מתוך הארכיון: כשרפי איתן חזר לפרשת פולארד והודה - "טעיתי, אני בוכה על זה"
שש שנים לפני מותו, איש המודיעין הוותיק והשר לשעבר העניק ריאיון חריג ל"ידיעות אחרונות" בו הודה בטעויות שביצע בפרשת המרגל הישראלי בארה"ב וקרא לשחרורו: "התיאבון שלי לקבל עוד ועוד חומר גבר עליי"
(פורסם במקור ב-7 ימים, 11/2012)
זה קרה החודש לפני 27 שנים: הבולשת הפדרלית עצרה את ג'ונתן פולארד, מנתח נתונים צעיר במודיעין הצי האמריקאי, בחשד שמסר חומר סודי ביותר למדינה זרה. איש לא שיער אז שזו רק תחילתה של אחת מפרשות הריגול הדרמטיות והכואבות שידעו ארה"ב ומדינת ישראל.
- רפי איתן - 2019-1926:הלך לעולמו רפי איתן, ממקימי קהילת המודיעין
- האיש שלכד את אייכמן: פרידה מרפי איתן
- דני יתום: "אזרחי ישראל חייבים לרפי חוב גדול, בלי לדעת על מה"
רפי איתן ,(86)מהדמויות הבולטות בדור המייסדים של קהילת המודיעין הישראלית, היה מפעילו של פולארד. מלבד ראיון שהתפרסם במוסף זה ב,2006- איתן כמעט לא דיבר על מעורבותו בפרשה, ששלפה אותו מאלמוניותו והפכה אותו למפורסם. גם בפרשות מסעירות אחרות, שבהן היה מעורב, איתן מעולם לא דן ברגשותיו והסתפק בדיווח קר ויבש על שאירע. זו הסיבה שבגללה הדברים המפורסמים כאן לראשונה כה חריגים.
"מה שמביא אותי היום לדבר הוא רק הרצון העילאי להביא לשחרורו של ג'ונתן," אומר איתן בראיון בלעדי ל7" ימים."
השבוע שלח איתן מכתב לנשיא ארה"ב ובו הוא מבקש לשחרר את המרגל הישראלי, הכלוא שם מאז נובמבר .1985 איתן כתב בין השאר: "ממרום גילי אני צופה במצבו של ג'ונתן פולארד, הנמצא במאסר זה 27 שנים, ולבי מתמלא חמלה וכעס. בימים אלה, מיד לאחר הבחירות בארה"ב, אני מבקש, כבוד הנשיא, במילים הנרגשות ביותר מעומק לבי, כי תיזום מחווה ותחון את האיש."
אם היית נפגש עם פולארד עכשיו, מה היית אומר לו?
"לפעמים, ברגעים של התכנסות פנימה והרהורים, או כשאני עולה על יצועי בלילות, אני חושב על הרגע הזה, שאני מחכה לו כבר 27 שנים – רגע הפגישה עם ג'ונתן. הייתי אומר לו שאני מבקש ממנו סליחה על האופן שבו התגלגלו הדברים, על השגיאות שנעשו בדרך, שאמנם לא היו שלי אבל היו באחריותי, ועל כל השנים הארוכות האלה שבהן סבל ייסורי גיהינום בכלא. הייתי אומר לו: 'אני מצטער, ג'ונתן, ואני מתנצל שהפרשה הסתיימה באופן הזה. כל כך רצינו להגן על ביטחונה של המדינה ועל ביטחון אזרחיה, עד שאולי הגזמנו בסיכונים שנטלנו על עצמנו. אני אומר לו: 'כל השנים חשבתי עליך, ניסיתי בכל דרך להביא לשחרורך ובינתיים להיטיב את התנאים בכלא ואת מצב משפחתך. הרבה דברים לא ידעתי לפני שעצרו אותך. ייתכן שאם הייתי יודע, הייתי פועל אחרת. טעיתי. בדיעבד, העניין כולו היה טעות אחת גדולה ואני מתנצל עליה מעומק לבי. מעכשיו נעשה הכל כדי לסייע לך להיקלט בישראל."
