תחרות יופי כזאת לא ראיתם מעולם
ג'ורדן פיל ("תברח") מציג סרט אימה חדש, החבורה של סת' רוגן חוזרת, הנשים שצובעות פודלים בתחרות הזויה במיוחד והמפיק המוזיקלי שנחשף בסרט דוקו שערורייתי. סקירה מקדימה של סאות ביי סאות'ווסט, אחד מפסטיבלי הקולנוע הבולטים בארצות הברית
האם אירוע סאות' ביי סאות'ווסט הוא פסטיבל קולנוע או פסטיבל מוזיקה? או שמדובר בכלל בכנס טכנולוגי או בוועידת המפלגה הדמוקרטית? ואולי זה לא משנה. מדובר באירוע תרבותי שמשתלבים בו תחת כפיפה אחת סרטים, הופעות, יריד הייטק, וגם מפגשים פוליטיים, גיימינג, סטנד אפ ועוד - והכול קורה במשך שבוע וחצי בעיר אוסטין, ביתה של אוניברסיטת טקסס העצומה (שביעית בגודלה בארצות הברית), בעת ש-51 אלף הסטודנטים שבה יוצאים לספרינג ברייק - אותה חופשת אביב ידועה לשמצה שמוציאה את הטוב, הרע וכל מיני מיצי קיבה מהצעירים האמריקנים ההוללים.
בנוסף יתקיימו באוסטין - הידועה כעיר "כחולה" במדינת טקסס "האדומה" - מספר אירועים פוליטיים, רובם במחנה הדמוקרטי: אליזבת' וורן ואיימי קולבשר המועמדות לרשות המפלגה יקבלו את הבמה, ולא פחות משלושה מועמדים נוספים - ג'ון דילייני, טולסי גבארד ופיט בוטיג'יג' - יציגו את עצמם לאומה במפגשי Town Hall בחסות רשת CNN. אשת הקונגרס אלכסנדרה אוקסיו-קורטז תסחוט תשואות מהקהל בזכות הלהט המהפכני שלה. מי שמסתמן בשורה אחת איתה כנציג הדור החדש של הדמוקרטים הוא בטו או'רורק, שלא הכריז עדיין על מועמדותו אך לא מן הנמנע שיעשה כך במהלך השבוע באוסטין.
חלקו הראשון של הכנס המכונה בארצות הברית SXSW ושנפתח ביום שישי האחרון מוקדש בעיקר ליריד הטכנולוגיה ולהרצאות מפי משפיענים בשלל תחומים, כולל השחקניות גווינת' פאלטרו, אוליביה וויילד וזואי סלדנה, השחקן הוותיק הנרי ווינקלר (פונזי מהסדרה "ימים מאושרים"), הראפרים אדם הורביץ ומייקל דיאמונד מהביסטי בויז, המוזיקאיות אמנדה פאלמר ושירלי מנסון, הבעלים של סטארבקס הווארד שולץ, יזם הבלוקצ'יין ג'וזף לובין, הבמאי והבובנאי פרנק אוז (האיש מאחורי מאסטר יודה), והמפיק ההוליוודי ג'ייסון בלום שהותקף לאחרונה בפסטיבל הקולנוע הישראלי בלוס אנג'לס בגלל אמירותיו נגד טראמפ ובאוסטין יתקבל בחיבוק אוהב.
מתוך הסרט התיעודי Well Groomed
בינתיים, בטו יכול ליהנות מסרט תיעודי שהוא עומד במרכזו - Running With Beto שצפוי לעשות נעים בגב של הרוקסטאר הלוהט של המפלגה הדמוקרטית, שהיה בעברו רוקסטאר באמת כמנהיג להקות פאנק. הסרט שביים דיוויד מודליאני מלווה את הקמפיין של הפוליטיקאי בן ה-46 לסנאט מול הסנטור הרפובליקני הוותיק טד קרוז. הוא אומנם הפסיד ליריבו בקרב על קולות התושבים, אולם עורר תהודה בארצות הברית כולה, וגם במקסיקו שמעבר לגבול הדרומי ולחומה שאולי תיבנה לאורכו. סרט אחר שצולל לעומק הסוגיה השנויה במחלוקת הזו (וגם מארח את או'רורק לריאיון) הוא The River and The Wall של בן מאסטרס המתעד את מסעו בנסיעה, הליכה ורכיבה על סוסים לאורך קו הגבול, כולל שייט בנהר הריו גרנדה היפהפה המפריד בין המדינות.
