שתף קטע נבחר

אבן עם שם העיר חלוצה מלפני 1,700 שנה נמצאה בנגב

השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מדבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר באתר עצמו

 

הכתובת שנחשפה באתר, הנושאת את השם חלוצה (צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)
הכתובת שנחשפה באתר, הנושאת את השם חלוצה(צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)

 

אבן שעליה כתובת ביוונית מלפני 1,700 שנה, הנושאת את שם העיר חלוצה (Elusa), התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בגן הלאומי חלוצה שבנגב.

 

העיר הקדומה חלוצה הוקמה לקראת סוף המאה ה-4 לפני הספירה כתחנה חשובה על דרך הבשמים, שהובילה מפטרה לעזה. העיר המשיכה להתפתח ולגדול, ולשיאה הגיעה בתקופה הביזנטית (מאות 4-6 לספירה), אז חיו בה כמה עשרות אלפי תושבים. למעשה הייתה חלוצה לעיר היחידה במרחב הנגב באותה התקופה.

 

 

 

הכתובת נשלחה לפענוח של פרופ' לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהסבירה כי מציאת כתובת עם שם העיר באתר שאליו היא שייכת היא דבר נדיר בארכיאולוגיה. השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מדבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר באתר עצמו.

 

סטודנטים מאונ' קלון עובדים בחדר הסקה של בית המרחץ שנחשף בחלוצה בחודש האחרון (צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)
סטודנטים מאוניברסיטת קלן עובדים בחדר ההסקה של בית המרחץ שנחשף בחלוצה בחודש האחרון(צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)

 

בחפירות במקום נחשפה גם כנסייה עתיקה, שבתוכה נמצאה גומחת תפילה הפונה לכיוון מזרח וחדר הסמוך לה שרוצף בלוחות אבן. בסמוך נמצא גם בית מרחץ עירוני גדול שפעל במקום, ולצידו נתגלו חדר חם וחדר הסקה. מתחת לחדר החם התגלתה מערכת משוכללת של הולכת חום תת-קרקעית, שחיממה את הרצפה והקירות דרך צינורות חרס.

 

החפירות במקום מתנהלות במסגרת פרויקט העיר חלוצה, שמובילות משלחות מאוניברסיטאות קלן ובון מגרמניה בשיתוף רשות העתיקות. לדברי הארכיאולוגית ד"ר טלי גיני מרשות העתיקות, "יצוא היין המשובח שייצרו בהר הנגב בתקופה הביזנטית הביא לשגשוג כלכלי שהשפיע על האזור כולו. חלוצה הפכה גם לתחנה חשובה בדרך הצליינים הנוצרים בדרכם למנזר סנטה קתרינה בדרום סיני, וככזו הגיעו אליה מבקרים רבים מאתרים רחוקים. האתר הפסיק להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר גם בשם הערבי שניתן לחורבות: 'אל-חלס'ה'. עד לתקופה המנדטורית נלקחו אבני המבנים באתר כחומרי בנייה לבניית עזה ובאר שבע הטורקית, ולכן כיום באתר כמעט שלא נראים מבנים על פני השטח, והאתר נסתר מתחת לחולות".

הכניסה למערכת הולכת החום התת קרקעית ששימשה את בית המרחץ (צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)
הכניסה למערכת הולכת החום התת-קרקעית ששימשה את בית המרחץ(צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)

דמותו של אל על נר שמן רומי (צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)
דמותו של אל על נר שמן רומי(צילום: טלי גיני, רשות העתיקות)

  

המיזם, שממומן על ידי קרן גרמניה-ישראל, החל לפני חמש שנים בסקר רגלי ואיסוף ממצאים, בשילוב שימוש באמצעים טכנולוגיים וצילומי לוויין. מאז החל המיזם הצליחו החוקרים לשחזר את מפת העיר, לזהות את הרחובות הראשיים בה ולאפיין את סגנון בניית העיר, המשלב תוכנית מערבית עם רשת של רחובות מצטלבים ואלמנטים של בניית עיר מהמזרח. הסקר העלה שבחלוצה ישנן לפחות תשע כנסיות ושלושה בתי יוצר לכלי חרס, ושטחה הכולל הוא כ-850 דונם.
ראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, אמר: "הממצאים המדהימים נותנים לנו הצצה קטנה לחלק מההיסטוריה המרתקת והענפה ברמת הנגב. מדהים לגלות ממצאים כמו כתובת העיר ובית המרחץ, אך בעיקר מרגש לחשוב על 10,000 התושבים שחיו כאן במדבר לפני 1,500 שנה, שהפכו את האזור למרכז כלכלי ותרבותי״.


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טלי גיני, רשות העתיקות
הכתובת העתיקה
צילום: טלי גיני, רשות העתיקות
מומלצים