שאר האמור במכתב ששלח איתן לנשיא נותר חסוי. זו הפעם הראשונה שאיתן פונה ישירות לנשיא ארה"ב, אך זו אינה הפעם הראשונה שהוא מעורב בפנייה כזו.
פעמים רבות, כשראש ממשלה ישראלי יצא לפגישות עם נשיא ארה"ב, איתן דאג שיעלה את נושא פולארד בפגישה; בפעם האחרונה זה קרה כשראש הממשלה אהוד אולמרט שוחח בטלפון עם הנשיא ג'ורג' בוש, לקראת סיום כהונתו בסוף .2008 הכוונה הייתה שבוש, שלא היה יכול להיבחר בשלישית וכבר לא היה חייב דבר לאיש, ינצל את הרגעים האחרונים לכהונתו ויפעיל את סמכותו כדי לסיים את הפרשה הכאובה. בוש הבטיח לעזור, אבל דבר לא התרחש.
שוב נדמה היה ששחרורו של פולארד עומד מעבר לפינה, ואז שוב הכל קרס.
בסדרת שיחות שניהלתי עם איתן בשבוע שעבר בביתו באפקה, הוא הביע את תקוותו שדווקא כעת צירוף הזמן הרב שחלף מאז מאסרו של פולארד והעובדה שגורמים בכירים ביותר בארה"ב הביעו בשנה האחרונה את תמיכתם בשחרורו – יביאו יחד למתן החנינה הנשיאותית.
פולארד לא היה המרגל היחיד שנלכד בעשורים האחרונים בארה"ב. היו רבים אחרים, שהופעלו בידי ברית-המועצות וסין, וחלקם אף גרמו נזק אדיר לאמריקה. למרות זאת, נדמה כי כלפי פולארד היחס קשוח במיוחד.
איתן, איך אתה מסביר זאת?
"היחס לפולארד נובע בעיקר מהמסר שמערכת האכיפה בארה"ב, לצד קהילת המודיעין, מנסות לשדר לקהילה היהודית האמריקאית למען יראו וייראו, שמי שייתפס - זה יהיה דינו. את המסר השני הם מבקשים לשדר למדינת ישראל - תודה רבה על מה שעשיתם, ועכשיו תראו איך גם גיבור שלכם יושב אצלנו בכלא שנות דור. האמריקאים הם אנשים הגיוניים, ואין שום סיבה אחרת לנוקשות הזו כלפי פולארד."
דבריו של איתן בעניין אינם מובאים כביקורת כלפי השלטונות האמריקאיים, אלא דווקא כלפי גורמים בישראל, שאת התנהלותם בפרשה מאז מעצרו של פולארד הוא לא אוהב.
"הייתה לנו הבנה בלתי כתובה שפולארד ישוחרר אחרי עשר שנים בכלא. זה לא קרה בגלל הנהירה של שרים, חברי כנסת ואישי ציבור שונים לתאו. אנחנו, בטמטום שאין לו גבולות, עשינו ממנו גיבור לאומי, וזה הקשה את לב שירותי המודיעין האמריקאיים. אם אף אחד לא היה נוגע בו, אם אף אחד לא היה עוסק בפומבי בנושא הזה – פולארד מזמן היה בחוץ."
מי עוד גרם לדעתך נזק בפרשה?
"פולארד עצמו דיבר ללא הפסקה על הפרשה, למרות שהיה אסור לו, והאשים, יחד עם שורה ארוכה מאוד של חברי כנסת, את האמריקאים בשלל האשמות ובראשן – באנטישמיות. אין לי כל זכות לשפוט את פולארד, כיוון שלא ניתן לשפוט אדם במצבו – במציאות הבלתי אפשרית שבה הוא נמצא. גם איני מאשים אותו חלילה. האחריות מוטלת עליי. עם זאת, אני חושש שדברים אלה – בעיקר ההאשמות כלפי האמריקאים – רק החמירו את מצבו. אם מישהו חושב שהרגש האנושי שונה במערכת האמריקאית מאשר במערכת הישראלית, הוא טועה.