הסוגיות החברתיות והפוליטיות מקבלות דגש בפסטיבלי הקולנוע האמריקנים, ואחרי הגל הראשון של הסרטים שמתקבלים לסאנדנס בינואר - היוקרתי שבין פסטיבלי הקולנוע בארצות הברית, נפתחת הדלת לגל השני ב-SXSW הטקסני ולאחר מכן בטרייבקה שבניו יורק. היותה של אוסטין עיר ליברלית המושכת אליה קולנוענים צעירים מכל המדינה, משפיעה גם על הרעננות של תוכנית הסרטים, והנכונות של האולפנים הגדולים להראות בהם נוכחות. על כן, הסרט שפתח את הפסטיבל השנה היה "אנחנו" של הבמאי/קומיקאי ג'ורדן פיל שהביא לנו את "תברח" לפני שנתיים, והפעם נהנה מחסות של יוניברסל. גם הפעם מדובר במותחן אימה עם גיבורים אפרו-אמריקנים בכיכובם של לופיטה נ'יונגו, ווינסטון דיוק ואליזבת מוס.
יוצר מעניין נוסף שמושך המון תשומת לב הוא הרמוני קורין ששב ל-SXSW שבע שנים אחרי שהקרין שם בבכורה את סרטו האחרון "ספרינג ברייקרז" עם ג'יימס פרנקו וסלינה גומז. בסרטו החדש The Beach Bum מתמסרים לשגעונותיו זאק אפרון, ג'ונה היל, איילה פישר, סנופ דוג וגם מת'יו מקונוהיי בתפקיד הראשי כתמהוני נהנתן, יוצר חתרני בעיני עצמו, ועבריין מפוקפק בעיני הממסד. ג'ון לי הנקוק, המתמחה בדרמטיזציה של סיפורים מן המציאות ("הזדמנות שנייה", "המייסד") מציג בדרמת המתח The Highwaymen את הצד הנגדי לסיפורם של שודדי הבנקים בוני וקלייד (שזכו לדיוקן קולנועי מפורסם בעצמם בסרטו של ארתור פן) דרך דמותם של שני אנשי החוק שרדפו אחריהם בגילומם של קווין קוסטנר ו-וודי הארלסון.
הכנופיה של סת' רוגן תמיד מצאה לעצמה קהל חם ואוהד באוסטין ולכן אין פלא שהם ישובו לפסטיבל עם הקומדיה Long Shot שביים ג'ונתן לוין ("הלילה שלפני") בכיכובם של רוגן ושרליז ת'רון המגלמים מכרים מהעבר שנפגשים בבגרותם וחוברים יחדיו לקראת קמפיין לבית הלבן. בוב אודנקירק, אלכסנדר סקושגורד, ואושיי ג'קסון מופיעים לצדם. רוגן ושותפו איבן גולדברג אמונים כמפיקים גם על הקומדיה Good Boys בבימויו שלו ג'ין סטופינסקי ובכיכובו של ג'ייקוב טרמבלי על חבורת ילדים שובבים, מדי. הפסטיבל ינעל עם הרימייק המצופה של קווין קולש ודניס ווידמאייר לסרט האימה הבלתי נשכח מ-1989 "בית קברות לחיות".
מתוך הסרט Long Shot
לצד הסרטים המובילים, יוקרנו במהלך פסטיבל הקולנוע גם דרמות וקומדיות עצמאיות שמשתלבות ברוח ההיספסטרית של האירוע והעיר המארחת שלו. מדובר בהפקות צנועות שמחפשות לעצמם פריצת דרך, למרות שפעילות השוק ב-SXSW קטנה בהרבה מבסאנדנס. הסיכויים הטובים ביותר להתגלות עומדים ככל הנראה לסרטים שמתחככים בז'אנר האימה כמו Extra Ordinary של מייק אהרן ואינדה לוכמן על מורה לנהיגה בעלת כוחות על, או "פורנו" של קיאולה רצ'לה על הפקת פורנו שמעלה מן האוב שד מין.
