אישה עושה חתונה

בשיתוף  ישראל חופשית, התנועה הרפורמית והתנועה המסורתית  

נתוני הלמ"ס של השנים האחרונות מצביעים על ירידה במספר הנרשמים לנישואים ברבנות, באחוזים גדלים מדי שנה וביחס הפוך לגידול האוכלוסייה היהודית בישראל. גם מספר הישראלים המתחתנים בחו"ל יורד מדי שנה. הסיבות אינן נעוצות בכך שהישראלים הפסיקו להתחתן אלא בכך שזוגות רבים מחפשים אפשרויות חתונה אחרות. הם מחפשים חתונות, שתואמות יותר את תפיסת החיים המודרנית בה הם חיים, חיי שיתוף ושוויון ועדיין מקיימות טקס יהודי רב משמעות אך מעודכן.

אדווה (28) וניל צור (31) גרים בירושלים. אדווה עובדת במרכז הצעירים בירושלים בפיתוח תכנים ותעסוקה לצעירים בעיר. בנוסף, היא מאבחנת לקויות למידה ורקדנית פלמנקו. ניל עושה דוקטורט בחיזוי התנהגות אנושית על פי מודלים מתמטיים ופיזיקליים, מפתח אלגוריתמים וכותב ספרי פיזיקה לילדים.

להגיע אל הטקס המחבר ממקום שווה(צילום: Shutterstock)

שניהם מגיעים מבתים חילוניים. ניל מבית חילוני לחלוטין ואדווה מבית חילוני עם יותר זיקה למסורת. "קידוש מעת לעת ולא הרבה יותר מזה".

"ידענו שנחליט על הדרך בה נתחתן מתוך מחשבה ולא על אוטומט", אומר ניל. "הרגשנו שהטקס האורתודוקסי לא משקף את החיים שלנו ולא מתחבר אלינו בשום צורה. כשהתחלנו לדבר על חתונה, הלכנו להרצאה של הרבה תמר גור, שהתקיימה בירושלים כדי לשמוע על חתונה רפורמית. תמר דיברה על המשמעות של חתונה שלא ברבנות, על המיתוסים הרווחים ועל ההתאמה הבירוקרטית לחיי היומיום שלנו כזוג ודיברה על מהות הטקס השוויוני".

"זו היתה חוויה מהממת עבורנו. היא דיברה באופן מסודר על כל מה שחשבנו עד אז והבנו שזה מה שנעשה", אומרת אדווה. "כשהחלטנו על מועד לחתונה, כעבור כמה חודשים, יצרנו קשר עם תמר".

המשפחה כחלק מהחתונה

ההורים של ניל לא הבינו למה בכלל צריך טקס. אמה של אדווה דאגה קצת יותר, בעיקר בגלל היציאה מחוץ למקובל. הדאיג אותה המעמד הפורמלי של אדווה וניל כזוג. "גם ברמה הרוחנית היא הרגישה שאין צורך שנהיה יוצאי דופן. היא רצתה שנהיה כמו כולם. שאלנו את עצמנו של מי הטקס והחלטנו שאנחנו אלה שנחליט ולנו באופן ברור שזה מה שנעשה. ניסינו להסביר להורים כמה זה חשוב לנו.

"אחרי 4 מפגשים מעמיקים עם תמר, עשינו מפגש עם כל ההורים. היה לנו חשוב שהם יהיו חלק מהתהליך המחשבתי שעברנו. הם הבינו שבנינו טקס מהותי לחיים, מלא חשיבה ועם טקס שיהיה מובן לכולם. הם השתכנעו בקלות והתרשמו, כמונו, מיופיו של הטקס".

עיסוק במהות במקום בפרוצדורות

"אני בונה עם הזוגות טקס של יהדות אחרת, שלומד את התהליך, את המהות על ידי הבנה של מה עושים ולמה", אומרת הרבה תמר גור. "המטרה לעשות טקס יהודי שוויוני, שמייצג את בני הזוג והזוגיות שלהם. התוצאה היא שגם ההורים של בני הזוג מבינים טוב יותר את הטקס, את הבחירה ואת הילדים שלהם. בסופו של דבר, הם גאים בילדים על הבחירה הזו".