"כל הדיבורים האלה על אנטישמיות לא הועילו, אלא יצרו בארה"ב מעין אווירה של דווקא: 'אתם מאשימים אותנו בכאלה האשמות, אז עכשיו הוא דווקא יישאר בכלא'. והראיה – אני יודע שנתניהו כבר סיכם עם קלינטון על חנינה לפולארד, אבל קלינטון נרתע בגלל לחץ שהפעילו עליו ראשי השירותים האמריקאיים".
ב-1978 מונה איתן, אחרי שכיהן בתפקידים בכירים בשב"כ ובמוסד, ליועץ לענייני טרור של ראש הממשלה מנחם בגין. "הייתה זו תקופה קשה במיוחד באתגרים הביטחוניים למדינת ישראל: פרויקט האטום העיראקי, התבססותו של אש"ף בלבנון, שמשם פגע ללא הפסקה ביישובי צפון המדינה, ולאחר מכן בטוניס, משם שיגר חוליות טרור לתוך ישראל, לצד התעצמות צבא סוריה ואיומי ההנהגה שם לתקוף אותנו. ואלה רק דוגמאות אחדות."
כשנה אחרי שנכנס איתן לתפקידו, מת ממחלה קשה מפקד פלג קיצוני של החזית העממית לשחרור פלסטין, ודיע חדאד. הוא היה אחראי, בין השאר, על הטבח
בנמל התעופה בן-גוריון ב-1972 ועל חטיפת מטוס אייר-פראנס לאנטבה (על פי מקורות זרים, היה זה המוסד שהתנקש בחייו של חדאד באמצעות שוקולד מורעל – ר"ב.(
אבל האתגרים שנותרו היו רבים מאוד: "אלה השנים שבהן התחילה להתפתח טכנולוגיה בארגוני הטרור. היא קיבלה חיזוק, אימון ויצירתיות גם מהקשר של הפלסטינים עם אנשי ה-IRA, המחתרת האירית, וגם עם שירותי הביון המזרח-גרמניים. אחרי קריסת הגוש הסובייטי, ביקרתי במתקן האימונים המיוחד שהוקם עבור קבוצות טרור פלסטיניות בפרוורי ברלין. המזרח-גרמנים עזרו להם מאוד בפיתוחים של המצאות שנועדו 'לטפל' (להפיל) במטוסים. כך, למשל, היינו מעורבים במבצע 'עלי שלכת' של המודיעין המערב-גרמני, לאיתור חמש מזוודות שבתוכן הותקנו פצצות עם מתג ברומטרי, שנועדו להפיל מטוסים ברחבי אירופה.
הסיטואציה הזו חייבה אותנו לנסות לחדור אל תוך ארגוני הטרור גם באמצעות סוכנים וגם באמצעים טכנולוגיים. ולא פחות חשוב – להבין מה קורה ברשתות התומכות בהם. היינו חייבים לחזק מאוד את שיתוף הפעולה המודיעיני עם מדינות הבקיאות במתרחש ברשתות האלה, נניח בריטניה, שניהלה מלחמה חריפה במחתרת האירית."
אבל זה לא הספיק. "קהילת המודיעין הישראלית נדרשה לפעול בדחיפות כדי למצוא עוד ועוד מקורות מידע שיאפשרו הבנה טובה יותר של אויבינו ויכולת התמודדות וסיכול של כוונותיהם הזדוניות," אומר איתן.
ואז הגיעה ההצעה מפולארד.
"איני זוכר במדויק את התאריך, אבל יום אחד הגיע אליי מידע שלפיו אדם בשם ג'ונתן פולארד, יהודי-אמריקאי וציוני נלהב, פנה ואמר שיש בידיו מידע שיכול להציל את ישראל ממלחמה חדשה עם מדינות ערב. החלטתי לקבל את ההצעה, לעמוד בקשר עם פולארד ולקבל ממנו מידע הנוגע לאיומים אלה."
בדיעבד, היית פועל אחרת?
"היום אני יודע שטעיתי בהחלטה זו. בדיעבד - הלוואי שהצעתו של פולארד לא הייתה מגיעה, ואם הגיעה, הלוואי שלא הייתי מקבל אותה. ברצוני לציין רק את הרקע למעשה זה: הידיעה שאת המידע שפולארד מביא לנו אין לנו כל דרך לקבל ממקורות אחרים, וכי הוא בעל חשיבות דרמטית לביטחונה של מדינת ישראל."
