מסך עשן
נכון לרגע זה מסתמנת "זהות" בראשות משה פייגלין כמועמדת לתפקיד "הפתעת הבחירות". המפלגה שעד לפני חצי שנה איש לא התייחס אליה באמת ברצינות מתנדנדת פתאום בכל הסקרים האחרונים סביב אחוז החסימה, מה שמעיד על קהל מצביעים משמעותי מאוד – כ־150 אלף איש לערך – שמוצא לפתע בית אצלה. אילולא אחוז החסימה הגבוה והחשש מעלייה של אחוז ההצבעה, ניתן היה כבר כעת להעריך שפייגלין יהיה בכנסת הבאה.
אז מה סוד הקסם? מה הנוסחה שפייגלין פיצח ומה ה"סחורה" החמה כל כך שהוא מוכר לרבבות התומכים בו? בשביל לענות על השאלה הזו צריך לשים לב לשינוי המשמעותי מאוד שעבר פייגלין ועברו המסרים שלו במהלך העשור האחרון. ממתן דגש מרכזי על חזון משיחי־גאולי שמכוון בעיקרו לנעשה בעם ישראל ובמרכז הווייתו המתרחשת על הר הבית, עבר הדגש האידיאולוגי לסוגיית החירות האישית – נסיגה מהותית של המדינה מעיסוק בחיי הפרט, ומתן מידה מופלגת מאוד של חופש לכל יחיד בקביעת אורחות חייו. כמה חופש? עד כדי העמדת הלגליזציה של סמים קלים כתנאי סף לכניסה לכל ממשלה עתידית.
הציניקנים יטענו בטח שמדובר בניסיון לגייס את קולותיהם של הסטלנים התל־אביבים שמחפשים למי להצביע לאחר החלטת "עלה ירוק" שלא להתמודד בבחירות הקרובות. אולם, האמת היא שמדובר בחלק אינטגרלי מאידיאולוגיית החירות שפייגלין מבקש להביא עד לקצה. חירות לכל, קודם כל. חירות אישית, חירות כלכלית (ליברטריאניזם) וחירות דתית מוחלטת, ללא שום כפייה מדינתית. כך יכולים לשבת באותה מפלגה מי שתומך בבניין בית המקדש השלישי ממש כתוכנית עבודה מעשית, חרדי שהיה חלק מתנועת ש"ס והתנגד לכל מתן זכות ללהט"בים, ואדם שהיה חלק מקמפיין נגד עריכת ברית מילה. שהרי, אם העיקרון המקודש מכולם הוא החירות, אז גם בעלי אידיאולוגיות מנוגדות לחלוטין יכולים לחבור זה לזה.
נשמע מגניב? אכן. אולם, השאלה הגדולה היא מה יהיה סדר היום של "זהות" בהמשך. מה יהיה הטרנד הבא שעל גבו ינסה לרכוב פייגלין, אם טרנד החירות יביא אותו לכנסת אבל לא לעמדת השפעה של ממש. כי מה שניתן ללמוד עד כה מהתנהלותו של האיש הוא שהעיקר הראשון באידיאולוגיה שלו הוא קודם כל הוא, משה פייגלין. מי שעבר מבניית בית מקדש ללגליזציה של סמים קלים, רק מפני שסדר היום הקודם לא הביא אותו למקום הפוליטי שבו היה מעוניין, לא יהסס להחליף סדר יום פעם נוספת. אם קואליציית פעילי הר הבית, חרדים "רכים", חסידי השוק החופשי הקיצונים וחסידי השימוש בסמים קלים לא תביא את פייגלין למקום שאליו הוא מקווה להגיע, הוא לא ימתין הרבה לפני גיבוש קואליציה חדשה.
השאלה לאיזה הישג יגיע פייגלין בבחירות תלויה לא רק בו. נתון כמעט פרוזאי כמו אחוז ההצבעה יכול לעשות את ההבדל בין כניסה לכנסת ובין הישארות פעם נוספת בחוץ. גם העובדה שהוא ביצע כבר את ההמראה שלו, מוקדם מספיק כדי להיות חשוף לנזקם של קמפיינים נגטיביים, עומדת בעוכריו. לכן רק בעוד חודש נדע אם פייגלין הוא הפתעת מערכת הבחירות לכנסת ה־21, או הפלופ הגדול שלה.