בונה את הטקס בשיתוף עם הזוג הנישא. הרבה תמר גור(צילום: קובי מהגר)

"הזוגות שמתחתנים דרכנו מוכרים בסטטוס של ידועים בציבור וזה, בעצם, זהה לנשואים. הם מקבלים תעודת ידועים בציבור, כמו כל הזוגות שבאים אלינו ומקבלים יעוץ משפטי מוזל מהתנועה. במפגשים המקדימים אנחנו שואלים את כל השאלות – גם האישיות וגם המשפטיות ומעמיקים בהם. אם יותר אנשים ישאלו ויבחנו את עצמם לפני החתונה, הטקס יהפוך למשהו בעל משמעות", מציינת הרבה גור.

"אני עושה עם הזוגות תהליך ארוך של אימון בזוגיות, בבחירה בחיים המשותפים. אנחנו יוצרים תוכן סביב החתונה וחופה היא רק רגע השיא. רוב המתחתנים מתעסקים בפרוצדורות ולרוב הזוגות גם החופה היא טקס טכני. אנחנו מפרקים אותה ומרכיבים יחד טקס שהם כותבים ובחרו בה".

גם האישה המחתנת היא עדיין עניין אצל מתחתנים. "בציבור, משום מה, עדיין מבקשים לראות גבר מחתן, כך גם רוב הזוגות שמגיעים לתנועה הרפורמית. אני רואה באישה מחתנות עניין חשוב; אם מאמינים בשוויוניות, לראות אישה מחתנת זה עניין חשוב. גם התהליך הרגשי שעוברים בתהליך עם אישה משמעותי מאד. אין סיבה שנשים לא יעשו את זה כי נשים יכולות להיות היום דמויות סמכות בכל מקום ועל כל במה".

תמר חיתנה כבר מעל 300 זוגות ורק בשנה האחרונה חיתנה מעל 90 זוגות, מתוך כ-300 שפנו לתנועה הרפורמית.

"עם ניל ואדווה היה לי קשר ממש עמוק, שמתקיים עד עכשיו. ההורים היו בתחילה סקפטיים, אבל במפגש משותף של כולנו הם התרככו עד כדי כך שהצטערו שאי אפשר היה לעשות כך בזמנם", היא מסכמת.

שוויון ושליחות

"בבחירה שלנו הרגשתי שליחות ואחריות כי הטקס האורתודוקסי מאד שוביניסטי. האחריות שלי היא על הילדים שיהיו לנו", אומרת אדווה. "אני מאחלת לדור הבא חיים של שוויון ובמה לנשים לעמוד עליה ולהגיד את דבריהן. הטקס של הרבנות משתיק את האישה. אני מרגישה שנהגתי באחריות בחלקת האלוהים הקטנה שלי, לטובת הדורות הבאים".

ניל מוסיף עוד על הבחירה שלהם בטקס ובתמר כרבה מחתנת ואומר: "יש אפקט פבלובי של איש עם זקן שיעשה את הטקס את זה, כאילו מין דמות סמכותית. בלימוד שלנו לפני החתונה, הבנו שהיסטורית כל אחד יכול היה לחתן. דווקא בתור גבר, שימח אותי שאישה העבירה את המסר. לא היה בטקס שלנו שינויים רבים מהטקס המסורתי, אבל העובדה שתמר עשתה את הטקס, הייתה סמלית בהרבה מובנים. רואים אישה מחתנת וזה מחלחל ושובר את התפיסה האוטומטית".

דרך משותפת ומכבדת(צילום: Shutterstock)

אדווה וניל התחתנו עם 140 איש קרובים ואוהבים. הבחירה שלהם לא הפתיעה אף אחד. "העיסוק במהות של הטקס היה סוג של יציאה מהלוגיסטיקה, שהופכת מעיקר לתפל. יש משמעות למהות התהליך ולא רק לטקס עצמו. לפעמים הבחירה שלנו משפיעה רק עלינו, לפעמים אנחנו בוחרים דברים שמייצרים אדוות והחתונה שלנו הייתה כזו", הם מסכמים.

היום הכתובה של ניל ואדווה תלויה על הקיר מעל המיטה שלהם. היא כתובה בשפה שלהם ותואמת את מה שהם קבעו כחזון לחייהם המשותפים.