מה קרה אחרי שנחשפת לחומרים שפולארד הביא?
"אחרי הבדיקה הראשונית של החומר וקבלת חומרים נוספים, התיאבון המקצועי שלי גדל. מדובר היה במידע איכותי ומדויק. התיאבון שלי לקבל עוד ועוד חומר גבר עליי. למרות חזותי הקשוחה כביכול, אני בוכה על הפרשה הזאת".
עד כמה איכותי היה החומר?
"הייתי אומר שלו פרצה מלחמה, הרי שהחומר שפולארד העביר היה בו כדי לחזק מאוד את צה"ל ולהשפיע באופן מהותי על התוצאות בשדה הקרב."
ולא שקלת את הסיכונים?
"החלטתי שעדיף לקחת את הסיכון, שהיה לי ברור, אם כי לא חזיתי שהפרשה עשויה להתפתח לממדים הללו"
איתן מספר שבפגישות ראשונות עם סוכן היה לו נוהג לשאול אותו שאלות קשות בשפות או בתחומים שבהם האיש אמור לגלות בקיאות רבה. "פולארד אמר שהוא דובר אנגלית טובה מאוד ואני שאלתי אותו אם הוא יודע מה זה 'אבומיניישן אוף דסוליישן' – ביטוי מסובך שפירושו 'השיקוץ המשומם.' הכנתי מראש גם סדרת שאלות על תחומי העיסוק שלו במסגרת עבודתו במודיעין הצי, שנגעו בעיקר לארגוני טרור; שאלות שנגעו לפרטים קטנים ביותר ודרשו בקיאות מפליגה בחומר."
פולארד עבר את המבחן: "האיש עשה עליי רושם בלתי רגיל ביכולתו האינטלקטואלית, בזיכרון לפרטים, בהבנה של מה שמתרחש במזרח התיכון ובדבקות שלו ברצון לעזור לישראל. כשאני נזכר בפגישה הזו כואב לי לחשוב שהאיש הזה נתפס ונמצא בכלא שנים כה רבות. זה מצב שלא הייתי מאחל לאיש."
בדיעבד, נודעו פרטים שציירו את פולארד באור לא יציב. זה הרי כישלון מודיעיני של המפעיל, כלומר שלך, בזיהוי אדם כזה, שלא לדבר על כך שהוא היה חסר כל מיומנות בפעילות חשאית.
"באשר למיומנות החשאית, הרי שזו טענה הנובעת מבורות מוחלטת. רוב רובם של הסוכנים, בוודאי הטובים שבהם, היו חסרי כל הכשרה מודיעינית קודמת בריגול. בעניין עברו של פולארד - למדתי על כל הדברים האלה רק בדיעבד."
פולארד הוא הטעות הכי קשה שעשית?
"הרבה פעמים באו אליי בטענות בעניין פולארד, אבל פולארד הוא לא הסוכן הראשון ולא הסוכן השני שהפעלתי או שהופעלו על ידי מערכות שעמדתי בראשן. היו לנו עוד סוכנים ש'נשרפו:' חלקם הוצאו להורג ומעבר לשורה באיזשהו עיתון איש לא שמע עליהם. זה קרה באיזו מדינה ערבית או בארץ אחרת, שאליה לא הייתה למדינת ישראל גישה. לבוא היום ולומר, לא יכולת לדעת, כן יכולת לדעת, זה חלב שנשפך. אין לדיון הזה שום ערך במציאות האכזרית והקשה של הפעלת סוכנים ועבודה מודיעינית."
פולארד טוען שאתה אמרת לו שבשעת מצוקה עליו להימלט לשגרירות ישראל. ולמרות זאת, כשעשה כן, הורית לסלק אותו משם.
"נראה לך שאני הייתי מורה לסוכן להימלט לשגרירות שלנו, אם הוא במצוקה? זה הרי נוגד כל היגיון מבצעי. הייתה לנו תוכנית מילוט, שלא אכנס לפרטיה, אבל אני יכול לומר חד-משמעית שהיא לא הייתה דרך השגרירות. שגרירות פועלת באופן עצמאי. אני בכלל לא הייתי שם באותו זמן ובטח שלא אמרתי לסלק משם את פולארד. הכל קשקוש."