משימה קשה אף יותר עומדת בפני הקולנוענים הזרים שמציגים את מרכולתם באוסטין. רובם מגיעים הפעם ממקסיקו ודרום אמריקה (לישראל אין נציגות בפסטיבל), אולם הסרט המעניין ביותר הוא הדרמה התקופתית היפהפיה One Man Dies a Million Times של הבמאית האמריקנית ג'סיקה אורק. היא בחרה לשחזר ברוסית את סיפור ההקרבה של עובדי המכון החקלאי בלנינגראד במהלך המצור הנאצי. בעוד שמסביבם כולם גוועים ברעב, העובדים נלחמים למען שימור אוסף הזרעים הנדיר שבמכון לטובת האנושות כמכלול בעתיד.
דרך נוספת ליצור תהודה יחצנית ועסקית היא סרטים העוסקים בתעשיית המוזיקה ובכך משתלבים באופן הרמוני עם פסטיבל המוזיקה שמתחיל בחלקו השני של SXSW. על הגלים והצלילים הללו נישאים סרטים כמו Her Smell של אלכס רוס פרי בכיכובה של אליזבת מוס כמנהיגת להקת פאנק נשית שמאבדת את זה, או Teen Spirit של מקס מינג'לה בכיכובה של אל פאנינג המגלמת נערה מעיירה קטנה שמנסה לפרוץ ככוכבת פופ. אליהם מצטרף גם Wild Rose של טום הארפר על זמרת מסקוטלנד החולמת להופיע בנאשוויל.
עם זאת, יותר אטרקטיביים עבור חובבי המוזיקה הם הסרטים הדוקומנטריים שמוקדשים לאגדות כמו ג'וני קאש (The Gift: The Journey of Johnny Cash של תום זימני) או הלהקה ברייניאק (Brainiac: Transmissions After Zero של אריק מאהוני). אבל התופעה המעניינת ביותר היא תשומת הלב שניתנת לאנשים ומקומות מהמעטפת של היוצרים. כך למשל זוכים לתיעוד קולנועי משלהם חנות גיטרות מניו יורק ב-Carmine Street Guitars של רון מאן, פאב מאוסטין ב-Nothing Stays The Same: The Story of The Saxon Pub של ג'ף סנדמן, מועדון הופעות מנאשוויל ב-Bluebird של בריאן לוסקיאבו, או מגזין מוזיקה מדטרויט ב-Boy Howdy! The Story of Cream Magazine של סקוט קרופורד.
ויש גם דוקו שערורייתי על אייקון פופ שהלך לעולמו. נראה שאי אפשר לערוך פסטיבל קולנוע בימינו בלי להציג סרטים כאלה שכבר הפכו לז'אנר. The Boy Band Con: The Lou Pearlman Story מספר את סיפור עלייתו ונפילתו של מי שנחשב למחולל גל להקות הבנים של שנות התשעים. לו פרלמן ייסד את ההרכבים בקסטריט בויז ואן סינק ומת בכלא באוגוסט 2016 אחרי שהואשם בהונאת כספים. הבמאי אארון קונקל נשלח ביוזמת המפיק לאנס באס, חבר להקת אן סינק, לשוחח עם כמה מהכוכבים הצעירים אותם השלה פרלמן (ג'סטין טימברלייק נעדר, אך אימו מספרת כיצד רצתה לרצוח את הנוכל) ולשרטט את מעלליו הנפשעים שפגעו ברבים כל כך - נערים שאפתנים בתעשיית הפופ וגמלאים מזקינים שהשקיעו חסכונות במיזמיו. וכן, יש פה גם עניין של ניצול מיני - לפחות כהשערה.
יש שיטענו כי מה שמבצעים המפחלצים בגופות של חיות הוא ביזוי המת, אולם ארין דרהאם מציגה את ההיבטים הארטיסטיים של פועלם ב-Stuffed העוקב אחר העוסקים בפשיטת עורות של בעלי חיים והתקנתם על מודלים כמיצגים אומנותיים מרהיבים וכך מחזירים אותם לחיים, קצת כמו "בית קברות לחיות".
Well Groomed של רבקה שטרן חושף תופעה דומה ומפתיעה של נשים המתייחסות לכלבי הפודל שלהם כפוחלצים חיים ומפסלות בפרוותם דמויות שונות בשלל צבעים. האם מדובר בניצול הכלבים התמימים או שהם דווקא מתענגים על תשומת הלב? לפי קשקושי הזנב שלהם – בין אם הוא כחול, אדום או צהוב זרחני – התספורות המוגזמות דווקא נאות בעיניהם. ככה זה כשאתה קורבן של שואו ביזנס.
ניצול כלבים או טיפוח? מתוך הסרט Well Groomed
מומלצים
