסיף למשוואה גורם נוסף – המתאזרחים. נכון להיום, מספר לא קטן של מתאזרחים זוכים להטבות מס של עולה חדש, משחקים בחוקי הליגה כישראלים לכל דבר, אבל מנגד לא משחקים בנבחרת וגם לא משרתים בצה"ל. חשוב לציין, שאלה רק חלק מהמתאזרחים, ושלא ניתן להחשיבם כזרים בחוקי הליגה בגלל סיבות אלו, שכן אז תיפגע זכותם לשוויון כאזרחים שווי זכויות, וזה כמובן לא הוגן עבור אותם עולים חדשים שמשתקעים בארץ, תורמים לנבחרת הלאומית ולעיתים אף משרתים בצבא. להלן הצעה להתמודדות עם הבעיה בצורה האידיאלית ביותר, בעשרה סעיפים:
1. אימוץ המושג Home Grown Player, על פי המלצות ועדת שרעבי.
2. כל עולה חדש יהודי, שיעלה עד גיל 22, יזכה לקבל את הטבות המס ויוכל לשחק ישראלי. זאת מכיוון שבדרך כלל לעולים צעירים יש סיכוי גבוה יותר להשתקע במדינה.
3. חקיקת חוק לפיו כל עולה חדש מעל גיל 22 שירוויח מעל 150,000 דולר לעונה לא יזכה להטבות מס, או שיזכה להם אך ישחק כזר כל עוד הוא מקבל אותם. זאת על מנת למנוע עדיפות של שחקנים מתאזרחים על שחקני ה־home grown.
4. חקיקת חוק לפיו כל עולה חדש מעל גיל 22 שיסכים לשחק בנבחרת או לשרת בצה"ל יזכה להטבות מס חלקיות וייחשב כישראלי.
5. הגבלת מספר הזרים בטופס לפי החלטת נציגי כל הקבוצות (המינהלת) בשיתוף עם ארגון השחקנים, בהנחה שהרוב שיתקבל יהיה על מספר שחקנים קטן יחסית, שכן רוב הקבוצות אינן משחקות באירופה ולכך גם שואף ארגון השחקנים.
6. קבוצות המעוניינת לרשום יותר זרים מהכמות שהוחלטה, תוכל לעשות זאת עד מכסה מסויימת, אך תיאלץ לשלם על כל שחקן כזה קנס כספי. בדרך כלל הקבוצות מרובות הזרים הן אלו שמשחקות באירופה ולכן היכולות הכלכליות שלהן עמידות יותר.
7. כספי הקנסות לגבי רישום זרים ילכו באופן מלא למשרדים וארגונים לפיתוח שחקני נוער. זאת על מנת להגיע למצב עתידי שבו רמת הכדורסל הישראלי לא תפחת עוד מרמת הכדורסלן האירופאי ומרוב המתאזרחים, וכך הבעיה תהפוך בעתיד לפשוטה יותר.
8. החלטה משותפת של הארגונים לגבי מספר שחקנים ישראלים על המגרש, אם בכלל.
9. כמות הזרים בליגה הלאומית תהיה קטנה יותר, זאת על מנת לאפשר לה להיות כלי פיתוח ומקפצה לשחקני נוער ישראלים בין התיכון לליגת העל.
10. תתכנס ועדה שתחקור את מצב השחקן הישראלי, ותמליץ על רעיונות לגבי פיתוח שחקני הנוער, כך שיועדפו בעתיד, לאחר תהליך, על שחקנים זרים באופן טבעי.
לפנייה לכתב/ת 
דיברתולומאו
צילומים: עוז מועלם
מומלצים