איתן מגלה שידע עוד לפני המעצר הדרמטי שפולארד עומד להיחשף: "הייתי אז בישראל והגיעה ידיעה מפולארד שהעסק קורס. עברו עליי כמה רגעים קשים, רגעים של מתח גדול. מצד שני, דווקא לחץ ומשבר גורמים לי לעבוד עוד יותר בשקט ובקור רוח. כששמעתי שהעסק נחשף, הבנתי שאני צריך להעסיק את עצמי בשני דברים: אחד – האם אני מסוגל להציל את האיש? שניים – האם אני מסוגל להציל את ישראל מסיבוך? בסופו של דבר אין להכחיש שלא הצלחנו בשתי המשימות הללו."
ברגע שהעסק נחשף, תיארת לעצמך מה עומד לקרות?
"לא העליתי בדעתי שזה יתפוס ממדים כאלה. בדיעבד ולנוכח מה שקרה, כל הפרשה האומללה הזו נזקפת לחובתי באופן מוחלט. אולי הייתי תמים, אולי שגיתי במהירות שבה לקחתי הכל על עצמי".
אבל היה גם ממד נוסף, שהוסיף לפרשה חומרה יתרה בעיני האמריקאים.
איתן: "אחת הסיבות לעונשו הכבד של פולארד ולעובדה שזכה לתנאי כליאה קשים ועונשו לא נקצב עד היום – היא הטענה שהושמעה בבית המשפט, כאילו מידע שהעביר ג'ונתן אליי מצא את דרכו לברית-המועצות והביא למעצרם ולהוצאתם להורג של סוכנים אמריקאים.
"זמן קצר לפני שהסתיים משפטו של פולארד נודע לנו ששר ההגנה דאז, קספר ויינברגר, יהודי, שיצא מגדרו בפרשה הזו כדי להראות כמה הוא קיצוני ומחמיר נגד פולארד, שלח מזכר חשאי ביותר לשופט שדן בפרשה. המזכר הזה, 46 עמודים אורכו, היה הסיבה המרכזית שבגללה פולארד נידון למאסר עולם – עונש שהיה כבד הרבה יותר ממה שקיבלו מרגלים אחרים שגרמו לארה"ב נזק משמעותי פי מיליון.
"רק זמן מה לאחר מכן נודע לי מה היה כתוב באותו מזכר: ויינברגר האשים את פולארד בחשיפת 11 סוכנים אמריקאים. המידע שעליו התבססה ההאשמה הזו הגיע מה-CIA, וליתר דיוק מהאגף לריגול נגדי ב-CIA. חשוב לי לומר, ואני מוכן להישבע בנקודה הזו – המידע שג'ונתן פולארד העביר לישראל מעולם לא הגיע לברית-המועצות או לכל גורם אחר מחוץ למעגל מצומצם ביותר של גורמים בישראל.
"רק שנים מאוחר יותר התברר שמי שעמד בראש האגף הזה, יזם את כל המהלך נגד פולארד וטען שהוא גרם להוצאתם להורג של סוכנים, היה אדם בשם רוברט איימס, שהיה כל השנים המרגל הסובייטי הבכיר בארה"ב. איימס פשוט ניצל את פרשת פולארד כדי 'להפיל' עליו את התיק שהוא עצמו אשם בו, ובכך להרחיק מעצמו את ההאשמה. אין לי ספק שלו פולארד היה נשפט היום, ולאור מה שידוע על איימס וסוכנים נוספים שנחשפו, הוא היה נידון לעונש קל בהרבה
שני הראיונות שהעניק איתן למוסף זה על אודות הפרשה הם כמעט יחידים – אבל גם הם אינם ראיונות מלאים. גם כעת הוא לא מוכן לקיים דיון בפרטים רבים על התנהלותו של פולארד בזמן שעבד עבורו ואחרי שנעצר, כמו גם בפרטי המבצע עצמו.
