ברכת הגומל
כבר בגיל 11, צור רפאל התמכר לריטלין • בגיל 13 הוא עזב את הבית • כיום, בגיל 30, רפאל מנהל בתים שבהם הוא עוזר למכורים אחרים להיגמל מסמים • ב־2 באפריל יתקיים "יום מעשים טובים"
את מה שצור רפאל יודע על התמכרויות אי־אפשר ללמד בשום חוג לסוציולוגיה או בית־ספר לרפואה.
הוא רק בן 30, אבל יש לו עבר עשיר ולא פשוט. כבר בגן אובחן כמי שסובל מהפרעות קשב וריכוז, קיבל ריטלין, עשה בו בהמשך שימוש לא מבוקר ובגיל 11 כבר היה מכור. מהר מאוד מצא את עצמו בבית־ספר לחינוך מיוחד, שבו למדו ילדים מרקעים סוציאליים קשים במיוחד. בגיל 13 עזב את בית ההורים ביישוב דולב. עד גיל 24 הסתובב בכל הארץ, ואז הרגיש שאפשר לתעל את ניסיון החיים שלו לכיוון חיובי והקים את עמותת "מכורים לחיים".
היום מחזיקה העמותה שני בתים בבית־שמש שבהם נמצאים בכל עת 30 מטופלים גברים. 350 איש כבר עברו בבתי העמותה. 35% הצליחו להיגמל. "זה מספר גבוה", מציין רפאל. "מגיעים אלינו בעיקר מפה לאוזן ואנחנו מפעילים ועדת קבלה שבודקת מצב רפואי, מצב רגשי ומוטיבציה. לפי המוכנות והנכונות אנחנו נותנים לאנשים להיכנס אלינו לטיפול", אומר רפאל.
השיקום כולל בין היתר הכשרה לניהול יכולות יומיומיות "שלאחרים נראות פשוטות, אבל עבור מכורים הן קשות במיוחד", הוא אומר.
העבודה קשה, אבל יש רגעים שמפצים על הכל. "כשרואים אדם חוזר למשפחה ולילדים שלו, מתחבר לרגשות ומתחיל לנהל את חייו, זה הסיפוק הגדול שיש בעבודה הלא־פשוטה שלנו", אומר רפאל. "אם לא היינו עושים את זה – אף אחד אחר לא היה מציל את הנפשות האלה. אנשים רואים במתמכרים כמי שאחראים לגורלם, אבל הם קורבנות של נסיבות החיים", אומר – ויודע בדיוק על מה הוא מדבר.
מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת “רוח טובה”.
