המערכה מעבר לים
בשבוע הבא תפתח הוועידה השנתית של AIPAC עם למעלה מ-20,000 יהודים שיתכנסו בוושינגטון. על רקע המתיחות הגוברת עם יהדות ארה"ב, ינאמו רה"מ נתניהו וראש מפלגת כחול-לבן בני גנץ שינסו, כל אחד מהם, לרכוש את אהדת הקהל. קובי כהן עם הפרטים
ככלל, מפלגות הימין נוקטות בגישה של קרבות רחוב והן הסירו את הכפפות אל מול מי שמאיים על שלטון הימין בישראל. מפלגת הליכוד תוקפת את כחול-לבן, נציגי הימין החדש והבית היהודי תוקפים את בית המשפט העליון ומקבילים אותו לחמאס ולארגוני הטרור. נציגי הליכוד בראשות מירי רגב מאשימים את המתמודד בני גנץ באחריות לפיגוע באריאל ועוד היד נטויה.
נדמה כי גנץ לא מנצל את יתרונותיו היחסיים בעוד נתניהו מנצל כל יתרון שיש בידו. בשבוע הקרוב יכנס גנץ לזירה נוספת בה לנתניהו נסיון רב - הזירה האמריקנית.
בשבוע הבא תפתח הוועידה השנתית של השדולה היהודית AIPAC. למעלה מ-20,000 יהודים תומכי ישראל יתכנסו בוושינגטון, בירת ארצות הברית למפגן העוצמה השנתי של הארגון.
AIPAC מוכיח בכל שנה את כוחו, כאשר ראשי הממשל האמריקני מגיעים לנאום בכינוס. השנה אורח הכבוד הוא מייק פנס, סגן נשיא ארצות הברית. גם ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם וננסי פלוסי, האישה הראשונה של המפלגה הדמוקרטית יכבדו את באי הכנס בנוכחותן. יחד עמן יופיעו עוד פוליטיקאים רבים משתי המפלגות.
בכל שנה מוזמנים גם פוליטיקאים ומנהיגים ישראלים להופיע, ואכן בכל שנה יש נוכחות נכבדה של פוליטיקאים ישראלים. בנימין נתניהו הוא דובר מבוקש ובאופן לא-מפתיע הוא תמיד נעתר להופיע בכנס השנתי של AIPAC.
למרות יחסיו המעורערים עם יהדות ארצות הברית, נתניהו מקבל במה אוהדת בכנס, מאחר והארגון באופן מסורתי כחלק מהחזון שלו, תומך במדינת ישראל ובממשלת ישראל ללא תנאי. אם לדייק, ניתן לומר שבמשך שנות קיומו של הארגון, רק פעמיים גונו ראשי ממשלה - בשנת 1993 יצחק רבין ז"ל גונה בעקבות הסכמי אוסלו ולפני שבועיים גונה בנימין נתניהו בעקבות השידוך בין מפלגת הבית היהודי ואנשי עוצמה יהודית, בראשות הד"ר מיכאל בן-ארי.
ואולם, למרות הגינוי ויום לאחר פרסומו בטוויטר פרסמה השדולה כי נתניהו יהיה נואם מרכזי בכנס בוושינגטון. מאחר ומדובר בשנת בחירות ועל-מנת שלא להראות כחד-צדדיים הוזמן גם רא"ל במילואים בני גנץ, יושב ראש מפלגת כחול-לבן, לשאת דברים.
עבור נתניהו מדובר בזירה ביתית. נתניהו בעל האנגלית הצחה והגינונים האמריקנים הנו דובר מבוקש בקרב גורמים שמרניים בארצות הברית. ניתן לומר כי בארצות הברית הוא מרגיש בבית באמת. קשה להאמין שנתניהו יחדש משהו בנאומו. הוא מכיר את הקהל, יודע מה לומר ואיך לומר ולבטח יזכה לתשואות רמות (וכמובן לא ידרש לענות על שאלות קשות). נתניהו בכל מקרה ירוויח מהכנס - תשואות רמות ואנגלית צחה שיתורגמו מיד לסרטוני בחירות העובדים היטב על אוהדיו המושבעים.
יחד עם זאת גם לבני גנץ יש הרבה מה להרוויח מהגעתו לכנס. עד כה גנץ לא נתפש כדמות מדינית רצינית וזאת למרות הנסיון רב השנים שלו בשרות המדינה, כולל כנספח צבאי בוושינגטון. לנאומו חשיבות רבה במספר מישורים
1. המישור הפנים-ישראלי - האם גנץ יתפש כייצוגי אל מול הממשל. לגנץ לא היו יותר מדי הזדמנויות לשאת נאומים פומביים באנגלית. לרמת האנגלית ולנוסח דבריו תהיה חשיבות מרובה. הציבור בישראל ישפוט אותו כמועמד מול נתניהו ובמובן הזה חשוב לא רק מה יאמר מבחינת התוכן והמסר, אלא גם מבחינת רמת האנגלית שתהיה בפיו.
2. המישור היהודי אמריקאי - כאן לגנץ יש הזדמנות להישג רציני, הגם שמדובר בהישג בעל פוטנציאל מימוש רק לאחר הבחירות. מצב היחסים בין ממשלת ישראל וראש הממשלה לבין יהדות ארצות הברית והמפלגה הדמוקרטית (ש-80% מיהודי ארצות הברית תומכים בה),הם בכי רע. לנתניהו מניית יסוד בערעור היחסים. לגנץ יש הזמנות להושיט יד ולפתוח פתח לשיקום יחסי ישראל עם יהודי ארצות הברית והמפלגה הדמוקרטית. גם אם גנץ לא יקים את הקואליציה הבאה, יש לו את האפשרות לייצר שיח אחר ולפתוח צוהר לשיקום היחסים בין ישראל והישראלים לבין יהודי ארצות הברית והמפלגה הדמוקרטית.
3. המישור המדיני - אל מול מדיניות הקיפאון בה נוקט נתניהו, דווקא יוזמה וחשיבה אחרת יכולים לשדר מסר לממשל האמריקאי ולמדינות אירופה. נאום מדיני שקול המציג אופק חדש עשוי לפעול לטובתו בקרב חברותיה של ישראל במערב, במידה וירכיב את הקואליציה.
וועידת AIPAC היא רק עוד ציון דרך במאבק אשר יוכרע בקלפיות, אולם יש לראות את המערכה מעבר לים כמערכה חשובה בה לאף צד אסור להפסיד.
Kobi.cohen@gmail.com