לו שוחרר פולארד מחר ורפי איתן יכול היה לדבר באופן חופשי, הוא היה מספר שבימים הראשונים שלאחר הלכידה, כשכל המערכת הפוליטית והמודיעינית הישראלית נכנסה לסחרור וחיה בתחושה שקרתה שואה ביחסים עם ארה"ב – הוא היה היחידי שלא איבד את קור הרוח. איתן, שהבין שרק נטילה מלאה של האחריות להפעלה בחוסר סמכות של פולארד תביא לניתוק הקשר בין הפעולה הפרטיזנית והמזיקה ובין הדרג המדיני דאז (שמיר, פרס, רבין,( הקריב את הקריירה שלו במודיעין והתפטר מרצון. בחקירות שנערכו לאחר מכן חזר איתן על הגרסה, כאילו הדרג המדיני לא ידע כלום וכי הוא הפעיל את פולארד בחוסר סמכות. "זאת הייתה החלטה שלי ורק שלי. אני לוקח על כך אחריות מלאה ומוחלטת."
במהלך הראיון עושה איתן מאמצים כבירים להיראות שלו ורגוע, גם כשהדברים נוגעים בפרשה שהכתימה את שמו באופן כה חמור. ובכל זאת, הוא מודה כי רגע אחד קשה במיוחד התרחש, כשאולץ על ידי היועץ המשפטי לממשלה להעיד בפני חוקרי ה-FBI שהגיעו לישראל.
זה היה מצב בעייתי במיוחד עבור איתן: מצד אחד – ממשלת ישראל, המעוניינת מאוד להראות לארה"ב שיתוף פעולה, נוכח משבר האמון החריף שנוצר בעקבות הפרשה, ולנסות למזער את הנזק ליחסים החשובים כל כך עם הדוד סם. מצד שני – הנאמנות הבלתי מתפשרת שלו כלפי הסוכן הבכיר וידיעתו כי לו ידבר – הוא בעצם יפליל את פולארד.
"זה היה רגע מאוד לא קל. הייתה החלטת ממשלה ואני שיתפתי פעולה עם האמריקאים. הם ידעו מי אני ומה שמי, ואני פעלתי על פי הנחיות היועץ המשפטי. בעת העדות הייתה בי סערה רגשית גדולה. תחושה עמוקה שאסור לי לדבר איתם על הפרשה, שהם בוודאי לא מעוניינים בטובתו של פולארד. מצד שני – אני חייל ממושמע ומעולם לא פעלתי נגד הנחיות הממשלה, גם אם חשבתי שצריך לנהוג אחרת."
גם העיתונות לא נטתה לאיתן חסד, למרות עברו המבריק בקהילת המודיעין. במשך שנתיים הוא לא יכול היה לצאת מפתח ביתו באפקה מאימת הצלמים. מאז התפוצצות פרשת פולארד דבקו בו גם אינספור פרשות שלא היה מעורב בהן. העיתונות וספרות הקונספירציה הענפה בארה"ב טפלה עליו, מרגע שהפך לשם ולפנים, חלק עצום מזוועות המודיעין, לרבות פרשת איראן-גייט שבה לא הייתה לו כל מעורבות. בחצי פה מודה איתן שההתקפות האישיות הללו נגעו בו.
"העיתונות, וגם אתה, שפכתם עליי קיתונות של שופכין, כולל טרוניות והאשמות והכפשות שחלקן נכון וחלקן לא. אני נאלצתי לשתוק עד היום, וגם היום אינני חופשי להגיב על הכל. שאל את עצמך אם לך, במקומי, זה היה קל. אז לא – זה לא היה קל, אבל יכולתי לשאת את המערכה הזו מפני שידעתי שעשיתי את המיטב."
מתברר שאיתן לא קרא עד היום חלק גדול ממה שפורסם. אשתו מרים מספרת: "זה היה נורא. אני הצלחתי למנוע ממנו חלק גדול מהעיתונים של אותה תקופה והם שמורים כאן במחסן. עד היום לא נתתי לו לקרוא אותם. הייתי חייבת לשמור על הבריאות שלו"
ארבע שנים אחרי מעצרה שוחררה מהכלא אן פולארד, אשתו של ג'ונתן שהייתה שותפה זוטרה לריגול שלו, וגורמים ממלכתיים ניסו לסייע בשיקומה בישראל. איתן: "פגשתי אותה כמה פעמים בארץ אחרי שהיא שוחררה. לצערי, היא לא לגמרי הצליחה לשקם את חייה באופן טוב. אן היא זו שיזמה את הפגישות, באמצעות עורך דין שייצג אותה אז. עוד כמה אנשים נכחו בשיחה. בשיחות עם אן היא, כמו רבים אחרים, הטילה עליי את האשמה לכל מה שקרה ובמילים די חריפות. אני בעיקר ישבתי ושתקתי."
למה לא הגבת?
"לא ניסיתי להסביר לה כלום. זה לא מסוג הדברים שאפשר להסביר. השתיקה עדיפה. חשתי שכל הסבר שהוא – ויהיה הגיוני ככל שיהיה – לא יכול לתרום לאדם שישב בכלא וחווה חוויה קשה כל כך. הרגשתי שיותר נכון ואנושי לחטוף בשקט ולשתוק."
יש הטוענים שכל הפרשה נובעת מהאגו הפרטי שלך, אחרי שלא קיבלת את ראשות המוסד.
"אני יכול לצטט בעניין הזה את איסר הראל, שאמר כשבחר בי לפקד על מבצע אייכמן, כי את הצבר החייכני הזה שום דבר לא מרגש. הוא סיפר לי על המבצע, ואני אמרתי 'בסדר' ויצאתי לדרך. אגו ממש לא היה במתחם השיקולים שלי. במקום שבו הייתי אז, המוסד היה מבחינתי פרק שכבר הסתיים והחזרה אליו לא עלתה בדעתי. כל מה שמניע אותי לאורך כל חיי זה תמיד הנושא היצירתי. מה אני יכול ליצור, במה אני יכול לחדש ולעזור למדינת ישראל? במקרה של פולארד, כמו גם במקרים אחרים, הלכתי לקרב כמפקד. בקרב יש אבידות. יש אבידות גם מכוחותיי ואין לי ברירה אלא לקבל אותן בקור רוח, גם אם בכאב רב."
ההאשמות של אן פולארד בשיחה סגורה היו כאין וכאפס להאשמות של ג'ונתן עצמו ואשתו השנייה אסתר זייץ, שלא חסכו במילים והמטירו על ראשו של איתן ארטילריה כבדה ביותר (ומאוד לא מדויקת, בלשון המעטה) – מסיפור הגירוש מהשגרירות ועד למשלוח סוכני מוסד שירצחו את פולארד בכלא או לפחות ישכנעו אותו להתאבד.
איתן מגיב בשלווה: "אין לי בעיה שיהפכו אותי לאיש הרע בפרשה. העיקר שג'ונתן יהפוך לאיש חופשי. הרי ההתנהגות שלהם היא טבעית לגמרי. ראה כיצד נדיה כהן, אשתו של אלי כהן ז"ל, מאשימה את ראש המוסד מאיר עמית ומפקד 'קיסריה' יוסקה יריב בכך שהפקירו אותו וגרמו למותו" (בזמנו השניים הכחישו את הטענות – ר"ב.(
אבל אפשר להבין את האמריקאים הרואים, גם אחרי כל כך הרבה שנים, את הפרשה הזו בחומרה יתרה?
"אני מבין שבראיית החוק האמריקאי פולארד עשה דבר חמור ביותר. ג'ונתן עצמו הביע פעמים רבות חרטה ובקשת סליחה על מעשים אלו. ככל שזה מסייע – אני מוסיף כאן את התנצלותי העמוקה ובקשת הסליחה מהנשיא ומהממשל האמריקאי על כל נזק שהפרשה הזו גרמה לארה"ב. עם זאת, אני סבור שפולארד ריצה עונש חמור ביותר – הרבה יותר ממספיק כדי לשלם על המעשים שעשה. מצבו, אחרי 27 שנים בכלא, הולך ומידרדר. שני הוריו נפטרו והוא לא הורשה אפילו לצאת ללוויה שלהם. זאת הסיבה שבגללה כתבתי לנשיא ארה"ב ואני מקווה שהוא יקבל את בקשתי."
